פגשתי גברים אבודים
על גברים, פגישות, אבידות ומציאות. עליי
פוסטים פופולאריים
-
תחמיץ
20/12/09 | 975 צפיות
-
קריז
21/6/08 | 814 צפיות
-
יותר מכל אני מתביישת
24/6/08 | 1214 צפיות
-
הו, כמה נפלאים שדייך (3)
17/5/08 | 994 צפיות
-
יום שלישי שעה שניה - שיעור אמנות
28/9/09 | 1058 צפיות
-
חלום מוסרני
19/6/08 | 1104 צפיות
פוסטים אחרונים
- "פגשתי גברים אבודים" - תערוכה 27/4/11
- שיאים 21/6/10
- אגוזים וצימוקים 29/5/10
- חג בקיבוץ 23/5/10
- מהאקדמיה למילים 12/5/10
- עקיצות 5/5/10
-
תגובות אחרונות
-
ארנה א
בתגובה על ציור
-
דנה.גל
בתגובה על אישה עם חולצת פסים
-
יעל חיון
בתגובה על סנטה תרזה - קדושה או זונה?
-
noontet
בתגובה על אישה מוכה
-
צילום בזמן אמת
בתגובה על הפיה הנרדמת
-
לוק סקיווקר
בתגובה על צילום משפחתי על האקליפטוס ליד נחל אלכסנדר
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עם זה אני מסכים לגמרי.
כשאומרים, כותבים או מיישמים במעשה (מהכוח לפועל), זה מקבע. מבחינתי זה סוף של תהליך.
אהבתי את האטבים והבגדים.
אהבתי. אני עוד אשתמש בזה
קראתי בתפוז וישר חשבתי עליך -
מישהו כתב שהמילים שלו למחשבות שלו הן כמו אטבים לבגדים על חבל הכביסה.
:)
קיבוע זמני מאד ומשרת, הייתי אומרת.
נראה לי שבכותבת-מוחקת-כותבת--מוחקת, דיברתי בדיוק על העניין הזה, שאם אני אכתוב את המחשבות שלי זה ייקבע אותם, אבל בעצם המחשבות שלי כבר מקובעות. המחשבות נשענות על מילים גם אם לא ממלילים אותם. ההמללה/הכתיבה מקבעת אותם היסטורית (אם יותר לי). בעוד שכל עוד הן מחשבות, הן יכולות להיות ערטילאיות ביומורפיות.
על-כל-פנים, בשורה התחתונה אני מניחה שאנחנו חושבים דומה.
כן, זה קצת דיון חדש, אבל מה רע.
מבחינתי כשזה במילים אני קורא לזה לוגי ולהפך (גם אם זה מבולבל או מפוזר). עניין של מינוח. אם לא מתאים לך, אני אנסה להיגמל.
החלק שבא לפני זה, לפני המילים, הוא העיקרי - גם כמותית וגם איכותית.
דוגמאות:
- את מציירת ציור. אין מצב שתתלבטי בין כל הצבעים האפשריים והקוים האפשריים באופן מילולי (בדיבור פנימי). בסוף תתלבטי בין אחת, שתיים או שלוש אפשרויות. את כל היתר פסלת בלי מילים ובלי לתת לעצמך דין וחשבון. הן אפילו לא עברו לך בתודעה.
- את כותבת בבלוג. אין מצב שתתלבטי ותשקלי בינך לבין עצמך את כל המילים האפשריות. עיקר החשיבה נעשה לפני שזה מופיע בראש במילים.
נראה לי ש "כותבת - מוחקת - כותבת - מוחקת" מבטא ניסיון לעשות הפוך.
איך נראה לך?
כשאני אומרת מחשבה אני לא מתכוונת למחשבה לוגית בהכרח.
גם מחשבה מפוזרת, לא ברורה, מעורפלת, נשענת על מילים/תמונות ומוגבלת לאוצר המילים והתמונות שאנחנו מכירים (במודע ובתת-מודע).
ככל שלבנאדם אוצר מילים ותמונות רחב יותר המחשבה שלו תיהיה מפותחת ויצירתית יותר.
... זה כבר דיון חדש אולי
אני חושב על זה קצת אחרת, למרות שהדוגמה עם הרצון והתינוק לא רעה.
אני רואה מחשבה כתהליך שמתחיל ממקום לא ידוע, לא מוגדר, אינטואיטבי - יש מאין.
בסוף התהליך המחשבה מומללת. זה טוב כי אז אפשר להסביר אותה לעצמי או לאחרים, וגם לבחון את מידת "הנכונות" שלה או ההתאמה שלה למציאות באופן לוגי, במילים.
הנסיון ליזום מחשבה או להתחיל את התהליך מהמילים או מחשיבה לוגית יוצר הרבה פעמים תקיעות או חשיבה במעגלים שלא, מובילה לשום מקום - כמו שביטאת יפה בפוסט הזה.
אפילו שאלה מתימטית (לא כזאת שמתרגלת טכניקה, אלא כזאת חדשה, שלא ראית אף פעם כמוה) נדיר לפתור באופן לוגי. הכיוון לפחות מגיע באופן אינטואיטיבי מהלא נודע ורק בסוף מתגלגל למילים ולחשיבה לוגית.
את מכירה את המצב הזה, שמנסים למצוא פיתרון לבעיה או להעלות רעיון, מאמצים את המוח עד שכואב הראש, ויוק, אבל אחר כך בלי שום מאמץ, בזמן שקוראים ספר או שוטפים כלים, פתאום נדלקת הנורה? - אז לזה אני מתכוון.
(רוצה עוד או שצריך בירה :-) )
אם הבנתי נכון, אתה טוען שקודם מחשבות ואח"כ מילים.
השאלה אם מחשבה שווה לרצון או לדימיון.
אם מחשבה שווה לרצון, אז מסכימה איתך. לדוגמא, תינוק רוצה לאכול עוד לפני שהוא יודע להגיד את זה.
הדימיון, לדעתי מוגבל למילים/תמונות, שאנחנו מכירים. לכן במקרה זה המימילים הן לפני המחשבה.
משהו כזה, לא סגורה
יש חשיבות לסדר.
מילים זה בסוף.
כשהופכים את הסדר נכנסים ללופים מיותרים.
זאת דעתי בכל אופן.
לא יודעת איך אצל אחרים. אני שמה הרבה על מילים, בעיקר הכתובות. מכירה כאלה שזורקים בלי חשבון.
איך אני עושה לו את זה? אני רק זה. את כל השאר הוא עושה לבד.
לא, לשם שינוי הוא מדבר לעניין. כלומר, אצלך הוא תמיד נשמע לי מתנגח, ציפור ענוגה שכמותו, אין לי מושג למה אבל את עושה לו את זה :)
ואני חושבת שאם את רוצה יש לי איזה מחשבה או שתיים שיכולות לקבע לך מילים , רוצה?
(לא אמרת לי מי מה מו יום שני, מצפה )
או שאתה מצליח לקרוא בין השורות
הכל אתה רוצה לדעת?
אולי, אני אנסה לבדוק את זה
אני חושבת מילים הן תמונה של המחשבות.
אנחנו חושבים במסגרת של המילים והתמונות שאנחנו מכירים.
והנה הצלחת להעביר המון
והמחיקות...איזה קבעונות הן מוחקות?
ואולי
אלה דווקא המחשבות
שמקבעות את המילים?
מילים הכן יוצרות מחשבות אך בעיקר אצל הקורא, מילים אלו תבניות ממוסגרות עם גבולות ברורים וכאשר מכניסים את אלו לתוך מחשבות המחשבות הופכות גם הן לסגורות וקבועות.
קשה לכתוב מילים ויותר מיזה קשה לכתוב מחשבות.