כותרות TheMarker >
    ';

    ניצה צמרת - עט להשכיר

    תנו לי את הרגע ואתן לכם את המילים...

    - כותבת ביוגרפיות -
    סיפורי חיים וספרים אישיים
    - כותבת ועורכת לדפוס ולאתרי אינטרנט כתבות תדמית, מאמרים לקידום

    - מרצה על סיפורי חיים ומדריכה סדנאות לכתיבה יוצרת
    - מתעדת מורשת למען הדורות הבאים .......ובינתיים כאן.



    כל פוסט היה או לא היה - הוא אני.
    אתם מוזמנים לצלול באוקיאנוס המילים שלי,לחבור לגלים,להתענג על הקצף, לגלות אוצרות אבודים בקרקעית לשוב בשלום אל החוף.

    הכי ישראלי - הטיקבוק של כולם - כאן -

    107 תגובות   יום שבת, 15/3/08, 23:54

    - הכי ישראלי שלי  -  

    רימון,  תפוז, זית ותמר.  

    כשחשבתי על הרעיון -רציתי להיאחז ב- 1948 הכוכבים שלי כנקודת התחלה.

    כמו אז, זוכרים את ה' באייר תש"ח - 1948?

    אני בטוחה ש...

    לכל אחד ואחת יש את ה- הכי ישראלי שלו, כי זה הבית ואנחנו הילדים שגדלים בו - הישראלים.

    אז הבמה שלכם,

    כל אחד יכול לכתוב כרצונו וכאוות נפשו ...יותר מפעם אחת... כמה שיותר !

    ...גם אני ...

    הכל פתוח בכל התחומים ובכל הנושאים

    - תמונות ושירים יתקבלו בשמחה -

    זה הסלון ואתם האורחים

    - ברוכים הבאים -

    ואיך אפשר בלי?

    הנה זה בא...

    נוהל כיבוד ופרפראות:

    1. הקפה עליי

    2. הכוכבים שיגיעו לכאן הם  כאלה * או כאלה * 

    3. אנא ככבו בטיקבוק שלכם וציינו למי אתם מעניקים הן לחברים שכאן, הן לישראלי שהציגו, הן לטיקבוק שהעליתם  - פעם ראשונה בהיסטוריה של הקפה שאתם יכולים לעהניק לעצמכם כוכב, כיף נכון?

     

    המִרקם שיתהווה כאן, אם וכאשר תשתפו פעולה יסתיים במוצאי עצמאות

    בהצ- לך ולך!

    לכולנו !!!! 

    אז מה הכי ישראלי שלך?  

    ------------

    דרג את התוכן:

      תגובות (106)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      עוד מעט זה כאן, יום הזיכרון.

      עוד מעט תהיינה הערים הלבנות של הנוער לחות מדמעות.

      עוד מעט יגידו שוב, מיטב הנוער, בחורינו המצויינים, מגש הכסף, גיבורים בחייהם ובמותם.

      יש הרבה מדי אנשים שבשבילם זה לא כך, זה לא עוד מעט, זה כל הזמן, 365 יום בשנה, שנה אחר שנה.

      יום הזיכרון לחללי צה"ל הוא ישראלי, שלנו בלבד. אין כזה לאף אומה אחרת. הלואי ואפשר היה להחזיר את מחוגי הזמן, להשיב את הרוח באפם של ההולכים.

       

      ראי אדמה/ שאול טשרניחובסקי

       

      ראי,אדמה,כי היינו בזבזנים עד מאוד!
      בחיקך, מלון-ברכה,מעון סתר, זרע טמנו...לא עוד
      פניני זגוגיות של כוסמת, זרע חטה כבדה,
      גרגר שעורה חתול כתם, שבלת-שועל חרדה.


      ראי, אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאוד:
      פרחי פרחים בך טמנו רעננים ובהוד,
      אשר נשקתם השמש מנשיקתה ראשונה,
      מצניע חן עם יפה קלח, קטרת כוסו נכונה.
      ועוד שידענו צהרים בעצם התם,
      ובטרם רוו טל של בוקר בחלומות-אור נבטם.


      הא לך הטובים בבנינו, נער טהר-חלומות,
      ברי לב, נקיי כפים, טרם חלאת אדמות,
      וארג יומם עודו שתי,ארג תקווה יום יבוא,
      אין לנו טובים מכל אלה. את הראית? ואיפה?


      ואת תכסי על כל אלה. יעל הצמח בעתו!
      מאה שערים הוד וכח, קדש לעם מכורתו!
      ברוך קרבנם בסוד מות, כפר חיינו בהוד...
      ראי,אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאוד!

      היי יורם, בטח שאתה יכול לככב, הרי זה בידך ולא במניין בכוכבים הסטנדרטיים. הכי ישראלי שלי לגלות אותך כאן, מברך על שובי , איש שאיני מכירה  אבל יודעת שהוא -אזרח ישראלי אמיתי- לוחם צדק- אכפתי - בעל ערכים ומורשת- שוחר טוב וידידות.

      * תודה יורם.

        24/4/08 13:51:
      בשמחה, ניצה.

      וחבל שאין באפשרותי, כסמליות-מה, להוסיף עוד כוכב...

      הכי ישראלי שלי היום ה-24 באפריל -

      לחזור הביתה ולהרגיש שחסרתם לי, שהשארתם לי מאות הודעות ואיחלתם לי חג שמח.

      תודה.

      ותודה לכל אלה שדאגו, והתגעגעו - גם אני התגעגעתי ואין לכם מושג כמה.

       

      הכי ישראלי שלי- היום יום שישי, עד אלי מגיעים שירי שבת מבית הכנסת הרחוק.

       

      הצפירה המודיעה על כניסת השבת עוד מהדהדת באוזניי אך שחלפה מזמן.

       

      שבת בישראל בעיר הגדולה, בבית.

       

      היום שמעתי קללה חדשה

      אולי אני מגזימה אבל חייכתי, אולי לא שמעתי טוב ובכ"ז חייכתי.

      אולי זה המצב שמזמין חיוך כשלא נעשה בפועל דבר

       וזה מה ששמעתי

      "קאסאאם עליך"

      ולכן , אקצטרה אקצטרה 

       

      נהדר

      כוכב ממני

       

      *

        26/3/08 00:00:
      אניתמר

      המפתח הסתובב במנעול. לרגע קפצתי. מי זה יכול להיות באמצע היום?

      הוא עמד בדלת. גבר. בחאקי.

      פתאום חייל.

      אתי עד מחר.

      אושר.

      המון סיבות יכולות להיות אושר.

      התחלתי כאן עם תמר, זית, רימון ותפוז, גלשתי לשפה העברית ואני שמחה שאת מצטרפת אליי. יש כאן עוד חברים טובים בעניין.

       

       

      ועל התפילה והברכות, תודות ונשיקות

        24/3/08 20:02:

      הכי ישראלית בעיניי, היא השפה העברית.

      שפת קודש בנעלי השבת ושפת חול בנעלי הבית.

      נכון שבית הוא מקום שהאדם נושא עימו לכל מקום אשר ילך, אבל שפה,

      לטעמי, יותר מכל דבר אחר, מאפשרת את זה.

       

      שישי אחר הצהריים ישראלי בעיניי .

       

      ולך? שיבורך בנך , שיהיה לו קל ולא פחות מזה, לאמו.

      הכי ישראלי שלי היום

      הבן הצעיר שלי התגייס

      היום

      הבוקר

      גבעת התחמושת. איסוף לבקו"ם.

      הבן הצעיר של חייל.

      מהיום.

      ועד בעוד שלוש שנים.

      עכשיו שוב יש לי ילד חייל.

      עכשיו שוב אני אימא של חייל.

       

      עכשיו שוב אני מתפללת. שיהיה רק טוב. שיחזיק מעמד. שיהיה בסדר וכל הקלישאות האלה. זה הילד הקטן שלי. אתם קולטים? כי אני עוד לא.

      יורם- תודה.

       

       

      זה לא פוסט שנועד לתגובות שלי. רק לכוכבים * לכולם.

      אבל דורדור הביאה את נוסחת המילים הכי ישראלי על הנחיתה והיא לא הראשומנה להזכיר זאת.

       

      מעופפת דודור- שלום רב שובך ציפורה נחמדת

        23/3/08 18:58:

      לפני שעתיים ירדתי ממטוס אלעל...

       

      וזה הכי ישראלי המחיאות כפיים ברגע הנחיתה.....

        22/3/08 10:49:

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-03-20 18:54:21

      הכי ישראלי שלי היום,

       

      הלכתי למטווח כדי לחדש רישיון לנשק.

       

      10 גברים

       

      מדריך

       

      ואני.

       

      כולם סביבי מכרכרים ובקטע של לעזור לי, (אפילו לטעון מחסנית).

       

      המקבץ לא משהו.

       

      אבל

       

      כולם החמיאו.

       

      גברים וג'נטילמנים ישראלים במיטבם.

       

      היה סבבה.

       

      את כל זה כתבתי כדי לכתוב - סבבה.

       

      זו מילה שנולדה מתי?

       

      מי אחראי לה?

       

      מישהו יודע ויכול להאיר את עיניי חוץ מרוביק רוזנטל?

       

      תודה

      ניצה צמרת, שאינה חדלה מלהפתיע. שפנים רבות - כה מגוונת ומרשימות - לה. היא, הישראליות האמיתית!

      ולא רוצים בתגובה לשמוע את המלה "'קטונתי"!

        21/3/08 19:05:

      הכי ישראלי בעיני -

      כשאני תקועה בסבך בירוקרטי כזה או אחר, תמיד אפשר למצוא מישהו מהמעגל הקרוב שמכיר מישהו ב -  צבא, קופת חולים, ביטוח לאומי וכד'

      ואז, החיים הרבה יותר קלים !!!!

      הכי ישראלי שלי היום,

       

      הלכתי למטווח כדי לחדש רישיון לנשק.

       

      10 גברים

       

      מדריך

       

      ואני.

       

      כולם סביבי מכרכרים ובקטע של לעזור לי, (אפילו לטעון מחסנית).

       

      המקבץ לא משהו.

       

      אבל

       

      כולם החמיאו.

       

      גברים וג'נטילמנים ישראלים במיטבם.

       

      היה סבבה.

       

      את כל זה כתבתי כדי לכתוב - סבבה.

       

      זו מילה שנולדה מתי?

       

      מי אחראי לה?

       

      מישהו יודע ויכול להאיר את עיניי חוץ מרוביק רוזנטל?

       

      תודה

      אני עוד לא יודעת איך אני מעבירה לך את הכוכב

       

      יכול להיות שהוא יתעכב להאיר קצת אצלי

       

      - אתה מוזמן להזכיר לי.

       

      מולי דארלינג, גם אני להגיד לך תודה

        19/3/08 08:45:

       

      צטט: ניקי53 2008-03-19 03:14:37

       

      צטט: ניקי53 2008-03-19 03:08:56

       

      צטט: איירבוס-max 2008-03-18 23:29:09

      הכי ישראלי בעיני הוא השיכחה של הפסוק:

      "את השנוא עליך - אל תעשה לחברך!"

       

      מקום שני ב"ישראליות":

      "כל דאלים גבר!"

      :)

      הכוכב שלי לאיירבוס.

      תודה.

        19/3/08 03:14:

       

      צטט: ניקי53 2008-03-19 03:08:56

       

      צטט: איירבוס-max 2008-03-18 23:29:09

      הכי ישראלי בעיני הוא השיכחה של הפסוק:

      "את השנוא עליך - אל תעשה לחברך!"

       

      מקום שני ב"ישראליות":

      "כל דאלים גבר!"

      :)

      הכוכב שלי לאיירבוס.

       

      צטט: יפעת פלד 2008-03-18 22:42:28

       

                      * צטט: מאמי - מה נהיה ממני? 2008-03-17 13:15:54

      הכי ישראלי בעיניי:

      השקט של יום כיפור

      המעבר החד מיום הזכרון ליום העצמאות

      שלמה ארצי בקיסריה                                                               

      צרות עין ושנאה כלפי המצליחים בחו"ל

      ספריי שלג בחגיגות

      בר-מצווה בכותל

      ועוד מליון דוגמאות לא ממש מחמיאות...

       

      הכוכב שלי היום הולך לתגובה הזו. 

      ניצ, לטיפולך.

       

        18/3/08 23:29:

      הכי ישראלי בעיני הוא השיכחה של הפסוק:

      "את השנוא עליך - אל תעשה לחברך!"

       

      מקום שני ב"ישראליות":

      "כל דאלים גבר!"

        18/3/08 23:03:

      לרגל

       

      ישראליות בעיני זה  שאותי לימד שהשמיים מזמן כבר לא הגבול..

      הוא הרבה מעבר ..

       

      הכוכב שלי אליו

        18/3/08 22:42:

       

      צטט: מאמי - מה נהיה ממני? 2008-03-17 13:15:54

      הכי ישראלי בעיניי:

      השקט של יום כיפור

      המעבר החד מיום הזכרון ליום העצמאות

      שלמה ארצי בקיסריה

      צרות עין ושנאה כלפי המצליחים בחו"ל

      ספריי שלג בחגיגות

      בר-מצווה בכותל

      ועוד מליון דוגמאות לא ממש מחמיאות...

       

       

       

       

       

      הכוכב שלי היום הולך לתגובה הזו.

      ניצ, לטיפולך.

       

      צטט: יואב צח 2008-03-18 20:09:52

      ניצה חביבה,

      אם "עט להשכיר" הוא השם שבחרת, אם בניצה צמרת,

      אינך משתמשת,

      הרי כמי שנהנה לקרוא את פוסטייך,

      אך טבעי הוא שלא אקרא לך בקיצור    ע       ט

       

        אלא אכן     ע   ט    י  !

       

       

         יואב צחקורץ

      תודה יואב, זה חביב בעיניי.

        18/3/08 20:11:

      היי

      כוכב לניצה ישראלית בדם.

       

      אך יש בעיה אומר לי לך כוכבים.

      כנראה בגלל השידרוג

      דניאל

        18/3/08 20:09:

      ניצה חביבה,

      אם "עט להשכיר" הוא השם שבחרת, אם בניצה צמרת,

      אינך משתמשת,

      הרי כמי שנהנה לקרוא את פוסטייך,

      אך טבעי הוא שלא אקרא לך בקיצור    ע       ט

       

        אלא אכן     ע   ט    י  !

       

       

         יואב צחקורץ

      בשבת טיילנו על שפת הים.

       

      בפינה אחת עמדה דרוזית ולשה בצק.

       

      את הבצק היא רדדה בבקבוק פלסטי

       

      פ' שלי, הביט ואמר, איזה מערגול מצ'וכלל.

       

      להמציא את השפה. זה עלאק ישראלי.

       

      וגם כאן ,

       

      יואב צח קרא לי עטי...

      כנראה שזה שם חיבה לעט להשכיר.

       

      ואני, אנה אני באה?

       

       

        18/3/08 15:48:

       הכי ישראלי בעיניי זה "לפתוח שיחה".

      אין מצב לשבת איפשהו (קופ"ח, קולנוע) ושלא יפתחו איתך בשיחה.

       

      ויש עוד ים אבל זה הכי אחי. 

        18/3/08 11:35:

      כוכב, אתן לכל התחקירנים והעיתונאים, כ  ן ,

      אשר שומרים על התושבים והאזרחים,

        מפני מעשי שחיתות והתעמרות של השלטון ונציגיו:

       

       גבי גזית, נתן עצבני, כרמלה מנשה, יואב יצחק,

         רפי גינת, אמנון לוי, גיא מרוז, רביב דרוקר....  מרדכי גילת,

        חברים   לכל אחד מגיע כוכב,

      האמינו לי אפילו שחלקם טוענים שהם עדיפים על האחר!

           כוכבים אדומים לכל נגועי השחיתות והיוהרה.

       

        יואב צח וכס עו"ד

        עטי, יפה שאת משכירה את כוכביך,

        כרגיל לטובת האחרים את דואגת.

       

                   מגניב

        18/3/08 09:35:
      מצטער לקלקל - הכי ישראלי בעיני זה לוותר על הישראליות, על אותה תרבות שאולי היתה והולכת ונעלמת לטובת תרבות מיובאת ומנוכרת, אותה תרבות שבגינה אנו מוותרים על מה שעשה אותנו ישראלים - ארץ, שפה, דת.
        18/3/08 00:42:

       * לכל הקודמים לי ולניצה על הפוסט הכיפי

       

      ניסיתי ת'כיוון היאפי

       

      התחושה כשניכנס (הביתה) למטוס אל-על בדרך לארץ (אחרי שבועיים עם סינים או קוריאנים)

       לעבור בדיקה בטחונית בעברית ע"י סינית חמודה

      לשמוע ולדבר עברית

      לאסוף עיתון בעברית

      להסתער על התאים למעלה (אף פעם אין מקום)

      להסתחבק עם החבר'ה בכיסאות ליד

      לשאול את הדיילת אם היא מראשון במקרה

      לחייך בעברית לצוות הדיילים

      לחלום על החומוס והפיתות

      "דורון מזר שר- "אני חוזר הביתה, אני והגיטרה" וכולם איתו

      למחוא כפיים בנחיתה

      השלט "באת הביתה-רמת השרון"

       

      פורים שמח לכל יושבי הקפה

        18/3/08 00:12:
      הממממסחבקיות, אחות שלי.
        17/3/08 23:59:

      צוחקבאמאשלי, מילת מפתח בהיותך ישראלי.

      יורם,

      תודה שמצאת לנכון להוסיף.

      ד"ר הרפז היה אז ילד.

      חלק ניכר מספרו מובא מתוך עיני הילד שחווה את רגעי קום המדינה על בשרו.

      כשערכתי את הספר, התוודעתי לסיפורים רבים שהתרחשו מאחורי הקלעים.

        17/3/08 21:40:

      אנדרטה לזכרם של עולה הגרדום דב גרונר ושלושה לוחמי אצ"ל שנפלו במתקפה על תחנת המשטרה הבריטית ברמת גן. צילם: דוד שי. ויקיפדיה העברית.

        

      המתקפה של אצ"ל שבה השתתף דב גרונר, נפצע בלסתו והושאר בשטח כי לא חשו בו, הייתה על המשטרה הבריטית ברמת-גן. במצודת טיגרט זו, ברחוב ז'בוטינסקי, נמצאת עד היום משטרת רמת גן.

      דב גרונר היה היהודי הראשון שנתלה בעקבות פסק-דין של בית משפט צבאי מאז החל המנדט הבריטי על ארץ ישראל. נשפט בבית הדין הצבאי הבריטי בירושלים, הועלה לגרדום בכלא מבצר עכו. עוד שלושה פעילי אצ"ל הוצאו להורג איתו בתלייה - מרדכי אלקחי, אליעזר קשאני ויחיאל דרזנר

      ברחוב ז'בוטינסקי ברמת-גן, מול תחנת המשטרה אותה תקף יחד עם חבריו, הוקמה כיכר בשם "כיכר גרונר" ובה פסל לזכרו מעשה ידיה של הפסלת חנה אורלוף. אני זוכר מתקופת ילדותי, ברמת-חן, את האנדרטה המרשימה הזאת, לזכרו של דב גרונר. תמיד הרשים אותי ולא נלאיתי מלצפות: שני אריות, הקטן נלחם בעוז בגדול שבהם. בצד שלה, נמצא "קולנוע רמת-גן" שמדי פעם הלכנו לראות בו סרט ותמיד בבואנו התעכבנו ארוכות ליד האנדרטה.

      תודה ניצה, שהבאת את הסיפור ההיסטורי הזה.

      תמונה: אנדרטה לזכרם של עולה הגרדום דב גרונר ושלושה לוחמי אצ"ל שנפלו במתקפה על תחנת המשטרה הבריטית ברמת גן. צילם: דוד שי. ויקיפדיה העברית.

       

        17/3/08 21:38:

      הכי ישראלי בעיני זה:

      ללכת ביום שישי בצהריים על דיזנגוף (בחרו שם אחר) ולפגוש את ההוא מהתיכון או ההיא מהטיול במזרח.

      וגם

      טיול במזרח, להתפחלץ על ערסל בקופנגן ולחטוף פתאם כאפה מהחבר הכי טוב מהתיכון שאיכשהו הגיע לאותו חור באותו הרגע.

      וגם

      יום שישי בצהריים עם החברים בקפה או בים.

      ריקון פחי הזבל בחמש בבוקר, אבל עם המון רעש. שכל כל התרגלתי שכשזה לא קורה אני מתעוררת בבהלה.

      להתעצל לנסוע לבקר חברים שגרים בחיפה כי "זה מה זה רחוק", אבל בכל הזדמנות לקפוץ לסיני "בקטנה".

      חברויות של שנים וקרבה למשפחה שלא רואים הרבה במקומות אחרים בעולם. כולל קופסאות פלסטיק שאמא נותנת ביום שישי אחרי הארוחה.

       

      הערב חזרתי מהעיר, הלכתי ברגל.

      האשפה על המדרכות כאילו אין פחים - זה ישראלי?

      הצפירות של הרכבים הנדחקים פגוש לזנב - זה ישראלי?

      המגדל הוורוד ברח' זבוטינסקי,... ז'בוטינסקי היה ישראלי.

      ולפני המגדל הוורוד נמצא הפסל הצנוע לזכרו של דב גרונר, גם הוא היה ישראלי.

       

      תרשו לי להביא ציטוט מספרו של ד"ר יגאל הרפז - זיכרונות אישיים, בפרק העוסק בשבת השחורה והמשכו על דב גרונר.

      ולפני כן, אומר רק, שלדעתי,  יגאל הרפז הוא אחד הישראלים היותר יפים שהכרתי בחיי.

       

      דב גרונר, איש ה"אצ"ל"     נשפט ונידון למוות

       היום מוכר רחוב הנשיא בו נמצא משכן נשיאי ישראל, בילדותי הייתה זו עוד גבעת סלעים חשופה שהשתרעה ממזרח לשכונתנו. שולי הגבעה הגיעו עד בית החולים למצורעים בדרום ובתי שכונת טלביה במזרח. בחורף, נקוותה על הגבעה שלולית גדולה של מי גשמים. מעבר לכביש, ניצב עד עצם היום הזה, המנזר האיטלקי, אשר אגף אחד שלו שימש את הבריטים כאולם בית הדין הצבאי.לשם הובא פצוע קשה דב גרונר, לוחם "אצ"ל" נועז, שנתפש כשהשתתף בפשיטה על מחסני הנשק  של המשטרה הבריטית ברמת גן. גרונר סירב   להכיר בסמכותו של בית הדין לשפוט אותו ונידון למוות בתלייה.כמו רבים אחרים, גם  אנו, הילדים, צבאנו על הגדרות שהקיפו את בית הדין בכל ימי המשפט. לעולם לא אשכח את רגע הדממה לאחר השמעת גזר הדין. גרונר הפצוע, הוצא מן האולם ונגרר לרכב המשוריין על ידי שני שוטרים ערבים  כשהוא זועק את  שירת "התקווה" בשארית כוחותיו. עמדתי שם, קרוב מאוד, במרחק של כשלושה  מטרים ממנו, שמעתי את זעקותיו קורעות הלב וראיתי את פניו המיוסרות. הרגשתי שאני מזדהה אתו וכאבתי את כאבו.כצפוי גם את זכאותו לבקש חנינה, הוא לא מימש ובתאריך ה- 16 באפריל, 1947, הוצא גרונר להורג בחדר הגרדום בכלא במבצר בעכו.

      חוויה קשה זו, השפיעה עלי מאד. הפכתי לשונא הבריטים ולאוהד ה"אצ"ל". באותם ימים, אבא ואימא היו ב"הגנה" ו ודני אחי הבכור, כבר היה מגוייס ל"פלמ"ח".

      ---------------------

       

      דב

        17/3/08 16:06:
      ריקי- תודה ושוב תודה.
        17/3/08 14:24:

      והכוכב הזוכה שלי להיום - לתגובה של אירוניה....הישראלי שלה מצא לי חן של ממש!

      צטט: אירוניה 2008-03-17 10:36:14

      כוכבים לחיילים שלנו שהם הכי ישראליים בעיני.

      וגם לעולים החדשים שמתקבצים ובאים מכל קצווי עולם

      ומוכנים להתמזג עמנו למרות שאנחנו לפעמים דוקרים עם קוצים של צבר.

      והכי הכי ישראלי בעיני זה לרדת בשדה התעופה לוד לאחר שנים של שהות בחו"ל

      בשירות של למען ובשביל ולהתמלא בגאווה וברצון בלתי נשלט

      להשתרע על האדמה בארץ הזו ולנשק אותה.

      זה היה פרץ של סנטימנטליות וגם הוא ישראלי בעיני.

       

      הכי ישראלי בעיניי:

      השקט של יום כיפור

      המעבר החד מיום הזכרון ליום העצמאות

      שלמה ארצי בקיסריה

      צרות עין ושנאה כלפי המצליחים בחו"ל

      ספריי שלג בחגיגות

      בר-מצווה בכותל

      ועוד מליון דוגמאות לא ממש מחמיאות...

       

       

       

       

       

        17/3/08 10:36:

      כוכבים לחיילים שלנו שהם הכי ישראליים בעיני.

      וגם לעולים החדשים שמתקבצים ובאים מכל קצווי עולם

      ומוכנים להתמזג עמנו למרות שאנחנו לפעמים דוקרים עם קוצים של צבר.

      והכי הכי ישראלי בעיני זה לרדת בשדה התעופה לוד לאחר שנים של שהות בחו"ל

      בשירות של למען ובשביל ולהתמלא בגאווה וברצון בלתי נשלט

      להשתרע על האדמה בארץ הזו ולנשק אותה.

      זה היה פרץ של סנטימנטליות וגם הוא ישראלי בעיני.

       

      צטט: שחרונת 2008-03-17 00:01:38

      הכי ישראלי בעיניי:

      א. אבטיח עם גבינה בולגרית

      ב. הצפירה של יום הזיכרון

      ג. חדשות שרודפות לכל מקום

      ג. צה"ל

      ה. להכיר את כולם

      ו. דאגה

      ז. לקנות פיצוחים לפני משחק של מכבי

      ח. לדחוף בתור

      ט. לצעוק בשוק

      י שביתות

      ולדעת שלמרות הכל אין מקום אחר, ורק פה אני רק רוצה להיות

       

      תודה ניצה. כבר אמרתי לך שאני אוהבת אותך?

       

       

      ואם ליאת אומרת, אני רצה לשם.

      בואו גם אתם. מרגש הפוסט הקצר הזה עם התמונות. אל תחמיצו

      צטט: ליאת z 2008-03-17 00:07:50

       

       http://cafe.themarker.com/view.php?t=352764

       

       * יורם, תודה שהעלת את נושא השואה.

      גבורה  יהודית. אומץ. שרידה. אובדן. תקומה.

      אישה אחת שיכולה הייתה להיות לסמל ולא זכתה.

       

      *   נוגה  הנהדרת, שירה בציבור, איך לא חשבו על זה עד כה.

      כל כך מיוחד וישראלי.

        17/3/08 01:01:

       

                                הכי  ישראלי  זה:    הכיבוש!

                               

        17/3/08 00:07:

       

      המשפחה שלי - שואה, שכול, צבא, חגים, הילדות שלי.
      השפה שלי - אין לי שפה אחרת. לא ככה.

      החברים שלי - שחולקים איתי נוסטלגיה וזכרונות והווה.

      הים שלי - אושר

      וגם זה, מכאן והרגיש לי כל כך מתאים - http://cafe.themarker.com/view.php?t=352764

        17/3/08 00:01:

      הכי ישראלי בעיניי:

      א. אבטיח עם גבינה בולגרית

      ב. הצפירה של יום הזיכרון

      ג. חדשות שרודפות לכל מקום

      ג. צה"ל

      ה. להכיר את כולם

      ו. דאגה

      ז. לקנות פיצוחים לפני משחק של מכבי

      ח. לדחוף בתור

      ט. לצעוק בשוק

      י שביתות

      ולדעת שלמרות הכל אין מקום אחר, ורק פה אני רק רוצה להיות

       

      תודה ניצה. כבר אמרתי לך שאני אוהבת אותך?

       

        16/3/08 23:59:

      אינני יודעת מה הכי ישראלי,

      אך בין התכונות הבולטות

      זה להיכנס לתור שעכשיו הגיע לסיומו ולומר אני הייתי כאן קודם...

      היכולת להיכנס לשכנה ולבקש ממנה כוס סוכר או קמח

      לעקוף מימין ולצעוק על הנהג "מי לימד אותך לנהוג?"

      לשבת בחברותא ולשיר בציבור את השירים הישנים

      להציץ בעגלה בסופר של זה שלפניך לראות שיש לו חמש חבילות

      אספרגוס ולשאול: "יש מבצע?"

      יש עוד המון תכונות, אך בסך הכל להיות ישראלי זה לאהוב

      את המדינה ואת האנשים החיים בתוכה,

      תודה לך ניצה על רעיון נפלא,

       

        16/3/08 23:17:

      תמר, תופסת טרמפ עליך ומוסיפה

      השעות שלפני הסופשבוע, יום שישי של קניות

      וה"שבת שלום" שמברכים. מתה על השעות האלו.

       

      ועוד השאלות כשנפגשים עם מישהו חדש "אתה מעפולה? מכיר את....?"

      תמיד מוצאים איזה שהוא קשר.

       

       

      צטט: -תמר- 2008-03-16 01:32:40

      שירים עבריים בימי הזיכרון,

      הגששים ברדיו ביום העצמאות,

      הריח של המדורות בל"ג בעומר

      החרמון והכינרת וים המלח שיש רק לנו. 

       

        16/3/08 23:03:

      אנחנו קרבים והולכים ליום העצמאות.

      הנה הדבר שערכתי –

       

         "מצעד החיים" – March of the Living, משקל נגד ל"צעדת המוות", הוא יציאה לפולין של צעירים יהודים מישראל ורחבי העולם וצעדה ממחנה ההשמדה אושוויץ למקבילו בירקנאו בפולין, עם טקס מרכזי ביום הזיכרון לשואה באושוויץ, כשה-Highlight טיסת כל הצועדים להמשך המצעד בישראל והצטרפות לחגיגות יום העצמאות בירושלים. המסע נמשך שבועיים והוא מדגיש את שני הקטבים, המוות היהודי בשואה, והחיים היהודיים ותקומת מדינת ישראל לאחריה.

       

       ה הכוכב הראשון שלי, הוא להם. למפעל הזה, שנחשב הישראלי ביותר  בעיניי.

       

      רוז'ה רובוטה, גיבורת אושוויץ – חברת השומר הצעיר ב-Ciechanów (צ'יחאנוב) שבצפון מזרח פולין. בספטמבר 1939 הצטרפה למחתרת הציונית בעיירתה. הרובע היהודי בעיירה נחרב על ידי הגרמנים עם כיבושה. היא נעצרה עם עוד יהודים בסוף 1942 והוגלתה למחנה הנשים בבירקנאו. המחנה פעל כבית חרושת לתחמושת  וב-1944 החלה רובוטה להבריח עם כמה מחברותיה לעבודה בבית החרושת שהיא הייתה המנהיגה שלהן כמויות קטנות, חוזרות על עצמן, של חומרי נפץ למחתרת באושוויץ. הם שימשו לפיצוץ הקרמטוריום במשך מרד הזונדרקומנדו: הקרמטוריום ותא הגזים מס' 4 נשרפו ופוצצו כליל. בקרב פנים אל פנים נהרגו ארבעה אנשי אס-אס ונפצעו רבים. האסירים פרצו את הגדר שהקיפה את הקרמטוריום, ומאות התפזרו בסביבה. איש מהם לא שרד את המצוד אחריהם, בו השתתפו מעל לאלפיים גרמנים. המרד היהודי היחיד – במחנה הריכוז הגדול ביותר.   רוז'ה רובוטה נתפסה באוקטובר 1944 ולמרות שעונתה קשות סירבה למסור את שמות אנשי המחתרת שהיו בקשר איתה ואת דרכי הקשר. היא הוצאה להורג בתלייה עם עוד שלוש נשים שהייתה מנהיגתן במבצע – במחנה הנשים ובמפקד שלהן, 6 בינואר 1945, שלושה שבועות לפני שהצבא הסובייטי המתקדם שחרר את אושוויץ-בירקנאו. היא סירבה לליווי התליינים, ופסעה לעץ התלייה בעצמה למרות תשישותה לאחר העינויים הקשים. בת 24 בלבד. המלה האחרונה שלה, שהייתה גם ציווי ופקודה למי שתישאר בחיים: "נקמה"! 

      לא ראיתי שיש עיר בישראל על שמה של רוז'ה רובוטה גיבורת העם היהודי, רחוב בודד(!), כלום. אולי היא מונצחת, לא ידוע לי איך.

       

        הכוכב השני שלי, כוכב גדול וזוהר, הוא לה. לרוז'ה רובוטה. בהוקרה, בהערצה אין גבול וקץ, שאינני יכול אפילו למצוא ולו את המלים המתאימות או הדרך לתת להן ביטוי.

      Roza Robota 

        16/3/08 22:49:

      פסוקו של יום!!

      ולחזור מביקור אצל המשפחה בקיבוץ עם פירות!

      וארטיק לימון!

      וגולדסטאר!

       

       

      הכוכב שלי הולך לאסתי, עם השקט של לפני ליל הסדר..

       

        16/3/08 21:45:

      ניצה שלום,

       

      זה רעיון מקסים. כמעט כל מה שכבר נכתב כאן הוא ישראלי גם בעיני ואולי אפשר להוסיף שישראלי זה גם להיות מלא ניגודים. מרפסות זה מאד ישראלי , מזגנים בחזיתות הבתים, 

      "יהיה בסדר", וסנדלים וכפכפים. בנימה אישית בנושא הסנדלים, לא גדלתי בארץ ובחו"ל היה נהוג ללכת  בסנדלים וגרביים כשחזרתי ארצה בערך בגיל 9 הופעתי כך בבית הספר ולמדתי בדרך הקשה מה זה ישראליות. לכן כילדה הדבר שנראה לי הכי ישראלי היה סנדלים בלי גרביים. סטלבט זה מאד ישראלי ואולי גם ציניות. סלט ירקות קצוץ דק. קיבוץ של פעם..

       

      נורית     

        16/3/08 20:52:

       

      טוב, אז אני חושפת משהו מעברי לצורך 'הישראליות':

       ישראלי בעיניי זה לשיר "ויו יו גם" בסואץ באיזה מוצב

       לפני 5 חיילים עייפים, תוך הפצצות. ביום השני לאחר שנכנסנו לשם. 

       

      כן, הייתי פעם סולנית להקת הנח"ל.

       

      הרגע הזה, בו ניגש אלי חייל והזדהה כמורה שלי לפיזיקה בתיכון.

      לא הכרתי אותו. היה מלוכלך עם שחור-לכלוך על הפנים. בכיתי.

       

      זה ישראלי בעיניי.

        16/3/08 20:43:

       

       

       

       

       

        16/3/08 18:29:

       

      הכי  ישראלי של פעם... זה כובע טמבל, סנדלים תנכיות ולהיות קיבוצניק או חקלאי...

       

      הכי ישראלי היום זה  לחקות אחרים, להיות קומבינטור, למנגל בכול הזדמנות,

       

      לרצות להיות "כוכב נולד" .... 

       

      בשבילי זה אלו שתורמים למען המדינה בכסף או בנשמה, בפיתוח ובכול נושא:)

       

      כמובן גם אנשי המילואים...

       

      זהו בינתיים....

       

       

      לא הבנתי למי אני אמורה לתת את הכוכב?.....

       

       

       

       

      יהודית יקירתי, איך אני אעביר להם כוכב?

      בינתיים הוא יאיר מעליי והרי איני זכאית לו.

       

      ובלי קשר  לטרוניה שלי כרגע,

      אכן אנשי פיקוד העורף והרופאים שלנו, הם סוג של גאווה גם אצלי.

      תודה

       

       

      הכוכב שלי מוענק לרופאים ללא גבולות העושים עבודתם בשליחות מצפונית. גם ליחידת החילוץ הלאומית שלנו שהצילה את שירן פרנקו מרעידת האדמה בטורקיה, גם בשגרירות ישראל בארגנטינה.הם נותנים לי תחושה של גאווה,אם הם בשטח-אז כל ישראלי ימצא בתוך שביל חשוך. הם האור, הדגל והכוח להביא מזור וגאווה לאומית. תודה על הרעיון ניצוש. תבורכי על היוזמהנשיקה
        16/3/08 17:35:

       

      צטט: יפעת פלד 2008-03-16 13:09:44

      הכי ישראלי שלי- תחושת השייכות.

       

      לא משנה איפה אתה. אנחנו מתמגנטים אחד לשני בכל מקום ובכל מצב.

      עוזרים לחדש להשתלב בקיים.

      רותמים כתף.

      פותחים את הבית.

       

      רק כי הוא ישראלי וזה כבר יוצר סוג של מחוייבות. לא?

       

      מתחברת למילים של יפעת !

      הכי ישראלי שיש !

      בדיוק - ומדוייק !

       

      תודה ניצה על הרעיון !

      תגידו,

      מכת נמלים בחודש מרץ, בתוך צנצנת סילאן מקיבוץ כינרת

      זה ישראלי? או סתם קטנוני?

        16/3/08 14:56:

      חזרו הכוכבים חזרתי לככב ראשית אותך

      הכוכב הבא יהיה לאופנוען בדרכים....

        16/3/08 14:49:

      התורים הלא ישרים

       

      לאכול אבטיח על חוף הים

       

      ערבי השירה בציבור

      פ' אומר

       

      ש......................

       

      הכי ישראלי זה להיות עולה חדש

       

      זה נהדר בעיניי.

       

      וכמו שיפעת פלד אמרה כאן הרגע . בדיוק.

       

      * הכוכב שלי להיום מוקדש  לאיתמר, שיושב בגולה ומפנטז על חברים מכאן ויודע שזה לא סתם. כי אנחנו אתו שם.

      כי להיות ישראלי זה להיות מחובר בלי טבור אבל מהרחם.

      כי להיות ישראלי זה לבקר בטייבה.

       

      צטט: itamarp 2008-03-16 01:11:57

      בשבילי הכי ישראלי זה הזיכרון של סבא שלי ז"ל מדבר ערבית עם בעל החומוסיה בטייבה.

      אבל בעצם זה גם את, עדי, טל, אסתי, אריה, תמר, וכל האנשים הנפלאים פה בקפה שאיכפת להם מהמדינה ומוכנים לעשות משהו בשבילה

       

        16/3/08 13:09:

      הכי ישראלי שלי- תחושת השייכות.

       

      לא משנה איפה אתה. אנחנו מתמגנטים אחד לשני בכל מקום ובכל מצב.

      עוזרים לחדש להשתלב בקיים.

      רותמים כתף.

      פותחים את הבית.

       

      רק כי הוא ישראלי וזה כבר יוצר סוג של מחוייבות. לא?

       

        16/3/08 13:01:

      שתי תגובות הזכירו את ה"טוקבקים" כישראלי..

       

      אבל המילה היא לועזית..

      מה דעתך ניצה להמציא מילה בעברית ל"טוקבק"

      שאפשר יהיה גם להטות אותה, ולשחק בה

       

      אני "מטקבק"טיקבתי" אצל ניצה צמרת וכו..

       

      מי ירים את הכפפה?

        16/3/08 12:51:

      * לתמר

      שירים עבריים בימי הזיכרון ותוכניות הטלוויזיה שמלוות את הימים הללו תמיד נוגעים באחת הנקודות הכי רגישות בחיבור שלי לישראליות

      צטט: -תמר- 2008-03-16 01:32:40

      שירים עבריים בימי הזיכרון,

      הגששים ברדיו ביום העצמאות,

      הריח של המדורות בל"ג בעומר

      החרמון והכינרת וים המלח שיש רק לנו. 

       

      איזה כיף. אני קוראת ומתמוגגת.

      ובעניין הכוכבים, שינוי קל, אל תשכחו לככב בתוך הטקבוק, אם יש טיקבוק שמדליק אכם.

      ליאור, העורך הודיע לי שהמערכת הטכנולוגית לא יכולה כנראה לפתור את העברת הכוכבים.

      אז אני מבקשת שתציינו אצלכם בטיקבוק

      * הכוכב שלי מוענק ל...

       

        16/3/08 10:08:

      הכי ישראלי - הוא הישראלי המצוי....

      קולני, יצירתי  ותחמן, ויש לו דעה על כל עניין ודבר,

      מכור לחדשות - כל שעה עגולה,

      חומוס, פיתות  הוא מנגב קבוע - כמובן עם  "קוקה קולה",

      נופש באילת או באנטליה ובטיול בר-מצוה מרחיק עד אמריקה,

      אחת לשנה יוצא למילואים עם החבר'ה,

      מקטר על כל העולם במפגשי יום שישי,

      ובעת צרה הוא הכי הכי "אחי" בעולם! מגניב

       

       

       

        16/3/08 09:21:

      פוסטים מהסוג הזה, ועצם העובדה שאנשים אכן מגיבים להם (כולל אני).

       

        16/3/08 09:04:

      החבר'ה.

      זה הכי ישראלי. רק ישראלי. (וזה נפלא)

        16/3/08 08:37:

      טיולי פריחה בסוף החורף ובאביב. לא מכיר עוד עם שכל כך מתלהב מפרחי בר.

      אובססיה לטיולים בכלל - אין עוד עם שמטייל ככה

      הפקקים בדרך לארוחה המשפחתית בראש השנה וליל הסדר.

      שירים עבריים ברצף (הכי יפים בעולם)

      האינסטנט-התבגרות בצבא

      יש עוד מיליון... כמה זמן יש לך?

       

        16/3/08 08:29:

      הדחיפות והבלאגן.

      תמיד דוחפים ותמיד יש בלאגן. 

        16/3/08 08:23:

      תמונה ישראלית די אופיינית: אחד שמנסה להידחף בתור, צועק על כולם, מקלל ומגדף. אחרי שמעירים לו, זה הופך ל"לא נדחפתי" ו"בוא אח שלי, תעבור לפני".

       

      ועוד משהו - כשבאנו לארץ אחד הדברים המוזרים היה שאנשים פה יכולים סתם ככה על הדשא או על האספלט... מוזרים המקומיים האלה מחייך

        16/3/08 07:49:
      שעדיין חושבים שיש פה ארבע עונות שנה,  שכל אחת אורכת 4 חודשים .
        16/3/08 07:06:

      ריקודי עם לצלילי שירים עבריים ישנים וחדשים .
        16/3/08 07:01:

      גם אני חוזרת ל48

       

      כאשר אנשים היו שם למען חזון , אידיאל ופעלו למען מטרה משותפת

       

      להיות ישראלי בעיניי זה להיות ערבים אחד לשני, כמובן מלשון של לדאוג אחד לרעהו

       

      להיות ישראלי זה למצוא את האהבה הגדולה שיש בעם הזה ולהעצים אותה

       

      אבל הכי ישראלי בעיניי זה לא לעצום עיניים ולהיות מעורב בשיח הציבורי ובפעילות למען הכלל

       

      אני חושבת שאנו עם מיוחד שקצת הלך לאיבוד מסיבות אילו או אחרות

       

      אבל , עם קצת חזון והרבה שיתוף פעולה הדרך תתגלה לפנינו במהרה

       

      כאשר יחזרו הכוכבים אתן אחד לך, על שהחזרת אותנו ולו לרגע למקום ממנו אנו מגעים

       

      אחד נוסף נותנת לאופנוען בדרכים על שמחזיר אותנו לתובנה שאנו בעצם יכולים אם רק

       

      נרצה להגשים את החלום-חזון  שלנו למדינה אחת קטנה עם הרבה אהבה...

       

      איילת

        16/3/08 06:23:

      הכי ישראלי בעיניי-

      שאלת הבודק/ת בשדה התעופה "נתנו לך משהו להעביר?"

      וההורים המגיעים לטקסי סיום בצבא עם ציידניות מלאות אוכל.

       

       

        16/3/08 06:01:

      הכי ישראלי בעיניי זה המנגל ביום העצמאות..

      הישראלי שמנפנף במקצועיות..שהכרס מבצבצת..והקרחת נוצצת..

      הקהל שמאחורי הצלמים לאחר כל אירוע (טוב או לא..)

      עומד מחייך כמו דביל  עושה שלום ומדבר בפון...

        16/3/08 02:28:
      ושוב........הנבחרת ניצחה את איטליה, צרפת, ספרד, ואנגליה אבל הפסידה לקפריסין, ליכטנשטיין, לטביה, לוקסנבורג, ולנבחרת החדשה באליפות, הותיקן! ופיספסה את המונדיאל בנקודה!
        16/3/08 02:26:
      הופה הופה חייל חייל בוא בוא נו.... נו..... מרים!!! תעשי סטייק לחייל פה, את לא רואה כומתה אדומה!!! בוא בוא חייל לפחות איזה כנף ופיתה עם חומוס!
        16/3/08 01:38:

       

       

      שוקולד השחר.

      במבה.

      פלאפל.

       

      תמשיכו..

       

      (מצטערת על ההצפה, אנ'לא אשמה - זה הזכרון שלי :))

        16/3/08 01:32:

      שירים עבריים בימי הזיכרון,

      הגששים ברדיו ביום העצמאות,

      הריח של המדורות בל"ג בעומר

      החרמון והכינרת וים המלח שיש רק לנו. 

      שיטת הסמוך

      "יהיה בסדר", "אתה סמוך עליי"

      איפה זה נולד?

      "הארסוואט" - יש יצור כזה בעוד מקום?

       

        16/3/08 01:11:

      בשבילי הכי ישראלי זה הזיכרון של סבא שלי ז"ל מדבר ערבית עם בעל החומוסיה בטייבה.

       

      אבל בעצם זה גם את, עדי, טל, אסתי, אריה, תמר, וכל האנשים הנפלאים פה בקפה שאיכפת להם מהמדינה ומוכנים לעשות משהו בשבילה (למרות שהיום הישראלי הוא קצת פחות איכפתי ואקטיבי).

       

      אולי ישראלי בשבילי זה גם הפגנה של חבורת קולומביאנים בתל אביב נגד מחתרת ה FARC שהורסת להם את הבית והורגת את קרוביהם (ויש בזה גם המון אירוניה). 

       

      גם הלחות הזאת של תל אביב וריח האבק אחרי הגשם יש בו משהו שמאוד מזכיר לי את הבית, יש כל כך הרבה אבל אני זוכר רק את הטוב כי ככה זה שרחוקים. 

        16/3/08 01:10:

      עוד מאוד ישראלי.

      .

      אין את זה בשום מקום בעולם..

       

      ההסכמה שאינה בחוק אבל הפכה למנהג כבר שישים שנה.

       

      יום כיפור

       זה יום מיוחד כזה שבו בקונצזוס יוצא דופן לא נוסעים..

      והכבישים הופכים בערב כיפור למקום מפגש לנוער..

      ופה ברמת השרון זה ממש פגישת מחזור של מסיימי כל בתי הספר פה, בצומת הגדול.. מתאספים כולם.. חלקם עדיין בתיכון ,חלקם חיילים, חלקם חזר מהודו וחלקם עם עגלת תינוק..

       

      אבל כולם נאספים אל מתחת לרמזור ... יש משהו מרגש בסצינה הזאת..

      והיא חוזרת כל שנה.. בהסכמה .. יפה

        16/3/08 01:08:

       

       

      טוקבקים.

      הכי הכי ישראלי !!

        16/3/08 01:03:

       

      צטט: פיני1 2008-03-16 00:57:17

      הממממהסבלנות והנימוס.

       מגניב

        16/3/08 00:57:
      הממממהסבלנות והנימוס.
        16/3/08 00:51:

       

      קומבינות

      וכל המוסיף גורע

       

       

        16/3/08 00:50:

      ניצה

      הכי ישראלי זה השנור....

      מבקשים כוכבים כדי לחלק לאחרים (- :

        16/3/08 00:48:

       

      אתה עובד כמו חמור , קורע ת' תחת כל הרשויות חברות שלך

      ( כמובן חברות בכפייה )

      וכשאתה לא עובד , אה גם אז הם גובים ממך ....

        16/3/08 00:46:
        16/3/08 00:44:

       

      צטט: אישון 2008-03-16 00:33:53

       

      זה ישראלי ! אה וינגי.?..

       

      מה לא ?

      נדיבות הלב :)

        16/3/08 00:41:

       

      הכי ישראלי בעיניי אלו השעות לפני כניסת ערב פסח.

      השעות הללו הן שעות של שקט.

      השקט הזה ישראלי.

      יש לי שיר שכתבתי פעם, אולי הוא פה בארכיון רגע...

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=213074

       

      השעות האלה לפני כניסת החג, השקט המתוח הזה באויר

      הישראלי כל כך. זה פרודקט ישראלי.

      תבורכי ניצה על היוזמה. פוסט מרתק עשית לנו  :)))

        16/3/08 00:33:

       

      צטט: ~wings~ 2008-03-16 00:20:11

       

      צטט: t-show 2008-03-16 00:05:57

      כוכב לתושבי שדרות והסביבה, לתושבי קרית שמונה והצפון ולאזרחיה האמיצים של מדינה ללא ידיים ורגליים, ללא ראש וללא מוח...

       

       

       

       

       

      יש לך במלאי כל כך הרבה כוכבים ??

      כי אם לא, תגיד, אלווה לך עם ריבית :)

      זה ישראלי ! אה וינגי.?..

        16/3/08 00:32:

      קשה באמת להגיד מה הכי ישראלי..

      אבל מאוד ישראלי בעיניי

      זאת השפה הצבאית שהילדים שלי מדברים בה..

      ראשי תיבות וקיצורים מקצורים שונים

      יש בה אותיות עבריות אבל חצי מזה אני לא מבינה..

       

      הפקל"שית של הקמצ"ר. סינג'רה את הסרס"פ, שיעשה פריסה ...

       

      (את זה אני עוד מבינה, יש הרבה יותר מסו7בכים שאותם אינני זוכרת)

       

      דורית קרסו

       

        16/3/08 00:26:

       

      צטט: ~wings~ 2008-03-16 00:21:57

       

       

       

      הכי ישראלי הכותל ( או הכי יהודי ?)

      טוב, אני צריכה עוד לחשוב..

       

      יווו איך הזכרת לי עכשיו את השיר על הכותל  (יש אנשים עם לב של אבן... )

      ממש דמעות בעיניי ):

        16/3/08 00:25:

       

      צטט: ~wings~ 2008-03-16 00:20:11

       

      צטט: t-show 2008-03-16 00:05:57

      כוכב לתושבי שדרות והסביבה, לתושבי קרית שמונה והצפון ולאזרחיה האמיצים של מדינה ללא ידיים ורגליים, ללא ראש וללא מוח...

       

       

       

       

       

      יש לך במלאי כל כך הרבה כוכבים ??

      כי אם לא, תגיד, אלווה לך עם ריבית :)

      יש לי כוכבים מהשוק השחור.... אבל זה בינינו...

        16/3/08 00:21:

       

       

       

      הכי ישראלי הכותל ( או הכי יהודי ?)

      טוב, אני צריכה עוד לחשוב..

       

        16/3/08 00:20:

       

      צטט: t-show 2008-03-16 00:05:57

      כוכב לתושבי שדרות והסביבה, לתושבי קרית שמונה והצפון ולאזרחיה האמיצים של מדינה ללא ידיים ורגליים, ללא ראש וללא מוח...

       

       

       

       

       

      יש לך במלאי כל כך הרבה כוכבים ??

      כי אם לא, תגיד, אלווה לך עם ריבית :)

        16/3/08 00:19:

      מכמעט הכי רחוק שאפשר (אמרנו אוסטרליה, נכון?) המון דברים הופכים להיות הכי ישראלים, ובעיקר:

      קפה שחור של עלית שנשלח בחבילות בדואר

      מפת לווין של ישראל שתלויה בחדר העבודה

      החמסה על הקיר

      הביקור הספונטני אצל השכן (שלא ישן) שהדלת שלו תמיד פתוחה

      השיחות לאמצע הלילה

      והעברית, אוי העברית - איזה יפה שפה :-)

       

      שבוע טוב,

       

      אורית.

      הכי ישראלי שלי הוא השפה העברית.

      שפת קודש שהתעברה עם ובלי דגש ב- ב', במשך היריון ארוך של כמעט 60 שנה.

      מילים כתובות, מילים מדברות, מילים מושרות.

      חשבתם פעם על יופיה, על עושרה והפרייתה?

      על חידושי האקדמיה ללשון?

      לשון?

      נופל על לשון, כפל לשון, הלשון שמלקקת את הקצפת.

      זו השפה?

      שפת ים, שפת הפה, שפת המדרכה, שפת הגוף, המילים. 

      והצירופים שנטמעו, כמו "יאללה ביי" - עברית או לא? זה משהו שרק ישראלי אומר.

       

        16/3/08 00:13:

      שועלים - זה הכי ישראלי

      כלומר חשיבה שועלית

      מציאת פתרונות תחת מצבי לחץ

      אם אני מנסה לחשוב על צדדים חיובים

      הכוכב מוקדש לך.

        16/3/08 00:05:

      כוכב לתושבי שדרות והסביבה, לתושבי קרית שמונה והצפון ולאזרחיה האמיצים של מדינה ללא ידיים ורגליים, ללא ראש וללא מוח...