0

4 תגובות   יום ראשון, 16/3/08, 22:42

הם נופלים לרגליה,

כמו מוכי ירח

מסתרחים אחרי צליל קולה

והיא יפה וצוחקת

לא רואה איש מלבדה.

 

לפשוט את עורה רציתי,

לעקור את עיניה

ולשסף את גרונה.

את קול הצחוק המתקתק להשתיק

ולתפוס את מקומה.

 

את עורה להלביש על שלי,

את עיניה לגנוב.

 

להיות היא לרגע

והיא במקומי להיות.

דרג את התוכן: