איך שלא תסתכלי על זה נלחמנו גב אל גב מי תשלוף ראשונה איך שלא תצעקי את זה הסתובבתי וגם את מלחמה אבודה
והיום יש לך יום הולדת ושתינו מדממות על הספה ואין לי בשבילך מתנה
תשטפי את השורש שמת בי ותשקי אותי במים חיים
איך שלא תסתכלי על זה את חייבת את חייבת לי מלחמה אבודה
כל מה שייחלתי לו מתרסק בכוונה אני הורסת לך הורסת לי אמא אדמה מלחמה אבודה |
תגובות (41)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה על התגובה יעל, זה משמח אותי לדעת שכל אחד מגיב אחרת לשיר וברשותך, אני מעדיפה להשאיר את זה ככה.
the will of god will never take you where the grace of god will not protect you
נשיקות
סליחה על התגובה שלי אבל חלק מהאנשים כאן כותבים סתם דברים לא לעניין
לפי השיר שלך יש לך מלחמה עם עצמך לא עם חברה ולא עם אמא ולא אם אף אחד
לפי דעתי את מתארת התמודדות שלך עם משהו וההתמודדות הזאת קשה עליך
לפי המטאפורה שלך עד דימומים על הספה. בכל מקרה תהיה חזקה ותתמודדי
LIFE IS NOT GEART AS WE THINK
לעניות דעתי, הפוסט הזה מספיק עסיסי...
תודה לך.
תודה.
אני מתאר לעצמי שאת מסתכנת לא לחינם
..........
ובכל זאת -מהם נבכי הנפש של ונפתולי היסורים של שבהם חבוט/ה המשורר/ת בעת כתיבת השיר
?
מהו הרובד הגלוי, ומה שיותר עסיסי הוא........מהו הרובד הסמוי?
כתוב יפה ....
לצד הדימום והמלחמה
אני אהבתי להרגיש כל מילה
(*)תודה
z
אני אסתכן בלהיות פלצנית ואומר שמה שקיבלת זה מה שזה.
תודה רבה1
הכי טוב אותנטי... תודה
ים וחם וארטיק גם!
.
יפה לך טלפון על הפרצוף...
דם ותמרות עשן זה תיכף, לא?
למה כל הזמן בקונפליקט?!
זה הטבע האנושי הדפוק...
יפה לך מדמם.
.
פשוט מדהים מה שקרה פה! בהתחלה באמת לשם חשבתי שהשיר הולך- קינאה בין שתי חברות כשכל אחת רוצה את מה שיש לשנייה ולה אין, אבל לקראת הסוף הרגשתי שלהשתמש במשהו טעון כמו אמא וילדה יהיה יותר נכון וחזק.
תודה רבה.
אהבתי. בהתחלה חשבתי שמדובר בשתי חברות, כשיריבות נסתרת ביניהן, אך לקראת הסוף הבנתי..
את הוצאת כאן את כל מה שהרגשתי ואולי עדיין מרגישה בסתר, בקן אליו נולדתי, ולא הצלחתי להעלות על הכתב.
את יותר ממוזמנת להתקשר ולשיר לי בטלפון...
תודה אלמהממת
אני קוראת את זה ומצליחה לשמוע את זה מולחן
את יודעת
אלוהי..
מצויין.
מחכה לקרוא עוד דברים.
תודה רבה רחל.
הסיום השביח מאוד .
רותקתי *
תודה בועז, אני בהחלט לוקחת לתשומת ליבי.
זה נוגע ללב וזה עגום, אבל גם חריף מאוד, אולי חריף מדי, בחלקו. אלים. פוצע. פוגע. אני מתכוון לשורות כמו
שתינו מדממות על הספה
גרשם שוקן האבא, ומי שהיה אינטלקטואל גדול ועורך עיתון "הארץ", אמר פעם שככל שהמסר בטקסט הוא יותר קשה וכואב, כך הטון צריך להיות יותר מרוסן ומאופק ומינורי.
עצוב...
תודה ריקי, נשיקות.
גם אני. מאוד.
הגרסה של אמא שלי זה: "חבל על מי שחי כמו מת"... שנפגיש ביניהן?...
יפתי
אני אוהבת אותך.
עזרו לי היצירה והנגינה שלך.
כן, מקווה שכבר בהופעה הבאה נעשה אותו.
דפנה,
את מרגשת.
ואמא שלי הייתה אומרת : "חבל על מי שמת".
מי ילדה של אבא?
כוכבת אחת
רוקרית