כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    פרידה מהקפה, פרידה מעולם רעיונות ישן : חלק 3

    0 תגובות   יום שני, 29/6/20, 08:54

    לבלוג החדש אשר פתחתי

    - הפוסט הקודם -

     

    לפני כשנה ורבע נחשפתי במקרה באינטרנט לספרו של און זית "העם הישראלי: התרבות האבודה". באותו זמן בערך התחלתי ביתר שאת מאשר קודם לכן להתעמק בשאלה כיצד קרה שהשמאל הפך למחנה שבעקבותיו דברים נוטים להתישר במשך הזמן. או אז התחלתי בכתיבת פוסטים העוסקים בנושא כגון "תאוריית הקרוסלה", "סימטריה בין ימין לשמאל לאורך זמן" וכו'. לכאורה שני ארועים שונים. האמת היא שלא. ספר זה יכול לתת מוצא לכל איש המחנה הלאומי הרוצה לצאת מהמצב בו המחנה שלו היה עד כה זה היותר מובל בפוליטיקה.

     

    אני חייב המון תודה לאותם הוגים ופוליטיקאים באתרים כמו מידה אשר ביססו את רעיונותיהם על המורשת היהודית ואף על השמרנות הבריטית הקלאסית כמו גם זו הרפובליקנית שבארה"ב. כל השנים שכתבתי בקפה עמדתי לצד הציבור הסרוג - אלו מביניהם שמימין למרכז - ואף לצד חרדים אשר התקרבו לציונות, עם או בלי לקרוא לעצמם "בשם המפורש" של תומכי תנועה זו. וכן, גיליתי הערכה לאותם חרדים או אף סרוגים ומתחרדלים אשר אומנם התנערו מהציונות אך עם זאת היה ברור כי הם לאומיים בהשקפתם ומעללים שונים של השמאל הם אשר גרמו להם ליחס מנוכר למדינה. ודווקא בגלל ההזדהות עם אותן סוג של שומרי מצוות (בנוסף לתגלית המרה על מקור הדת היהודית, כמוסבר בסוף) ודווקא בגלל שלא נעשיתי שמאלני כלל (בניגוד לכאורה לחלק מדבריי בהמשך) יש להיפרד לשלום מהדת עליה גדלתי כל השנים.

     

    אני אף חייב תודה לכל אותם תומכי ישראל בעולם הדובר אנגלית ועוד כמה ארצות אשר את הגותם הליברלית והשמרנית גם יחד ביססו על מה שנקרא "המורשת האנגלו-סכסונית" ולעיתים "המורשת היודו-נוצרית". אומנם, חשוב לציין, מעולם לא חשבתי להתנצר ואף כיום לא (וראו בהמשך) וחרף הדברים שאומר (ובדיוק מאותן סיבות שאומר אותם) אני סבור (כשם שסברתי כבר קודם לכן) כי על ספרד לדוגמא לשלם פיצויים לעם והדת היהודיים על מעלליה כלפיו.

     

    אז לא קל בגיל 45 לעזוב מסגרת רעיונית המבוססת על הדת היהודית (ולו כחילוני) או אף על שייכות מסוימת לעולם המערבי (אף שביקורות היו לי כלפיו מאז ומתמיד ולו משום ההיסטוריה של יחסו של עולם זה אל העם היהודי והדת היהודית, אך לא רק בגלל זה). אבל, הגיע הזמן להודות בכך שמשהו בסיסי בפסיכולוגיה של הדת היהודית (להבדיל מהאנשים השייכים אליה) פגום ביסודו. אז קשה לי להמשיך להיות חלק מסגרת רעיונית כזו ועוד אחרי מה שהתגלה באותו הספר.

     

    אציין רק כי משהו בסיסי פגום אף בפסיכולוגיה של הדתות צאצאיותיה (הנצרות והאיסלם) . ואומר זאת במחילה מאותם אוונגליסטים תומכי ישראל. זוהי אותה פסיכולוגיה דפוקה של הדת היהודית אשר בגללה הציבור הסרוג שמימין למרכז, ואף הימין החילוני,  לא הצליח מבחינה פוליטית. אולי בארה"ב האוונגליסטים יותר מסוגלים לאורך זמן להתמודד אל מול השמאל, אך גם זה לא בטוח וכאמור, אין לי חשק להצטרף לדתם. 

     

    כל השנים דיברתי מדי פעם על הקשר הבל ינותק בין דת ללאום ביהדות. אך הגיע הזמן להפריד. אגב, בהתאם להצעתו של דוד בלחסן יו"ר תנועת הדרור העברי, אני מציע גם להתחיל לומר "מדינת עם" במקום "מדינת לאום" ואף "המחנה הנאמן" במקום "ימין" וכו'. יהיה זה חלק מההשתחררות מהאימפריאליזם של עולם הדתות האברהמיות - הן זה המערבי והן זה הערבי-מוסלמי. אימפריאליזם העומד, ולו לכאורה, בניגוד לקצה השני (הגרוע אף הוא) לכך שכמעט תמיד היהדות הסתייגה מכל רצון לצרף אליה אנשים נוספים מקב אומות העולם ובני דתות אחרות. הגיע גם הזמן שלא כל אדם המכריז על שייכותו (ולו לכאורה) לדת היהודית יוכל לעלות מארה"ב ולקבל אזרחות ישראלית. לא אם למשל הוא התפלל למען נשמת מחבלים מתאבדים ולא אם הוא פעיל בג'יי סטריט.

     

    אז אם נחזור לספרנו, אשר למרבה הצער לא זכה כנראה בתקשורת ובאקדמיה לאותו "קידום מכירות" לו זכה הספר מלא השקרים של שלמה זנד או לו זכו המחקרים המפוקפקים של ערן אלחייק, ואולי יש לכך סיבה. אז אם נחזור לאותו הספר נגלה דברים שכמעט לאף אחד משני צידי המפה הפוליטית לא היה רצון לומר או שלא העלה על דעתו. ודאי שאין "ודאות מוחלטת" האם התזה של המחבר און זית היא "האמת הודאית". מה לעשות שחקר התנ"ך הוא מהדברים שלעולם אין ודאות "גמורה" לגביהם. ובכל זאת, ספר זה נראה לי משכנע יותר מתאוריות אחרות על מקורות העם היהודי והדת היהודית. 

     

    רק אציין כי ראוי שהעם היהודי ייקרא מעתה שוב "העם העברי", כלומר אלו מהם הרואים עצמם שייכים לעם זה והרוצים בעצמאותו במולדתו ההיסטורית. אומנם ייתכן שלעם זה ישתייכו גם כאלו המתגוררים בחו"ל או שלא נולדו בארץ ישראל, אך חשוב שרובו הגדול יהיה מרוכז בארצו. אני מתנגד מסיבות שונות למושג "העם הישראלי" (וכאן אני אומנם חולק על המחבר). 

     

    אותו ספר חשף בפני מי שרוצה לקרוא אותו ולאמץ את מסקנותו המנומקות בשלל ראיות כי מי שהניח את עצם היסודות הראשוניים לדת היהודית היה לא אחר משלמה המלך - אותו מלך אשר רוקן את קופת עמו ושעבד אותו ועלה לשלטון באופן היכול להזכיר את לנין ומוסוליני. זהו אותו מלך אשר פגע בהתרחבות הטריטוריאלית והדמוגרפית של עמו העברי אשר דתו קודם לכן  (הדת אליה ראוי לשוב) היא דת המאמינה באלוהות ככח פנימי השוכן בבני אדם. זהו אותו מלך אשר דאג לנוכרים יותר מאשר לבני עמו. זהו אותו המלך אשר העדיף להיקרא בשם יבוסי מאשר בשמו העברי "ידידיה". המשך בפוסט הבא, שם סוף סוף אדבר על הקשר לימינו. אין ספק שכבר מהדברים אשר צוינו בפיסקה זו ניתן כבר להבין את אותה פסיכולוגיה פגומה, אשר אולי הקץ לה יגיע עם השיבה אל אותה דת של אלוהות פנימית.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אמיר ניצן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין