מיכל הלב
הכל על המחשבות התהיות הרצונות הכמיהות הגעגועים
פוסטים פופולאריים
-
הבאתי לך שמש
29/6/08 | 984 צפיות
-
הרועה
15/2/08 | 562 צפיות
-
מנגינת הלב
20/5/08 | 604 צפיות
-
ברכה לימים...
5/2/08 | 666 צפיות
-
הלילה של אתמול
6/2/08 | 507 צפיות
-
שיר שמח (על החתול שמו:חן)
12/1/08 | 333 צפיות
פוסטים אחרונים
- כל רחובות-כל גדרה-כל יבנה. רשת אתרים מקומיים. 12/6/09
- בטרם ימים פונים 19/9/08
- ד\"ר שקשוקה 11/7/08
- הבאתי לך שמש 29/6/08
- ימי ביכורים 9/6/08
- סופ"ש במדבר 31/5/08
סופר נני
| נני.מחמד ליבי.התקשר בתחילת השבוע.התקשר ואמר:"ליאור,אני אוהב אותך.ומתגעגע.מתי אתה בא לבקר?" שאל שאלה,וניצח.קבע עובדה.ואני עניתי (בהכנעה):"ארזיקו,נני,אבוא בסוף השבוע".וציפור קטנה לחשה לי ש..נני החל שואל ומביע עניין בימות השבוע יותר מתמיד:"אמא,איזה יום היום,ומה מחר,ומתי יבוא כבר שבת"
הוא-אני,ספרנו את הימים.וביום חמישי נכנעתי.נכנעתי לתמונה שעל צג המחשב.כנוע לזה שחזק ממני-נני,התנעתי את הרכב ושמתי פעמי צפונה לקיבוץ עמיעד.לנני.שהכניע אותי מיום היוולדו.
קסומה היא הדרך לצפון.אט אט התחלפו גושי הבטון והאספלט בנוף הירוק.חנויות של מגדניות הוחלפו בילדים-רוכלים, בעל כורכם,שערימות ומגדלי הבייגלה והזעתר הניצבים כמגדל בבל,מכסים ומסתירים את פניהם.מסתירים את עיניהם הכבויות ומכסים על ילדותם האבודה.
ובאופק.מרחק נגיעה מקצוות השמים,עדרי הבקר היודעים את מלאכתם, וכנגד כח המשיכה,נעמדים על קצה המצוק, וניכר בעמידתם שהם נהנים מהעשב הירוק והלח הבא אל פיהם.
נוסע לאיטי,מנסה לגמוע את מראה הנוף המרהיב,מרשה לרוח המלטפת לגעת.ללטף במקומות הנכונים.מרתפי ליבי.לנשוב ולנער את האבק והפיח שצברתי "במרוץ" בעיר הגדולה.והרוח המלטפת,יודעת את מלאכתה.יודעת כי אורח אני, אורח לשבת.ומקדמת את פני בבשמים.בניחוחות שיחי הרותם הגדלים באזור.
מרבדי קסם של צבעונים.וסביונים שקראו:"צהוב עולה זה..אנחנו" מחזה נדיר של שלל פרחים וצבעים.כאילו קשת השמים, אות עולמים, כיסתה בשבועתה, בשלל צבעים את האדמה.
המשכתי לנסוע לאיטי,מסרב להיפרד מטעמו המשכר של הנוף שקיבל את פני.נוסע בין שדרות אקליפטוסים,תמירים,שניכר שיד אמן הטבע סיתתה את ענפיהם.נראו היו כאילו נגעו בשמים.עמידת גזע איתן וענפי עצי האקליפטוס נראו כסולם.סולם יעקב.ונשמתי החלה מטפסת מעלה מעלה במעלה הענפים-שלבים.ותפילותיי נמהלו זו בזו:"מה רבו נפלאותיך" מחד..ו-"אלי אלי שלא יגמר לעולם.." מאידך. עצרתי בצד הדרך,ליד אחרון האקליפטוסים , הסולם האחרון,בשדרה שננטעה לפני מאות שנים.ונשמתי המשיכה לטפס בגרם המדרגות-ענפי העץ,מעלה את תפילותיי שלב שלב.וכאילו בשביל "להשלים את החסר" לפתע התנגן לו השיר:"את הגשם תן רק בעיתו ובאביב פזר לנו פרחים..יותר מזה אנחנו לא צריכים".
הרקפות שעיטרו את האזור הזכירו לי מיד את בת- שבע.בת שבע, שכנתה של סבתי, עליה נכתבו המילים:"יצאה עם הרוח בת שבע לשוח".לובן שערה וצמתה הקלועה האירו את יופיה גם כשהייתה על כסא גלגלים.בשנותיה האחרונות,בת שבע לא דיברה הרבה.מעולם לא שמעתי את קולה.אך עיני התכלת דיברו בעבורה.התפללו את תפילתה וסיפרו את סיפורה.
הגעתי לקיבוץ.נני כבר ישן.אני מכיר ויודע נני כבר 4.5 שנים.מיום היולדו.נני זכה לכינוי על שום המוצץ המסורב פרידה.מיום היוולדו ואני מריח את עורו.ריח של תינוק.ארומה מיוחדת יש לו ל-נני. אט אט עם גדילתו הריח מתפוגג.אך הקסם..נשאר ופורח. וכשהוא ישן את שנתו. שנת ישרים.שנת תום.אני מגיע על קצות האצבעות ונושק לו קלות על מצחו.מריח את עורו,שיערו,ותר אחרי ריח הילדות שלא נגמרת.בו-אצלו-אצלי. נני ישן עם חיוך.חיוך של תינוק שפותח בעבורו- בעבורי את דלתות השמים בכל עת(ולא רק בכיפורים ואו באמתלה כי - פורים בפתח).
בבוקר "מישהו" טיפס עלי.נני התעורר והגיע אל מיטתי.להעיר.הגיע וחיבק. ארזתי. ארזתי את חיבוקו וחיוכו.ארזתי את שארית התום של ילד בן 4.5 בארגז קרטון פשוט שמצאתי במרתפי ליבי.ארגז קרטון פשוט כמו אלו שבשוק.שניתן להעמיס עליהם הרבה מעל המשקל הסגולי שהם יכולים להכיל.ארגז שהשפע ניכר ברגע שאתה ממלא אותו ומביט בו. ארזתי בקרטון פשוט ופתוח את חיבוקו וחיוכו של ארז.נני שלי.שיהיה נגיש בעבורי כל השנה. ארזתי ויצאתי בדרכי חזרה. |
תגובות אחרונות
-
sherry refael
בתגובה על ד\"ר שקשוקה
-
sherry refael
בתגובה על בטרם ימים פונים
-
קסם...
בתגובה על הבאתי לך שמש
-
נטי גולדנברג
בתגובה על בואי קלה
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וואוו... מדהים ומרגש
יכול להיות שגם קצת עצוב....? :-(
כוכב ממני
אורלי
קורא ומתרגש.קורא ומתרגש.מהפרגון והחום שעטפת אותי מהרגע שהסכמת לי להצעת החברות.מילותייך, צידה לדרכי.מזור לכל הקשיים וההתמודדויות בחיי. נני, ארז היקר, יגיע ביום חמישי.מחופש לאלדין (למרות שקנו לו תלבושת מסורתית מהודו), ברגע שיגיע אמסור לו כוכב ירוק משוקולד על מקל.כזה אישי ומיוחד.אמסור לו שזה ממך.
לך-האור.
לי-אור,
בכוחך להוציא אותי מגבולותי הממוסמרים לעיר הגדולה,ולדמיין שמסיירת אני בגפי בצפון, ועוד עם רישיון...אפילו להיות כאחת הפרות שלעסו את הדשא ובירכו על ארוחת מלכים.
בכוחך בתחילת השבוע לעלות באפי ניחוחת של שבת מתקרבת.
בכוחך להזכיר לי שהבטחתי פוס למרוץ.
בכוחך לגרום לי להרגיש.
כזה אתה, מטיפטופי רגש מצייר עולם, אמיתי של חום ושלווה.
הכוכב הפעם לי-אור, מוקדש לנני היקר, לתוםהרך, לחיבוק שהצליח להכיל גם אותי.
תודה לי-אור,
על כל היופי הזה.
שרון.
גילי יקרה,
תודה על שחזרת לחדרי והארת בכוכבך.
ליאור
שלום לימור,
תודה על הפרגון וההארות.
ליאור
זו דרכו של הקוסם, שנהנה מהטבע ומכל רגע קסום שחווה בחייו, שכל דבר נראה לו ראשוני ומלהיב. ממש כמו ילד - זוהי גם דרכו של קרישנמורטי, שאומר שההויה שלנו היא בלחוות את החוויה כמו ילדים, רק להיות כאן בהווה, ואין שום דבר מסביב.
פשוט מקסים!
תודה ענקית.
שבוע נפלא!
ליאור
ואני מריח את עורו.ריח של תינוק.ארומה מיוחדת יש לו ל-נני. אט אט עם גדילתו הריח מתפוגג.אך הקסם..נשאר ופורח.
וואו איזה יופי אתה מתאר כאן תחושות שגם אני חווה..עם בנותיי..
כל בוקר מסניפה אותן לאנרגיות מחודשות ליום קסום..
יש לי באג כוכבים ..שיחלוף מבטיחה לשוב עם מנצנץ מהלב:-)
איילת,
תודה על הפרגון.
צידה לדך עבורי.
שבוע טוב
ליאור
מקסים!
הילד המקסים והנוף, אני קורא ואפילו מקנא בחוויה.
חייצוק יקר.
יפה ומרגשת כתיבתך אליי.
שבוע מבורך
לך ולבני ביתך.
ליאור
ליאור הייקר!
ייפה כתיבתך,
על הילד שאתך.
הסיפור כל כך ציורי, אוורירי,ומלא רגש,
ולכן קראתי אותו בנשימה אחת.
קבל נא כוכב זה בהוקרה!
חייצוק
פ.השקד יקרה.
למילותייך ,נאלמתי.
ליאור
כמה ארגזים צריך בכדי להכיל את כל תחושותייך, אהבתך לילד, נשימת הנוף והריחות אל תוך נפשך פנימה.
הרגישות שלך, ההכלה שלך, ההתפעמות שלך...והעיטוף שעטפת את כל אלו במילים טובות, מנחמות, חמות, מרגישות.
נני זכה בך. אנחנו זכינו בך.
תודה על פוסט יפהפה שמרגישים בו כל רקפת, כל ריח ירוק, כל ענן ששט בשמי התכלת, כל רגש ורגש שלך ושל נני שלך.
איש יפה אתה, ליאור.
סמדר,
מחזק את דברייך.
הדרך..לצפון. עם/בלי מצפ(ו)ן הלב
פשוט מדהימה.
הכל פורח הכל ירוק וקסום.
שבוע טוב
ליאור
חמים ונעים לי
ביקורך.
שבוע נפלא
ליאור
נטי יקרה,
תודה על הפרגון.
שבוע נפלא,
ליאור
דפנה,
כל משוב מרגש אותי.
תודה על המשוב.
שבוע טוב
ליאור
בדרך כלל מספיק לי המשפט הראשון בטקסט... כדי לדעת אם להמשיך לקרוא או לא...
וגם הפעם המשפט הראשון משך אותי לקרוא את השאר...
כתבת יפה, הזדהיתי עם התחושות שהעלית והחזרת אותי לגעגוע ישן ומתמשך לצפון הנפלא....
כוכב ירוק לאזור ירוק...
מרגש ומחמם את הלב.
שרי יקרה,
כמו תמיד מפרגנת ועוטפת באהבה. בשלב מסוים בחיי בחרתי שיהיו רגעים שאנסה לשלוט "בסיטואציה". ברגשות, פעמים, שאיני שולט (ראי דוגמא..: נני החזק מכניע אותי כל פעם מחדש. וכמוהו גם אלה ואור אחיותיו הצעירות ממנו). ברגעים כאלו כמו בסופ"ש אני נהנה להיות זה שהסיטואציה שולטת בו. אז, לרגש יש משמעות.עוצמות אדירות. וזה מדהים איך זה משמפיע על הכתיבה שלי.בדרך הלוך לצפון לא ראיתי כלום.בדרך חזרה, היום, הכל נראה אחרת....
שבוע טוב, ומלא ברכה.
ממני
אלייך
ב
א
ה
ב
ה .
לי אור,
תודה רבה על הפרגון
ME
כוכב לעטר את האור היוצא ממך.
כתיבה קסומה.
כמה צבעים ניחוחות, תמונות, רגשות, אהבה , שירים ותפילה יש בפוסט קטן אחד!
אוהבת שלך שרי