איך יוצרים גלויה סודית של אמן בעל שם (ותערוכת משחק הפרמידה)
לא גלויה שלי - מתוך תערוכת "צבע טרי" -photo by Secret Artist 19.3.09 - בימים אלו נערך לו יריד צבע טרי 2 - אתם מוזמנים להנות מהעבודות שיצרתי בשנה שעברה ולמי שעוד לא היה ביריד לנסות למצוא את הגלויות והעבודה שלי השנה ביריד.
- מצחיק - התחלתי לכתוב את הפוסט הזה ובאמצע היה לי דייט - הלכנו לראות את הפתיחה בבית האומנים בת"א. בין 6 התערוכות שנפתחו אותו הלילה הייתה התערוכה והפרוייקט של איתן שוקר - "משחק הפרמידה", פרוייקט שמדבר בדיוק על מה שהתכוונתי לכתוב עליו בהקשר של העבודה שלי לתערוכת "צבע טרי"- אז טוב שככה התגלגלו להם הדברים - אמנם יצא פוסט קצת ארוך אבל שווה לאוהבי האומנות.
הפרוייקט והתערוכה המצויינת של איתן שוקר "משחק הפרמידה" הם "פרי מחקר ועבודה של 9 שנים, עוסקת בעולם האמנות הישראלי. התערוכה משקפת את יחסי הכוחות בין השחקנים בשדה האמנות ומאפשרת מבט ישיר על מצב האמנות, מצב השוק המסחרי, התמיכות, מיקומם ומצבם של הסטודנטים לאמנות, האמנים הממסדיים והלא ממסדיים, והמרצים לאמנות בתוך "עולם האמנות" הפלסטית בישראל."
בראיון שנתן לעיתון הארץ לפני כחצי שנה אמר "ישנם אמנים ספורים שבאמת מתפרנסים מאמנות", אמר. "אפילו עדי נס, חבר, שעבודתו נמכרה בכרבע מיליון דולר במכירה פומבית, נאלץ לעבוד בחמישה בתי ספר כדי להתפרנס. הוא לא רואה כסף מהמכירות הפומביות. אולי כדאי לחוקק פה חוק כמו בצרפת, שבה האמן מקבל 2% מסכום הקנייה".
טוב, אז אם כבר הוזכר שמו של עדי נס - שבוע כבר עבר מאז תערוכת "צבע טרי" ועכשיו כבר אפשר לספר אילו הן הגלויות שלי, ואיך מארגני תערוכת הגלויות קיבלו את מה שהם רוצים - שם של אמן מפורסם שאת עבודתו גם אני מאוד מעריך - עדי נס (מעניין רק מי קנה את הגלויה הזאת).
כאמור התערוכה מתבססת על העובדה שאומנים מתחילים מעוניינים לרכוש לעצמם שם ולהתפרסם בכדי להקנות ערך לעבודותיהם ורוכשי ואנשים שמשקיעים ביצירות אומנות (כהשקעה כספית, ולעיתים ללא קשר לאומנות עצמה) מעוניינים לשים ידם על יצירת אומנות של אמן ידוע שם.
לתערוכת הגלויה הסודית הכנתי 3 גלויות. על שתיים מהן הדבקתי תמונות שצילמתי ואני מאוד אוהב שהוצגו בתערוכה בסיום סדנת האומנים בה השתתפתי הקיץ באיטליה. את הגלויות הללו שלחתי דרך הארגז אותו השאירו מארגני התערוכה במוסד הלימודים בו אני לומד - משמע איזה סטודנט שלח אותן.....לא שוות משהו....
על הגלויה השלישית טרחתי קצת יותר, רציתי ליצור סוג של בדיחה אמנותית על התערוכה הזאת (גלויה שלא תהייה יפה ויזואלית, אולם מי שמבין באמנות או לחליפין מי שנמצא בעמדת כוח והמארגנים יסברו את אזנו - למרות שאסור להם - שמדובר בגלויה של עדי נס - ירכוש אותה) , בדיחה שגם אני אהנה ממנה וגם רוכש העבודה. לקחתי שתי גלויות ועל כל אחת מהן הדבקתי קולאז' של 8 התמונות מקוריות מהתערוכה באיטליה (אילו הם כרטיסים קטנים בגודל 3*7 ס"מ) ובינהן רשמתי את מספר הטלפון שלי ואת הלינק לבלוג הזה. כך הדבקתי אותן פנים אל פנים עם נייר דבק שחור וחוט (כך שרק רוכש העבודה יוכל לפתוח את החותם ולגלות מה קנה) ועל גבי הגלויה רשמתי מספר משפטים הקשורים לתערוכה (וקשורים אלי בתור אומן) שאמורים למשוך את הקונה הפוטנציאלי ולהקנות לו רושם שהוא קונה עבודה של אומן ידוע שם וכך כתבתי:
- "השם לא חשוב אלא תוכן ומשמעות העבודה". (זהו משהו בו אני מאמין בתור אמן שמעוניין שליצירותיו יהיה תוכן וערך, ולא רק ערך כספי.....) - "אתה תקבל משהו שאנשים נתנו לי כסף עבורו" (קונה העבודה מצפה לקבל שם של אמן מפורסם בגב העבודה הוא לא יודע ש"סידרתי" אותי וגב העבודה זהה לחלוטין לחלקה הקידמי - אני התייחסתי לתמונות אותן הדבקתי בין הגלויות, תמונות אותן הענקתי לאורחים בתערוכה באיטליה, בטקסט התערוכה שם הסברתי שאני אמן שמעוניין להתפרנס בכבוד מעבודתו - ואכן אנשים נתנו לי כסף עבור האמנות שנתתי להם). - "sometimes been an artist it means selling dead cows in a box or putting 14 soldies around a table if you are an israeli" -כאן התייחסתי לאמן דמייאן הירסט ולעבודתו, ולצלם הישראלי עדי נס שרציתי לגרום לצופה לחשוב שאני הוא (והתייחסתי לעבודתו המפורסמת - "הסעודה האחרונה" עבודה שנמכרה לפני שנה-שנתיים ביותר מ-200,000 דולר אולם כשעדי מכר אותה בזמנו הוא קיבל עבורה רק 3000$ ). - "everyone are gifted though not all the people know how to make living from thier gift" - זהו דבר שאני אישית מאמין בו - כולנו מוכשרים בקרב בני האדם - מכאן ועד להתפרנס מזה יש עוד דרך ארוכה....
ואז רשמתי את שם האומן "Gifted" וחתמתי ב-X - (מי שמכיר, יודע כי חתימה של אמן שווה הרבה כסף וכל אומן שמכבד את עצמו צריך שתהיה לו חתימה מכובדת !) בנוסף רשמתי על הגלויה שהיא עבודה אחת מתוך שתיים ("טריק" של אומנים כשהם תורמים מעבודותיהם בחינם, להכין שני העתקים כדי שיוכלו למכור מאוחר יותר את העתק העבודה שנשאר בידם ואולי גם להתפרנס קצת)
כדי לגרום למארגני הפרוייקט להיות אנשי השיווק שלי כתבתי מכתב: "שלום לצוות צבע טרי, הגיעו לידי הגלויות של הפרוייקט שלכם ועלה לי איזה רעיון לעבודה טקסטואלית אז חשבתי גם לתרום, סה"כ קיבלתי לא מעט ממוזיאון ת"א אז רציתי להחזיר קצת נתראה בפתיחה עדי נס. נ.ב בין הגלויות צירפתי כמה תמונות מהתערוכה האחרונה שלי באיטליה". את הגלויה הזאת שלחתי בדואר ולא דרך האוניברסיטה.
עדי נס הציג תערוכה גדולה במוזיאון ת"א בשנה שעברה,אותה גם יצא לי לראות (אכן - קיבלתי לא מעט ממוזיאון ת"א אני נהנה כל פעם מחדש שאני מבקר שם) ואכן, אני צירפתי תמונות מהתערוכה האחרונה שלי באיטליה. הוספתי גם את השם עדי נס - שם של צלם מפורסם אותו רצו מארגני התחרות (כמובן ללא חתימה ! - לזייף חתימה זאת עבירה פלילית - אתם יכולים לבדוק עם סניף הבנק שלכם).
"גלויה של אמן בעל שם" כך נראתה הגלויה לבסוף בעיני המתבונן (כשהצד השני זהה)
בלילה האחרון של התערוכה - יום שבת בסביבות 9:30 - עדיין הגלויה לא נמכרה. טוב, לא נורא לפחות אני וחברי (להם הסברתי את העבודה) נהנו. כמה ימים מאוחר יותר כשהתקשרתי למפיקת האירוע (השגתי את הטלפון אחרי שהתקשרתי למשרדי ההפקה, הצגתי את עצמי והסברתי שאני אחד האמנים שמנסה ליצור איתה קשר - מיד קיבלתי את המספר שלה - לא משהו מסובך). כשדיברתי איתה בטלפון וביקשתי ממנה שישלחו לי את הגלויה אם היא לא נמכרה - היא אמרה לי שאין בעיה ושולחים אותן חזרה לפי השם של האמן. כשהסברתי לה שהגלויה שלי מיוחדת ואין עליה את שם האומן היא לא הבינה. אז סיפרתי לה איך נראית הגלויה שלי והיא אמרה לי שזה לא יכול להיות כי זאת עבודה של עדי נס, אז סיפרתי לה על מהות העבודה והיא הייתה ב"שוק" (שוק אומנים ?) והתחילה לחשוד: "איך השגת את המספר שלי" (סיפרתי לה בדיוק איך ושזה לא ממש בעיה...), ושזאת רמאות - אז הסברתי לה שכל מה שהבטחתי וסיפרתי הוא נכון רק שרשמתי את השם עדי נס, ואז היא סיפרה לי שהגלויה המדוברת נמכרה (עובדה מאוד מעניינת שמישהו ברגע האחרון ירצה לקנות את הגלויה שלי) אז אחלתי לה יום טוב ושנתראה בשנה הבאה.
עד כאן להפעם, גם ככה יותר מדי קשקשתי.... מקווה רק שבאף אחד לא פגעתי. ולשתי הגלויות האחרות (לאמיצים שהגיעו עד לכאן) -
3.1.09 - טוב, הזדמן לי לא מזמן להפגש עם הצלם עדי נס - וסיפרתי לו על "הגלויה שלו" - לפחות הוא אהב.... |