כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אלה הם חיי

    שגרת חיי הופרה כאשר פגשתי בעידו, חשבתי שמצאתי את הנפש התאומה שלי. אבל יום אחד גיליתי שהכול היה אשליה מתוקה שכנראה יצרתי לעצמי.
    הבלוג מחולק למספרים בעלי רצף כרונולוגי המתארים את תהליך ההכרות, חברות, הגילוי, מחשבות ותהיות
    החיים לא נעצרו בעידו ולכן מתוארים פרקים נבחרים מחיי


    הבלוג נכתב בראש ובראשונה לעצמי אשמח אם תהנו ותלמדו מסיפור חיי.

    0

    אפילוג

    3 תגובות   יום שני, 29/6/20, 20:17

    אי אפשר להתחיל בלי לסיים את הסיפור.

    עברו חלפו להם ביעף בדיוק ארבע עשרה שנה מאז הכרתי את עידו.

    עברנו כמו שחלקכם קראתם רכבת הרים מטורפת מאפס למאה בשניה,

    לטוב ולרע.

    אך משהו בסיפור הזה לא יכול להסתיים בהתנתקות.

    למרות התקופות שלא שוחחנו תמיד איכשהו חזרנו לשוחח ולעיתים גם להפגש.

    וכן גם בימים אלה אנחנו עדיין בקשר מדי פעם.

    כולי תקווה שרכבת ההרים שעברנו יצאה לפגרה.

    ונוכל להיות בקשר "נורמלי" שנוכל לשוחח מבלי להתווכח.

    ועדיין להשאר בקשר פה ושם.

     

    פוסט אחרון בהחלט מי שירצה להמשיך ולקרוא אפתח בקרוב דף בפייסבוק בשם סנדרה גיל.

    שלכם 

    אני

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/7/20 23:42:
      בהצלחה
        3/7/20 10:13:
      כמה עליות ומורדות חוויתם ממש כמו רכבת הרים ומקווה שעוד נשתמע יקירה ♥
        30/6/20 12:42:
      מחכים ומצפים

      ארכיון