כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שרית יוכפז: חדשות החיים היפים

    שמי שרית יוכפז עיתונאית צלמת ובלוגרית .
    על עצמי:

    כתבתי בעיתונות ארצית. מגזינים לנשים משפחה ונוער.הגשתי 10 שנים תוכנית -המלצות לטיולים תרבות וארועים ברדיו קול חי fm -93 .כותבת במקומונים. כותבת בלוג בסלונה "החיים הטובים בישראל "מאת: שרית יוכפז-sarityochpaz .
    יש לי 3 מגזינים -בלוגים בנושאים:
    "חדשות תיירות. תרבות מלונות ומסעדות."
    "החיים הטובים צרכנות ועיצוב. ".
    "חדשות יופי טיפוח אופנה וסטייל.". מאת שרית יוכפז. בעלת תעודת עיתונות ממשלתית ושל לשכת עיתונות בתל אביב. הכתבות שלי מקושרות לגוגל פלוס ויש לי צפיות רבות. כתבותי נכנסות בעמוד ראשון בגוגל. תחומי ענין: אוהבת את החיים הטובים. אוהבת לטייל בארץ ובעולם. אוהבת אנשים טובים.בעלי חיים. כלבים חתולים וסוסים.אוהבת ים. נופים קסומים . אופנה. הצגות סרטים ספרים ואופרות. אוהבת לסקר הצגות .תאטרון .סרטים ספרים. אופנה קוסמטיקה . עיצוב . נדל"ן . עסקים. מלונות .מסעדות וצרכנות. אני מוזמנת לסקר מסיבות עיתונאים ופרזנטציות . עובדת עם מיטב היח"צנים והדוברים . אוהבת לראיין אנשים ועוסקת להנאתי בהום סטיילינג .
    גדלתי 18 שנים כלבים. לצערי מתו מזקנה.
    למדתי רפואה אלטרנטיבית. איפור.תקשורת
    אני בוגרת אונברסיטת בר אילן. הייתי בעבר מורה .גרתי ברמת השרון . וכעת בתל אביב-בכיכר המדינה. אני נשואה . אמא לשתי בנות מקסימות. עינת סמואל עובדת בטלוויזיה ברשת. החתן טל סמואל מנהל את "אלה פרסום ויזמות" .
    והבת רונית יוכפז מעצבת פנים .
    אני מתנדבת למען צער בעלי חיים. שמירה איכות הסביבה .מועדון העיוורים ומתנדבת למשטרה "למשמר האזרחי-"אני מסייעת בסיורים ממונעים נהגת בניידת משטרתית .
    ב"דה מרקר קפה " - THE MARKER CAFE -אביא לכם קוראים יקרים פוסטים וכתבות חדשות על חיי עסקים .תיירות .מלונאות.מסעדות תרבות -ביקורת הצגות תאטרון וסרטים ותערוכות . חדשות אופנה קוסמטיקה וצרכנות וחדשות החיים הטובים והיפים
    בפיסבוק :sarit yochpaz {שרית יוכפז}
    מייל: sarit0404@yahoo.com

    סינמטק ירושלים -Re-Film - פסטיבל סרטים.שרית יוכפז

    0 תגובות   יום חמישי, 2/7/20, 08:00

     

     

     

     

    ''

    סינמטק ירושלים - ארכיון ישראלי לסרטים גאה להציג: 

    Re-Film     - פסטיבל הרסטורציות השני


    Restored, Rediscovered, Revisited

        16 סרטים, 30 הקרנות, קלאסיקות קולנועיות מארה"ב וברה"מ, יפן ואיטליה, צרפת, בריטניה, גרמניה וברזיל לצד שני סרטים ישראלים שהיו לאבני דרך בקולנוע המקומי, כולם בגרסה מחודשת בפורמט דיגיטלי באיכות שטרם נצפתה. 

      8-15.7.2020

    מאת: שרית יוכפז


    פנדורה וההולנדי המעופף (בריטניה 1951) בימוי: אלברט לוין | פעימות לב (צרפת 1940) בימוי: אנרי דקוין | בושידו (יפן 1963) בימוי: טדאשי אימאי | הרביעייה (גרמניה 1938) בימוי: קארל פרוילך | דודסוורת (ארה"ב 1936) בימוי: וויליאם וויילר | חייו ומותו של קולנל בלימפ (בריטניה 1943) בימוי: מייקל פאוול, אמריק פרסבורגר | עיניים עצומות לרווחה (ארה"ב 1999) בימוי: סטנלי קובריק | קזבלנקה (ארה”ב 1942) בימוי: מייקל קורטיז | הקבינט של ד"ר קליגרי (גרמניה 1920) בימוי: רוברט וינה | דונה פלור נשואה לשניים (ברזיל 1976) בימוי: ברונו בארטו | נס במילאנו (איטליה 1950) בימוי: ויטוריו דה סיקה | עשה את הדבר הנכון (ארה"ב 1989) בימוי: ספייק לי | שכחו אותי בבית (ארה"ב 1991) בימוי: כריס קולומבוס | בלדה לחייל (ברה"מ 1959) בימוי: גריגורי צ'וקראיי

    הקרנות בכורה לרסטורציות ישראליות: שחור – (ישראל 1994) תסריט: חנה אזולאי הספרי ונוכחותה בימוי: שמואל הספרי | חמסין – (ישראל 1982) בימוי: דניאל וקסמן

     

    להזמנות ומועדי ההקרנות: באתר

     

     

    ''

    סינמטק ירושלים - ארכיון ישראלי לסרטים יקיים בין התאריכים 8 – 15 ליולי את פסטיבל הרסטורציה השני. עולם הקולנוע עובר לפורמט הדיגיטלי החדש וכך נשלפים מארכיונים ברחבי העולם עותקי הנגטיב (המקור) בפילם, שבו נוצרו הסרטים. עותקים אלו נסרקים לפורמט הדיגיטלי, עוברים תיקון וניקוי, התאמת צבעים וסאונד, ונארזים מחדש בפורמט הקרנה דיגיטלי באיכות שטרם נצפתה.  בימים אלו סינמטק ירושלים הארכיון הישראלי לסרטים נמצא בעיצומו של הפרויקט להמרת כל אוסף הקולנוע הישראלי לפורמט דיגיטלי למען שימורו והנגשתו לציבור הרחב.


    במשך מעל מאה שנה, הקולנוע נסמך על חומר גלם פיזי, הפילם, אותה רצועות צללויד ארוכה שעליה הוטבעו התמונה והפסקול. מאחר והפילם הוא חומר פיזי מתכלה – סרטים רבים לא היו נגישים יותר. העותקים ששרדו היו באיכות ירודה: שרוטים, דהויים, ולעתים מקוטעים. אך בעשור האחרון עובר הקולנוע מהפכה. הפילם מוחלף בחומר גלם חדש, קובץ דיגיטלי. כחלק מתנופת המהפכה הזו, נוצקים לפורמט החדש אלפי סרטים ישנים.


    מהלכים אלו מתרחשים בכל העולם, ופסטיבל הרסטורציות השני, שיוצג במהלך חודש יולי בסינמטק ירושלים, בא לחגוג את האפשרויות החדשות הללו. זוהי הזדמנות למפגש עם סרטים מרחבי העולם וגם מישראל – יצירות מופת שסוף סוף ניתן להקרין בעותק איכותי, סרטים חדשים שנוצרים על סמך סרטי ארכיון ישנים וגם סרטים נדירים שזוכים לפתע לתשומת לב וחושפים יוצרים ויצירות חדשים־ישנים. מסע מהנה ומפתיע בין אוצרות הקולנוע. כל הפורמטים הם ב- K2  ו- K4.

    את הפסטיבל יפתח הסרט עטור הפרסים "שחור" – על פי התסריט של חנה אזולאי הספרי ובבימויו של שמואל הספרי שיצא לאקרנים ב 1994.

    סרטים נוספים שיוקרנו בפסטיבל - הקבינט של ד"ר קליגרי (גרמניה 1920) בבימוי רוברט וינה -הסרט האילם שהוקרן לראשונה לפני 100 שנה עם פסקול מלווה מיוחד, עשה את הדבר הנכון (ארה"ב 1989) של ספייק לי - רלוונטי מתמיד בימים אלו, הקלאסיקה קזבלנקה, בבימויו של מייקל קורטיז עם המפרי בוגרט ואינגריד ברגמן, עיניים עצומות לרווחה של סטנלי קובריק, שכחו אותי בבית שמציין 30 שנה ליציאתו לקולנוע ועוד.

     

    "האולפנים הגדולים, הארכיונים וחברות ההפקה ברחבי העולם עוסקים ללא הרף בשנים האחרונות בשימור ושחזור של המורשת הקולנועית העשירה משנים עברו. בתהליך הזה, לצד הקלאסיקות שכולנו מכירים, מתגלים לעיתים אוצרות קולנועיים שאוחסנו במרתפי הארכיונים ולא ניתן היה להקרינם שנים רבות. בפסטיבל הרסטורציות ליקטנו עבור הקהל ממיטב הסרטים שעברו שחזור ודיגיטציה לאחרונה ולצד קלאסיקות קולנועיות גדולות ומוכרות אנחנו זוכים לבקר מחדש ולהכיר מחדש יצירות קולנוע נדירות מרחבי העולם. אין מתאים מפסטיבל רי-פילם כדי להניע מחדש את פעילות סינמטק ירושלים לאחר 100 ימים של בידוד", רוני מהדב-לוין, מנהל הסינמטק.

     

    נבות ברנע, המנהל האמנותי של הפסטיבל: "אחד הביטויים המוכרים בעניין הקולנוע טוען כי עלינו "להשעות את הספק", כלומר להניח לכל מה שאנחנו יודעים מהעולם ולהתמסר לחוויה וההגיון שמציע הסרט. אלא שבחודשים האחרונים המציאות עצמה דרשה מאיתנו "להשעות את הספק" ולקבל את החיים הכמעט-קולנועיים שהמגיפה יצרה עבורנו. במצב עניינים כזה, הקולנוע, שיש בו אמנם גיבורים מדומיינים אך עלילותיהם תפורות בסופו של דבר לפי תרשים נרטיבי מוכר, עשוי להתגלות כמקור של וודאות ונחמה.


    השאיפה לנחמה היתה אחד הגורמים המנחים בבחירת סרטי פסטיבל הרסטורציות שנקיים החודש. חלק מן הסרטים שנקרין השנה כמו "חייו ומותו של קולונל בלימפ", "נס במילאנו", "דודסוורת", ו"פעימות לב" אינן רק יצירות אמנות מעולות, שמפגינות בדרכים שונות את כשרונם של יוצריהם, אלא שיש בהם גם חגיגה של אהבה ושל הרוח האנושית ברגעים של שפל ומשבר. ואילו סרטים אחרים - "פנדורה וההולנדי המעופף", "בושידו", "עיניים עצומות לרווחה" או "הקבינט של ד"ר קליגרי"  שהשנה מציינים מאה שנה(!) לבכורתו – מזכירים לנו שהקולנוע ידע בעבר ובוודאי ידע גם בעתיד להיות עז ומסעיר.


    כאשר הצגנו בשנה שעברה את פסטיבל הרסטורציות תחת הכותרת "לגלות מחדש, להציג מחדש" (Rediscovered, Revisited), הציעה לנו ויויאן אוסטרובסקי, אחת מהתומכות והמייסדות של הסינמטק להוסיף גם את הביטוי "לחגוג מחדש" (Rejoice). נדמה כי אין הגדרה טובה יותר לימים אלו, ואנחנו מקווים שתצטרפו אלינו כדי לחגוג מחדש, את הקולנוע ואת החיים".

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      שריתיוכפז0
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין