| רוּחַ נוֹהֶמֶת שְׁרִיקָתָהּ בְּחַלּוֹנִי לַמַּשְׁמָע טיפוף עָקֵב גָּבוֹהַּ שֶׁל אַהֲבָה. נוֹף מוֹכֵר מַבִּיט אֵלַי רֵיחוֹת שֶׁל תְּשׁוּקָה בָּצָל קוֹרַת בֵּיתִי הַבּוֹדֵד. יַמִּי חֹרֶף נֶעֱלָמִים בֵּין שָׂדוֹת אַהֲבָה מִתְחַדְּשִׁים דְּמָעוֹת עֵינַי לַתְּקוּמָה חֲדָשָׁה שֶׁטֶּרֶם בָּאָה. פָּמוֹטֵי אָבִיב נִדְלָקִים לִטְבִילַת קַיִץ מְאֻבָּק הַמַּצְהִיב רִגְשׁוֹתַי לִסְקִילַת חוּמוֹת שֶׁל גִּעְגּוּעַ. |