הילדה בת 4 ("וחצי אבא")

לקחתי אותה היום לכיכר.

"לאן הולכים אבא ? " היא שאלה,

אמרתי לה שהיום יום חשוב,

היום עם ישראל כולו מגיע לכיכר לדבר עם ראש הממשלה,

"למה לדבר עם ראש הממשלה אבא ?"

לדבר אתו כי אנחנו לא רוצים יותר,

אין לנו יותר סבלנות, אנרגיה ויכולת לקבל את מה שהרסנו פה,

"ומה ראש הממשלה יעשה אבא ?"

אני לא יודע מה הוא יעשה מתוקה, אבל ההפגנה אינה עבור ראש הממשלה,

ההפגנה היא עבור האנשים, עם ישראל,

הזכות ואפילו החובה לצאת מהבית ולבוא לככר,

לדבר,לקחת אחריות.

"ואז מה יקרה אבא ?"

ואז האנשים יהפכו את המקום היפה הזה,

את מדינת ישראל שלנו למקום בו אנחנו שמחים לחיות,

מקום בו את תגדלי.

 "אז זה בשבילי אבא ?"

כן מתוקה, זה בשבילך.

הגענו לככר, היו אנשים, לא הרבה, לא מעט,

חברים רבים שלי לא הגיעו,

אחת נסעה לאיקאה(חייבת כוסות למטבח),

אחר נסע למשחק כדורגל (חייב להרגע קצת מהמתח)

אחת ניסתה למכור לי בטלפון Agel (יש לי הצעה שאתה חייב לשמוע!!!)

אחר פשוט התבאס(עזוב, אין לי כח, לא מאמין בהפגנות)

כל אלו הם אנשים טובים, אנשים עובדים, חלקם עם ילדים,

משלמים מיסים, שולחים ילדים לצבא, עושים מילואים, כפופים ובוכים.

אני לא מבין, לא מקבל, לא מוכן לסלוח לאלו שלא באו,

פעם בשנה לבוא לשעה לככר,

רק בשביל להגיד,

אני אחראי למה שקורה פה,

המקום הזה הוא שלי,

ושל הילדה.