כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הכתל המערבי

    תגובות (3)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      3/7/20 10:15:
    פוסט עצוב ומרגש כאחד...הזכרתי לי נשכחות...שינוח בשלווה
      30/6/20 13:20:
    עצוב נורא, תנחומי
    0

    געגועים. לזכר אבא שלי שהלך לעולמו בשבת האחרונה

    3 תגובות   יום שלישי, 30/6/20, 01:39

    יום ראשון אחרהצ הצהריים. מנסה להיזכר מה עוד נשאר לעשות.

    הא כן דבר חשוב, לטלפן לאבא לשאול מה נשמע. מברר אצל שושי אחותי אם הוא בבית או בבית אשלים.

    משאיר הודעה לססיל שעובדת אצלו,אך היא בוששת מלענות. טוב מנסה את מזלי לטלפן לסוללרי ולא לא בווטסאפ. שומע את צליל החיוג.

    איזה מזל, הכל עובד. פתאום אני שומע את קולו. "הלו", הוא קורא בקול חלש. " אבא הערתי אותך?" אני שואל בהיסוס, כאילו הפרעתי לו בשנת אחרהצ. קצת בחולשה הוא עונה: " הלו זה דני?" " לא אבא זה ארנן הבן מצרפת". עונה אני בהחלטיות. " הא זה אתה ארנן, מה נשמע?" כאילו אני זה מה שחשוב לו. " מה שלום אתל והילדים?" הוא מתעניין. " אבא כולם בסדר, אבל לא דיברתי איתם כבר כמה כמה ימים". "הבריאות והרגל הכל בסדר? " הוא שואל מיידית. "בטח אבא אצלי הכל בסדר, אבל אני דואג לך.." אני מנסה לגרום לו שהתלונן. "אני מרגיש טוב מאוד, היום הלכנו למועדון עם חברים ועשינו עבודות. אתה יודע עכשיו עם הקורונה השתנו הכללים". " הא כן? מה עשיתם?" עבודות בנייר עם הבחורות". הוא עונה מיידית." היה לך נחמד ?" אני מתעניין. " בטח כמו תמיד", הוא מחזיר לי במהרה.
    "טוב, אבא נדבר בשבוע הבא". אני מנסה לקצר את השיחה כדי לא לעייף אותו. "בטח להתראות ארנן תמסור דש למשפחה!" הוא נפרד ממני. "ביי אבא, אני אוהב אותך".


    יושב לי בסלון בשקט ומנסה לדמיין, מה הוא חושב ברגע זה? מה עוד נשאר לנו להגיד?
    נשאיר את זה לשבוע הבא ונדבר בנחותה.


    יום ראשון ה- 28 ליוני אחרהצ הצהריים. השעה 1700 אצלי ו1800 בישראל. בדרך כלל בשעה הזאת אבא מתיישב לאכול את הגפילטפיש ששושי  אחותי קנתה לו בשופרסל לפנק את ארוחת הערב.
    מסתכל אני בטלפון הנייד במספרי החברים שלי ומוצא את זאת של אבא. מנסה לחייג, אבל האצבעות קופאות.
    אין צליל, אין קול.
    דממה.

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      Eroit
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין