כותרות TheMarker >
    ';

    יומני כרמל

    ילדה טובה כרמל.
    בעצם, כבר לא כל כך ילדה,
    ואם חושבים על זה ברצינות - גם לא כזאת טובה.

    0

    על דארמה, קארמה ומה שביניהם

    13 תגובות   יום חמישי, 3/5/07, 16:11

    על דארמה, קארמה ומה שביניהם – חלק א' 

    "מה לקח לך כל כך הרבה זמן?" שאלה דארמה בחוסר סבלנות ממרומי הסולם

    "בסה"כ הלכת להביא מברשת צבע מהאוטו, לא?" 

    "היא תפסה אותי בדרך חזרה" רטנתי בקול שפוף

     "מי ? המסורטנת?" 

    "דארמה!" נזפתי בה בזעזוע "את חייבת להפסיק לקרוא לה ככה!" 

    "למה?" צחקה דארמה והרעמה הג'ינג'ית שלה קיפצה מצד לצד "זה הדבר הראשון שהיא רוצה שידעו עליה, לא?" 

     "לא יודעת וזה לא משנה" ניסיתי להתנגד לזיק הלוחמני שריצד לדארמה בעיניים והבהיר כי אין בכוונתה לוותר לי בוויכוח. 

    "תקשיבי לי, האישה הזאת סידרה לעצמה סרטן כדי שהיא תוכל לחלוב עד תום את תשומת הלב שהיא יכולה לקבל מהסביבה שלה. היא לא ידעה מראש איך לבקש תשומת לב בדרך אחרת, אז היא יצרה את המחלה כדי שתהיה לה לגיטימציה בעיני עצמה לדרוש יחס. המחלה, וההתמודדות עם המחלה – זה השיעור שלה." 

    "זה מגוחך!" התנגדתי בפעם המיליון לתיאוריה המוכרת של דארמה "אנשים לא גורמים לעצמם סרטן. יש כל מיני גורמים – גנטיים, סביבתיים.. סרטן זאת לא מחלה פסיכוסומטית, את יודעת!" 

    "מה שתגידי" התעלמה ממני דארמה בצורה לא אלגנטית בעליל "אז כמו שאמרתי, ההתמודדות עם המחלה, זה השיעור שלה. אולי השיעור שלך" המשיכה דארמה כשאני מגלגלת עיני לתקרה "הוא ללמוד לשים גבולות ולתת רק כשאת בוחרת לתת. אולי זאת הסיבה שהגעת לדירה הזאת". 

    "כן דארמה" עניתי לה בצייתנות מעושה

    "ותפסיקי לקרוא לי דארמה!" התעצבנה הג'ינג'ית

    "ואת תפסיקי לדבר על פרחי באך ומרידיאנים?" שאלתי

    "בעצם, דארמה זה שם לא רע".

     זמן קצר אחרי שקן ואני עברנו לדירתנו החדשה, גילינו שכמו כל דבר אחר בחיים, גם דירת חלומותינו אינה מושלמת והיא סובלת משתי בעיות מרכזיות: השכנה מהקומה הראשונה (להלן, בלית ברירה: "המסורטנת") והשכנה מהקומה השנייה (להלן: "אשת החתולים").

    נורה היתה היחידה שלא הבינה מדוע השכנים לא נאים בעינינו. למעשה, בכל פעם שעלינו או ירדנו במדרגות, היא התעקשה לנסות להיכנס לביקור אצל אשת החתולים, (שבמפתיע פתחה את הדלת בשנייה שנשמעו קולות חיים בחוץ) מתוך רצון אמיתי וכן לבדוק מקרוב מה חבריה החתולים חושבים על הבל הפה שלה. מקרוב.

     רן ואני נהנינו פחות מתופעת הדלת המסתובבת, כמו גם מהנדנודים החוזרים ונשנים בנוגע למנורה במסדרון, לעציץ שבכניסה או לרכילות הלא מעניינת לגבי שאר השכנים ובעלי הדירות המושכרות. 

    את אשת החתולים הצלחנו להרגיע מהר יחסית – באחד הבקרים בהם ירד רן לטייל עם נורה, בשעה הלא-אנושים של 5:00 בבוקר, נפתחה (הו, ההפתעה!) הדלת שמתחתינו ואשת החתולים נזפה ברן על שהוא נותן לנורה לרדת בלי רצועה.

    הבהלה שאחזה ברן לשמע דממת הבוקר המופרת על-ידי קולה הרם של אשת החתולים הפכה בשניות לזעם, אשר גרם לו לצרוח עליה לחזור לביתה ולהתעסק בענייניה. אחר כך שמענו ממנה פחות. 

    עם המסורטנת, זה לא היה כל-כך פשוט. בין היתר, בגלל שהיא בחרה להתעסק עם החוליה החלשה יותר (אני).  

    בחלק הבא: הפגישה הראשונה עם המסורטנת, הרהורים על ד"ר קבורקיאן ומחשבות טפשיות על עין הרע.

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/1/09 07:52:


      את מותק, את!

       

        30/1/09 16:51:

      יש לי כמה שכנים שבהחלט שווים נביחה.

      את משכירה את רן להופעות יוצאות?

      אהבתי את סגנון הכתיבה שלך.

      (אבל את כבר יודעת את זה, לא? חיוך)

       

        29/1/09 15:02:


      follow the yellow brick road

      ולחלופין - הפוסטים הישנים... לפעמים שווים עלעול

        27/1/09 10:23:


      אין, אין על יומני כרמל.

      איפה ההמשך?

        27/1/09 09:22:

      LOL
        27/1/09 06:47:

      לא יפה לצחוק על אנשים שיש להם סרטן

      William B. Davis

        11/8/07 19:03:

      כתיבה מצוינת

      גם אני סולדת מכל הסברי הבולשיט הניו איג'יינים- גרמה לעצמה למחלה

      זה כל כך פשטני ומתנשא

        28/5/07 18:58:

      הכתיבה שלך באמת מקסימה

      ואת כותבת אמת, שלרוב פניה כאובות.

      אבל זה לא יעצור אותי מלהמשיך ולקרא

        25/5/07 08:00:

      תמיד תיעבתי חתולים ובעליהם היו תמוהים בעיני, את הצלחת לחדד את העניין הזה בצורה מוצלחת במיוחד.

      נדדתי בשל חתולים טורדניים משלי וטוב לראות כתיבה מרעננת שמחזירה אותך למציאות .

        7/5/07 16:05:

      איזה כיף! תודה..

      קצת חששתי מהתכנים המדכדכים, אבל אלו חיי בימים אלה.

      עם זאת, כיוון שאני נוטה להתעסק בהמון שטויות מסביב, זה לא יהיה הנושא

      היחידי בבלוג, מבטיחה! קורץ

        7/5/07 11:40:
      את כותבת מקסיםנשיקה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      bronte
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין