כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    הדרך היחידה ללמוד לעוף

    0 תגובות   יום שבת, 4/7/20, 02:29

    היונה שבגבול החוץ מסמנת שהגיעה השעה להניח את העט ולישון. כמה מילים ודי. אני מעמידה פני גוזל. קצה כנף מדביק חזרה אל ראש קטן קצוות שיער שהתפתתה אל האור. יש לי כאב תכוף בלמעלה של הבטן, אולי זה החזה, אולי זו הכליה. אני מבררת והוא נעלם. אני מרפה והוא חוזר. היונה מבטיחה לעוף במעגלים מעל גופי. לשאת אליי במקורה בלון מים רוגעים. אוכל להגיד שהיא הביאה את הים כדי שאף גוזל לא יצטרך לקלף את גלד הטבור בשיניים. זה יהיה קצת מיתמם. אלו בסך הכול מי ברז בגומי.

     

     

    בלילה בעיר מגלגלים את הגוזלים שבגרו בבדי חיתולים ומניחים מחוץ לדלתות הבתים עד שמפציע האור הראשון. בבקרים הם מותחים כנפיים שבירות לאורך זרדים בחצר הבניין. מקוריהם נפערים למים תחת המרזב. רגליים כתומות על מקבץ כריות- לתקן את סחרחורת השמש. בצהריים מנומנמים בגומחה קטנה עם נמלים שלא מדברות. כשגוזל מנפח בגאווה חזה צהבהב וקירח יש כאלה שחושבים שזה מצחיק, הרי פרווה קצוצה אינה שריון, אבל רובם לא אומרים דבר, כי ביטחון ביכולות שאינן הוא הדרך היחידה ללמוד לעוף.

     

    https://www.youtube.com/watch?v=ddRcaSSipB8

     

     

    עם השנים הגוזל משתנה. הוא יכול לחשוב על אמו עם עלה זית בפה או לדמיין אותה מטילה חביתות נגוסות ממעקה הקומה שמעל. ובעיתות משבר הוא יחפש בשווקים ביצי מתכת ממוכנות ממפעלי מלחמות. מערכות תחזוקה. אחיזה. ביטחון. כשציפורני נשר תשתקפנה בזגוגית החלון הוא יגלה שדבר לא מתרסק פנימה. פתאום הבתים מתהפכים כמו גרביים.

     

     

    יש זיקית קטנה שלובשת את צורתו של חוט השדרה כשהיא מטפסת בגבי. מצווארון החולצה היא תוכל לגשת לכתף. זיקית על הכתף זה לא כמו קוף אני חושבת. היא משקפת ולא מחקה. תוסף שמבקש להשתלב בי, כאילו יש דבר ומשהו אחר משתלב בו. אם היא נטמעת לחלוטין באחור אני בודקת בכל השקעים של הגוף. אבל אין מסתור מהחישה. אולי היא חוט השדרה עצמו, אולי אפילו לא זה.

     

    https://www.youtube.com/watch?v=2WEhULDXE4o

     

     

    בסוף אני יכולה לעמוד שוב בקצה הרחוק ביותר של המרפסת ברגע מבודד בזמן. לשלוח מכיסי השמלה יוני-בשורה אל מחוץ לעולם הגדול. אף יונה עוד לא שרדה עד הקו הירוק שבין קצה הים לחול. בכל זאת כל נשות המרפסת שולחות אותן יום ביומו. מלחששים כולם שהזקנה למעלה השתגעה מתהפוכות התקווה: מחפשת כיני יונים בשערות בניה וכשאין אורחים היא דוגרת על קערת הפירות.

     

     

    האגדה מספרת שאם יונה תצלח אל מחוץ לעולם היא תחזור אחורה להיות גוזל. תתרומם מהאדמה בכוח הקסם ואיש לא יגיד לה שקוראים לזה כנפיים. אף אחד לא יכתוב בגיר על לוח נוסחאות של חוקי הכבידה. שם בצד האחר מטפחת גדולה נפתחת נסגרת. מחכה לעטוף את היונים שיגיעו. מצפה לבשורה שיש מעבר אל מחוץ לעולם. שקשוקי הכנפיים לפעמים מרטיטים את הלב. אור שמקורו לא ברור מקרין בשמיים תמונות געגוע סדוקות אל הצד האחר שלא נראה מעולם.

     

    https://www.youtube.com/watch?v=wyN4bgcarI0

     

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      כנרתשלי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין