בשביל להבין את הקטע הבא, אני נאלץ להוביל את הקורא אל ילדותי הראשונה, זו שבין גיל שלוש ושש...הייתי אז ילד בקיבוץ ובגן שלנו הייתה פינת חי ובה תרנגולות. בכל יום היה ילד אחר משמש כתורן האכלה והיה עליו לאסוף את שארויות ארוחת הבוקר, לערבב אותם היטב ולהניח את הגורמה בלול.

כפרס עידוד מראש, היה אותו ילד גם אוסף את הביצים באותו היום, בטרם הוגשה ארוחת הבוקר והיה זוכה לחביתה מן הביצים שאסף ולי נראה תמיד הסידור הזה כהוגן.

התרנגולות היו רגילות לגמרי, בלי אנטביוטיקה, בלי הנדסה גנטית, בלי תערובת מכל מני חרא, תרנגולות כפריות רגילות, כאלה שחיות עם בני האדם כאילו היו חלק מהמשפחה, נגיד תרנגולות כלב או משהו כזה...

הקורא הנבון יכול בוודאי לשער את טעמן של הביצים הטריות והטבעיות...אני מכל מקום, מתקשה לתארן, במיוחד מפני שאינני זוכר כלום מאז, אבל בנסיון לשחזר את הזכרון, עשיתי היום מעשה יוצא דופן:

הבוקר נסעתי לאיזה איכר שיצאה שמועה שהוא מגדל את התרנגולות שלו בתנאי פינת חי של גן ילדים ואני התייצבתי שמה ושמעתי שהביצים שלו אורגניות לגמרי ושהתרנגולות שחיות בחצר, אוכלות רק אגוזי מקדמיה ופרורי לחם שיעור ושותות מי מעיין המצוי בחצר עצמה.

כמובן שמיד הסכמתי לשלם 5 שקלים לביצה ורצתי הביתה לנסות ולהזכר בילדות שלי...

שמחתי מאוד כל הדרך ומשהגעתי הביתה, הכנתי לי 3 עיניים בשמן חמניות, אשר יש אומרים כי הוא טוב יותר משמן תירס או שמנים אחרים, אך מה שבטוח זה שהוא משחרר הרבה יותר רדיקלים חופשיים (מה זה בכלל ?) ואף על פי כן, בו טיגנתי את הביצים.

צריך להבין שגם את הלחם שהקמח שממנו הוא עשוי, נטחן באבן ריחיים, המופעלת ע"י חמור אורגני, ממש שם בחצר של האיכר ההוא... (35 שקל הכיכר)

הגיע הרגע שבו הלחם פגש את הצהוב של הביצה ואז את פי...

שום טעם מיוחד...ביצה...רק עוד ביצה.

עדיין אני מאוד שמח, כי אם אני מוכן לשלם 5 שקלים בשביל הסיכוי להזכר במשהו, זה מלמד אותי שיש לי 5 שקלים מיותרים ואני רק שואל את עצמי, איך לעזאזל נהפכו האיכרים שבכל העולם הם תחתית הסולם החברתי, לאצולה של הארץ  הזאת ?

איך ?