כל האהבות כולן...
אמא של טל, גננת, מאמנת אישית להעצמה בקבוצת יוזמות.
מאמינה באהבה, בגמדים ובפיות.
מאמינה בחינוך ובשינוי שמתחיל מבפנים.
מאמינה שכל אחד יכול לעשות שינוי בחייו, שלכל אחד מגיע להיות מאושר, גם לך.
בבלוג שלי תפגשו אותי דרך ספורים על הדרך שלי ועל האהבות בחיי. מזמינה אתכם להתרווח, להרגיש בבית ולקרוא עם הקפה.
החיים הם ספור בתוך ספור בתוך ספור בתוך ספור.. והסוף תמיד טוב.... אם עכשיו לא טוב, סימן שעוד לא הגעת לסוף הסיפור...
פוסטים אחרונים
- בחזרה למילים 6/11/10
- מסיבת יובל 7/5/10
- יומן מסע 26/3/10
- מהמרחקים 1/3/10
- תרקדי 23/2/10
- שיר נבואי קוסמי 3/2/10
ארכיון
אהבה ללא תנאי
התפקיד הכי חשוב של הורה בחיי ילדו, הוא לאפשר לו את החוויה הראשונית ביותר של אהבה ללא תנאי, מוגנות, ידיעה ברורה שיש מישהו שנמצא שם בשבילו. מספק לך מוגנות פיסית (אוכל), מגע ואהבה.
זהו תנאי בסיסי לצמיחה.
יש כאלה שאינם מקבלים זאת בילדותם וצריכים ללמוד לבד. זה שיעור קשה מאד, לילד שלא חווה אהבה ללא תנאי, ליצור את ההרגשה הזאת מאין. הוא מסתובב בעולם חסר אמון, רעב למגע - שורד. אתה יכול לשחזר תחושה שכבר חווית פעם. להמציא תחושה כזאת לוקח הרבה מאד עבודה.
אחד השיעורים הקשים ביותר במסע הזה של מציאת תחושת המוגנות - אהבה ללא תנאי - הוא בהבנה שגם אהבה ללא תנאי יש בה גבולות, שאין אפשרות לצפות מבן זוג אהבה כזאת של הורה, אתה מניח שאהבה ללא תנאי היא גם אהבה ללא גבולות. אם חבר או בן זוג מביא את הגבול שלו, אתה נעלב והיותר מסוכן - אתה מפחד להביא את הגבולות שלך אצל האנשים שאתה אוהב - מהחשש שיעזבו אותך. כמובן שאין כך הדבר. לאחרונה גיליתי (והגיע הזמן) ש"נהפוך הוא".. כששמים גבולות לאנשים הם מעריכים אותך יותר ומכבדים אותך יותר.
השיעור הראשון שלי היה עם ילדים - עברתי אותו בקלות ובהצלחה בזכות הבן המדהים שלי שעשה לי בית ספר... היה ברור לי שגבולות זה תנאי בסיסי לתחושת המוגנות שלו. סיפקתי לו גם אהבה ללא תנאי בסיסית כך שלא היתה כאן בעיה... מרוב שדאגתי, הילד היה שומע כל לילה לפני השינה "מי אוהב אותך? אמא אוהבת אותך, אבא אוהב אותך, סבא אוהב אותך... "
השיעור הקשה יותר היה עם מבוגרים, הוא גם לקח יותר שנים, יותר אכזבות, יותר כשלונות, יותר נסיונות.. כי זה נכנס לתחום היחסים ואיך אפשר להיות רגוע וללמוד כשאתה בא עם ציפיות ל"אהבה ללא תנאי"? זה לא ריאלי...לא הוגן וגם לא אפשרי.
אף בן זוג לא יכול ליצור ולהמציא תחושה של אהבה ללא תנאי עבור מישהו אחר, כי אז הבטחון הוא תלוי אדם. אם הוא נמצא, יש בטחון באהבה, איננו, הבטחון הלך יחד איתו.
התחושה אמורה להיבנות על התחושה הבסיסית שאתה בא איתה ואם אין כזאת? איך אפשר להכיל אהבה אם אין מיכל? ואני התברכתי בשתי אהבות מאד גדולות ואמיתיות בחיי.
ההבנה שאני היחידה שיכולה להמציא את התחושה הזאת עבור עצמי לקחה הרבה מאד שנים, כי כל הזמן היה הרצון שיקרה משהו גדול, שמישהו "יציל" אותי.
הציפייה לנסיך...
המשפט הגדול מכולם היה של אהבה גדולה מס' 2, שלא הצליח להבין איך זה שאחרי כל כך הרבה שנים אני עדיין לא מאמינה (מבפנים..) לאהבתו ואמר "מה עוד אני יכול לעשות? לתלוש את שערות ראשי כדי שתביני?" היום הוא קירח...
הנתינה שלי היא בלתי מעורערת... אני עשיתי החלטה מודעת שכל אדם שצריך עזרה בסביבה הקרובה שלי - קודם כל יקבל אותה.. גם אם זה אומר לפתוח עבורו את ביתי ואת ליבי...
והיום אני בדיונים עם עצמי על ההחלטה הזאת, לא מהמקום בו אני לא רוצה לתת יותר, כמובן שכן.. אלא להפריד בין לתת, לבין לתת אותי...
בזוגיות הבאה אליה אכנס כבר אני אחרת. קיימת. יודעת את הגבולות של עצמי. לא מפחדת מהפחד. לא מפחדת להגיד. לא מפחדת להפסיד. כי כשאדם נותן את עצמו והשני הולך... הוא הולך עם חלקים ממנו - היום אני כבר לא מוכנה לוותר על אף חלק ממני. אני אוהבת את מה שיצאתי...
ואת מה שאני עושה...
שיהיה יום נפלא, ילדים מחכים לי... איזה כייף,
גילה
|
תגובות (94)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה. תמיד משמח לשמוע...
ותודה
על הכוכב... :)
צעד אחרי צעד...
תודה
היי גילה, זה .. שיעור לחיים.
הלוואי ונמצא את הכח להגיע למקום הזה.
תודה!
ברוכה הבאה,
תמיד מוזמנת...
גילה
תודה עטליה..
זה המשפט שגם אני הכי אהבתי..
גילה
גם אני שמחתי לפגוש בך..
כל מילה שנכתבה
הרוחתי בדם, יזע ודמעות
ואכן חקוקה בסלע
של החיים שלי..
גילה
כן...
זה בדרך כלל עובד כמו שאת מתארת...
הפרדוקס של החיים...
העיקר שאת במודעות ובבחירה,
כל השאר כבר יקרה מעצמו..
גילה
תודה.
בשמחה.
מוזמנת תמיד.
גבולות צריכים להיות קודם כל לאדם אצל עצמו, הערכים שלו הם גבול, הדרך שבה הוא רואה את חיין, זה גבול... נכון, יכול להיות דיאלוג זוגי על מקומות של ויכוח, יחד עם זאת, יהיו מקומות שאם האדם יעבור את הגבול של עצמו - הוא ויתר על עצמו..
תודה חומד על דבריך,
גילה
אשריך אורית, זכית ובגדול
טפו, טפו, טפו... (למה הגברת יורקת?)
רגע 24 שעול ביממה כפול 26 שנה...
וואו ארז (מהתגובה למעלה..) שמעת???
כמה אישפוזים זה שווה?
גילה
זה עוד יקרה לך ובגדול..
תבוא האחת, שתצחיק אותך ככה
שלא תרצה שהיא תלך עוד
לעולם...
תתאשפזו ביחד... :)
גילה
כמה מילים כבר נשפכו בכדי לנסות ולהבין
את משמעות המלה אהבה...
הכל אמת, הכל נכון,
יש אהבות מכל מיני צורות וגדלים ובכל מיני
זמנים...
מילה ענקית -
גילה
וכשהבנה/תובנה הזו מגיעה....כך גם האחד
יום אחד הוא מגיע (-:
אביונת..
התגובות מראות שזה תהליך משותף כולו
או בחלקו להרבה יותר אנשים... נוגע...
מרגש אותי לקרוא...
תודה חומד
נכון. לכן מרגע שעזבתי את הית הורי -
תמיד - אבל תמיד -
יש לי לפחות כלבה אחת.. מה שהיא לימדה אותי
על אהבה... לא יסולא בפז...
תודה לך מתוקתי המקסימה,
על המילים והחיבוקים,
גילה
אין לי ספק בכך -
יש במון אהבה בעולם
והיא תנצח...
תודה חומד,
"כי כשאדם נותן את עצמו והשני הולך... הוא הולך עם חלקים ממנו - היום אני כבר לא מוכנה לוותר על אף חלק ממני".
כי היום אני אוהבת...
אקצטרה, אקצטרה , יקירתי. נפלאה וחכמה.
* לאות תודה
פוסט נהדר ומעורר מחשבות.
תודה.
תודה לולי על תגובתך מאירת המחשבה...
זה השלב אותו כרגע אני לומדת... להנות
מהאני העצמי...
זאת בהחלט עוצמה מסוג חדש...
ועוד ידי נטוייה ללמידה...
גילה
גילוש,
כלכך נכון,
תודה!
נויתי
ב ד י ו ק מה שהתכוונתי...
תודה,
את יפה את,
אהבה יש, בכמויות...
תודה,
תודה יפה... העיקר הוא עצם הדיאלוג
כל זמן שהוא קיים - אנחנו
בתנופה קדימה.
גילה
תודה חומד,
אין לי ספק שאתה לא רק אומר,
אלא גם עושה ברגישות.
מאושרים ילדיך...
גילה
הלוואי והיו לי תשובות,
הכל פתוח,
אני מאמינה גדולה של אהבה. יש בטוח כי חוויתי.
אני בטוחה ואין לי ספק
שהאהבה הבאה שלי (וגם שלך) תשלב את מה שאני כבר
יודעת, עם מה שאני כבר יודעת להרגיש...
וחבל לו על הזמן... :)
כשאוהבים אז אוהבים -
וטוב שאת שואלת שאלות וטוב שאת בדיאלוג עם עצמך, עם אחרים,
כי ככה צומחים למקום אותו את מחפשת.
"אם תעשה את מה שעשית, תקבל את מה שקיבלת..."
קדימה חומד, רק קדימה.
גילה
לפעמים השתיקה אומרת
יותר ממילים...
תודה:)
הבנת הנקרא?
אמרתי שאני מקווה שלא תעשה אבל אם כן, אני איתה, שלה ובשבילה...
בטוח שאם גבר יעשה זאת... אני הולכת.
כמו שאמרתי...
הלוואי והיתה לי הנוסחה...
הייתי גם מליונרית וגם מאושרת
כל הזמן... :)
אם תהיה.. מבטיחה לספר
לחבר'ה...
גילוש יקרה
מסכימה איתך שתאום ציפיות זה לא הכל. אהבה, משיכה, חברות ותקשורת ועוד ועוד..
תאום ציפיות מונע במידה מסויימת אכזבות, טעויות וכאב
חומד,
אני לא באה לתקוף אותך בשום אופן, או להתנצח איתך על מילה זו או אחרת.
כתבתי את מה שהיה לי וזה בסדר לך ולכל קורא להביע את דעתו, להסכים או לא.
אדם באמונתו יחייה.
ניסיתי לומר לך שהאמירות החד משמעיות, המודגשות, (סוף סוף הבנתי איך עושים את זה), הסגורות,
נותנות הרגשה שיש רק אמת אחת,
היא הנכונה
ואת יודעת אותה -
ואולי זה באמת כך -
אם כן, את אדם מאושר, אני מתנצלת, מפרגנת ושמחה בשבילך.
אני עדיין שואלת שאלות..
גילה
יש כל מיני אנשים בעולם שמתמודדים עם כל מיני דברים ועל מנת להבין צריך לנסות ולראות את הדברים לרגע מהעיניים שלהם... זה נכון אבל אני לא מבינה מה הקשר?
ב"קשרים" גבולות מתאפשרים.
ואהבה הינה ללא גבולות ולא תנאים.
כל האמירות שלי בחיים , לכל אורכם, הינן סגורות ,ונתונות לשינוי אם הן ראויות לכך.
אז קצת צניעות...
את לא ? רצינית....
גילה,
זה מצויין. החשיבה שלך מאוד מדברת אליי.
תודה וכוכב :)
זה בסיס כל הענין -
תפקידנו ליצור עבור הילדים מיכל, בו הם יוכלו להכיל את האהבה שהם מקבלים, את תחושת המוגנות, את ההצלחות שלהם, את הכשלונות שלהם, את הנסיונות שלהם, את התיסכולים, המיכל הזה הוא האחראי לביטחון העצמי, לערך העצמי וחשיבותו רבה.
הסבר פשוט שהרבה אני משתמשת בו -
אותם ילדים שמקבלים כל צעצוע שירצו ותמיד ירצו את מה שיש לחברים שלהם? מכיר? אלה שיש להם הכל ומרגישים תמיד שלאחר יש יותר?
איך ירגישו סיפוק אם שכחו לשים להם תחתית למיכל? זה בא מאותו המקום...
תודה, גילה
תודה רונית שהוספת רקע תאורתי לפוסט - זה חשוב להבנה שלו.
להשתנות תמיד אפשר -
זה בסיס כל הענין. זאת עבודה של מודעות ואימון - אבל אפשרי בהחלט.
תודה שאת פה.
גילה
ואני אוסיף עוד דבר אחר...
ככל שאני מתבגרת
יש לי יותר שאלות פתוחות
ופחות אמירות סגורות ומוחלטות
או במילים אחרות
ככל שאני יודעת יותר, אני מגלה
שאני יודעת פחות...
אז קצת צניעות...
תתפלאי, האדם הוא אותו אדם, בכל קשר שהוא נמצא בו. מה שמשתנה זה רמת הפחד שלו. אם בקשר עיסקי הוא יפחד להפסיד את הלקוח ולא ישים את הגבולות של עצמו - הוא עלול להפסיד את הלקוח באותה מידה.. יש גם מצבים כאלה.
וזה קשור ביחסים שלי עם הסייעת המדהימה בגן או עם ההורים או עם המפקחת...
יש כל מיני אנשים בעולם שמתמודדים עם כל מיני דברים ועל מנת להבין צריך לנסות ולראות את הדברים לרגע מהעיניים שלהם...
זה שאת לא ניתקלת בזה, לא אומר שזה לא יכול להיות,
זה יכול, והיה..
אין נכון ולא נכון. יש את צבר החוויות שאדם עובר בחייו.
אני מציעה לך לקרוא את הספר 4 הסכמות...
" זאת האהבה הגבוהה והיא יכולה להגיע רק כשאין פחדים - נכון. אין פחדים רק כשיש לכל אחד מהשניים את הגבולות של עצמו והוא אינו מפחד להגיע באופן מלא אל תוך הקשר"
תחשבי על זה:
בכל מקום בו יש גבול
יש סדר - במקרה הטוב
או פחד - במקרה הרע.
לא זה ולא זה יכולים לגור באהבה.
ועוד דבר:
"אינו מפחד להגיע באופן מלא אל תוך הקשר"
התכוונת לאהבה לא? - כי בקשר ,לדוגמה ,קשר עיסקי, אין בעיה עם גבולות.
היי רונית,
תודה על המילים המחזקות.
גילה
את אוהבת אותם ומקבלת אותם כמו שהם... עיסקת חבילה...
הקטע עם תכונות? בעיני, אלה בדרך כלל זה הרגלים נרכשים שנתפסים אצלינו כ"אופי מולד" כי ראינו אותם אצל מישהו אחר...
אחלה נושא לפוסט... תודה ותודה על האהבה שלך אלי...
גילה
חבצלת יקרה,
שואלים אותי למה אני כותבת? זה למה...
כדי לדעת שזה לא רק אני,
כדי שאחרים ידעו שזה לא רק הם,
וההצלחות הקטנות שלי, שלך,
הן של כולנו.. זה נותן
אומץ להמשיך...
בקר טוב נובה,
אומרים שהפחד הכי גדול הוא הפחד מהפחד...
גדול יותר אפילו מהפחד עצמו...
תודה לך יקרה,
רק טוב.
ברור לי על מה את מדברת ואני מסכימה... יחד עם זאת אני מדברת על משהו אחר -
כאשר שני אוהבים פתוחים באמת זה עם זה, כשאין בינהם פחד ואינם מסתירים דבר זה מזה, זאת אינטימיות. כשהם אומרים כל דבר בלי פחד שהשני ייפגע או יתקומם... אם האוהב חושש שהשני ייפגע, האינטימיות עדיין לא מספיק עמוקה. אז זה סוג של הסדר, שעלול להשבר מכל דבר. אבל כששני אוהבים מתחילים להרגיש שאין מה להסתיר, ואפשר לומר הכל, והאמון הגיע לעומק כזה שגם אם אינך אומר את זה, השני יודע - אז השניים התחילו להפוך לאחד.
אושו
על זה אני מדברת, זאת האהבה הגבוהה והיא יכולה להגיע רק כשאין פחדים. אין פחדים רק כשיש לכל אחד מהשניים את הגבולות של עצמו והוא אינו מפחד להגיע באופן מלא אל תוך הקשר..
בכל אהבה יש נתינה ויש קבלה
כל אהבה בדרך שלה...
גילה
כמה עמוק הוא האור,
כמה ענוג הוא הלילה...
את יפה, את,
תודה
כל יום בחיים לומדים משהו חדש
והתובנות מסייעות להתקדם
וטוב שכך
אהבה ללא תנאים .
יופי של פוסט .
כתבו כבר לפני ..
לראשונה בבלוגך , אשוב לקרוא אותך .
יום נפלא :)
היי גילוש
דיי ארוך להגיע אליך לתגובה
ובכל זאת בשלב מסויים בחיים מגיעים
לתובנות עמוקות מתחזקים ונהנים
מתחושת השלמות של האני העצמי
וזה כיף אדיר לחוש את העוצמה
וברגע שאנו שלמים ומנוטרלים
מעכבות הקבלה והנתינה מגיעים
ללא תנאים.
יום טוב.
היי מיני!
אהבתי את שכתבת.
כל אחד ואחד מאיתנו שחי את אהבתו עם תנאים,
כמו לא חי.
כמו אין זו אהבה.
אהבה היא סם טיבעי שמצוי בכל אחד ואחד מאיתנו.
אנחנו מחליטים אם אנחנו מוכנים להשתחרר ולעורר ולשחרר אותו לחופשי.
אם אנחנו מוכנים להפסיק לפחד מפגיעה.
אם אנחנו מוכנים להיות "חשופים בצריח"
כל עוד נאהב עם תנאים, רק נחשוב שאנחנו אוהבים. - בראש.
אבל לא נרגיש.
מהות החיים היא להרגיש! הכל!
להרגיש את הדם הזורם בתוכנו
ולא "לדעת" שהוא זורם בתוכנו.
להרגיש את האהבה בתוכנו
ולא "לדעת" שאנחנו אוהבים.
כשתרגישו ,לא יהיו תנאים.
ואם כן תעשה זאת, למרות כל תקוותייך. מה אז???
המצבים אותם תיארת אכן קשים, אך מעלים מחשבה שאם בת הזוג שלי
אכן תתנהג כך, סימן שמשהו מאוד ראשוני שהיה בה, השתנה...
וככזה, אהבתי בוודאי לא נתונה לה!
גילה,
הזדהיתי עם כל מילה...
כי כשאדם נותן את עצמו והשני הולך... הוא הולך עם חלקים ממנו - היום אני כבר לא מוכנה לוותר על אף חלק ממני. אני אוהבת את מה שיצאתי...
אהבתי
כיכבתי
עטליה
גילוש,
כל מילה בסלע,
ממש אפשר לראות צמיחה באישיותך,
אני חשתי בתהליך מסוים,
כיצד הינך מתבוננת וקשובה לעצמך,
תודה על השיתוף,
שמחתי לפגוש בך.
יופי של פוסט.
מכירה את עולם ההתניות מילדות ולכן מתחברת לכל מה שכתבת (לקחו לי כמה שנים של עבודה לתקן ולשמחתי הצלחתי).
אצלי זה עובד קצת הפוך,אני כל כך אני וכל כך לא מתפשרת על העצמי שיוצא
שמי שנמצא איתי הולך לא פעם לאיבוד בתוך העוצמות שלי ואז אני מוצאת את עצמי עם
בני זוג שמאמצים להם את החיים שלי,וזה ממש לא מה שאני מחפשת.
אז אני עדיין לבד,מבחירה :-)
תודה על פוסט מעניין ומפרה
תמי
היי גילוש
כל פעם אפשר לקבל ממך
תובנות חדשות.
תודה על כך.
טיבה של האהבה בין בני הזוג לפי דעתי היא המטמורפוזה הבלתי פוסקת וההתפתחות שלה...
ישנה אהבה בסיסית ללא תנאי לאדם ולנפש היקרה שחיה איתנו,
אבל לפי דעתי תמיד תמיד יהיו קימיים גבולות גם בין בני זוג הכי הכי אוהבים,
אלא גבולות שינחו אותנו תמיד להתחשב ולחשל את האהבה אחד לשני,
אהבה ללא תנאי אינה אומרת גם למשל פגיעה ללא תנאי וציפיה שהכול יסלח ללא תנאי,
גילוש פוסט חשוב,
האדם תמיד צריך להכיר את גבולותיו גם בזוגיות,
ואולי חשוב להדגיש...
דווקא בזוגיות :)
אהבה ללא תנאי - קיימת ובגדול !
בזוגיות - זה האידיאל - אני מאמינה בו בכל ליבי - אני חיה ונושמת אותו 24 שעות ביממה משך 26 שנה ! אני מודעת לזה שיש ספורים אחרים - אבל אל לנו לאבד את האמונה !
אהבה ללא תנאי לילדים - איך אפשר אחרת ? !!!
תודה לך על פוסט חשוב !
כשאני מתאהב במישהי זה ללא תנאי
בתנאי שהאהבה מחזיקה מעמד.
אבל זה סוג של פגם נפשי, עניין האהבה, ואם עולה על זה בזמן אני מאשפז את עצמי, כדי להימנע מסבל הדדי מאוחר יותר.
ואהבתי לבנות שלי היא הרבה מעבר לזה.
"אהבה ללא תנאי"
זה קשה, הנושא הזה.
כי אפשר למרוח אותו בסיסמאות מתוך שירים
אפשר לכתוב על זה רומנים מדהימים.
אפשר לראות בה דגל ודרך חיים.
אבל בחיים האמיתיים כשמישהו רוצה לאהוב, הוא מאד רוצה שיאהבו אותו באותה מידה.
כן, אנחנו אוהבים גם את מי שלא אוהב אותנו. אבל אז צריך לדעת את הכאב כחלק מה"עיסקה" (מילה מגעילה כשהיא קשורה לאהבה).
ואהבה היא רגש? נתינה? הצמדות עד כדי אוססיביות? ציפיות פאנטסטיות שהנאהב מעולם לא התכון למלא?
תחשבו טוב לא רק על בני זוג אוהבים, זה נכון גם על הורים וילדיהם, אחים וחברויות אחרות.
אולי אהבה היא אך ורק נאמנות?
אולי אהבה היא אך ורק הרגשת-בית הדדית?
אולי אהבה היא רק דאגה הדדית רצופה בכל מצב ובכל תנאי?
אולי אהבה היא אך ורק זמנית? ואולי האהבה היא לכל החיים?
לכל תשובה על שאלות אלה יש השפעה על צורת האהבה הקיימת:
אהבה ללא תנאי?
גילגוש -
כל כך אהבתי את מה שכתבת -
וכמו כן קראתי את התגובות
ואהבתי אותן אחת אחת
נפלא!
מקסימה שלי
כל מילה - פנינה!
הלואי והיינו כולנו מומחים בהענקת אהבה ללא תנאי...
היחידה שאני מכירה שזה בא לה ממש בקלות זאת מיסטי, כלבת הלברדור המדהימה שלי....
מחבקת חזק ומככבת אותך בהרבה אהבה
מתובלת
ועל זה נאמר
אהבה תנצח!
על זה נאמר: תני מעצמך ולא את עצמך ובשביל זה צריך גבולות.
מאמר נהדר.
באהבה
עופרה
אם מישהו אוהב פרח,
שבכל מליוני הכוכבים יש רק אחד כמוהו,
די לו להסתכל בכוכבים וכבר הוא מאושר..
אני חושבת שמה שבעיקר חשוב זה באמת "להיות" בתוך הקשר.
תאום ציפיות נשמע משהו דידקטי כזה.. למרות שאני מבינה על מה את מדברת. מהניסיון גם כשיש תאום ציפיות, אנחנו לא תמיד מאמינים. לאהבה יש את הכוח שלה.
חשוב להיות, חשוב להגיד מה מרגישים וחשוב להקשיב למה שהאחר אומר. חשוב שיהיה דיאלוג פתוח, כן, אוהב ואמיתי.
תודה לך,
גילה
מקסימה את גילה, רק אהבה. והמון.
חיבוק. כוכב. ערב נפלא :-)
*
:-)
קראתי מלא פעמים את תגובתך בניסיון להבין מה אני לא רואה... ואני מודה לך עליה...
היו לי אהבות גדולות ויש לי מושג על מה מדובר. אני חייבת להגיד לך שזה הרגיש אותו הדבר בגיל 18 ובגיל 40.
מה שאמרתי ואולי לא ברור מספיק, זה שני דברים.. האחד שאהבה, גם אם היא גדולה אינה יכולה למלא את החסך של אהבה ללא תנאי בסיסית, רק האדם עצמו יכול ליצור את החוויה הזאת ורק אחרי שיצר אותה יוכל לבוא לאהבה ממקום אחר. שהוא מקום ללא תנאי עליו את מדברת..
הדבר השני שאמרתי הוא, שגם באהבה ללא תנאי צריך לשים גבולות. כי אם אתה לא שם גבולות אתה נותן את עצמך ונשאר בקשר מרוקן כי נתת אותך ולא את מה שיש לך לתת. אתה נמזג אל תוך בן הזוג ומתחיל לחיות את החיים שלו ומאבד את עצמך בתהליך. לא רק בפרידה, אלא גם בתוך הקשר עצמו.
וזה הדבר שאני לא מוכנה שיקרה לי יותר. שאאבד את עצמי לטובת מישהו, כי אז זה לא זוגיות. בזוגיות יש הדדיות וכדי שתהיה הדדיות גם אני צריכה להיות.
עזרת לי לעשות סדר לעצמי בדברים. תודה
דוט קום היקר...
אולי אתה לא אוהב הכללות, יחד עם זאת, לפחות בעיניי כאימא, אהבתי לבתי היא ללא תנאים.
לא משנה מה תעשה, ואני מקווה שלא תעשה שום דבר קריטי (חו"ח רצח, גניבות, וכדומה..), אני אימא שלה, אני אחראית עליה עד המוות.
אין תנאים. אני יאהב אותה ואהייה שם בשבילה מה שלא יהיה.
לעומת זאת, אם בן זוג שלי יבגוד בי, יגנוב ממישהו, יהיה נוכל, רמאי, או אפילו נניח אהיה חולה והוא לא יהיה שם בשבילי... (סוג של בגידה), יפגע בחיות, וחלילה יהיה מעורב במשהו פלילי, אז הוא יעוף הכי מהר שרק אפשר מהחיים שלי....
ברור שיש תנאים, אין אהבה עיוורת.
לא בגיל הזה...
בעיניי הגבר הנכון עבורי צריך בראש ובראשונה לדעת להתנהג.
מבפיק שלא יתנהג כמו שצריך והוא היסטוריה.
זה תנאי בל יעבור.
כל מילה פנינה..
הדרך לגידול ילדים מאושרים היא לעטוף אותם באהבה,
לתת להם תחושת הגנה יום יום, שעה שעה..
לקרא ולהפנים
ישנם 3 סגנונות של התקשרות בין התינוק להוריו, אשר הם אלה אשר מעצבים את אישיותו.
בטחון - בינקות הורים מגיבים לצרכיו של התינוק, בבגרות - אנשים אלו סומכים על אחרים ומפתחים יחסי קירבה.
הימנעות - הורים אשר מתעלמים מהצרכים של התינוק, בבגרות - אנשים אלו יוצרים סביבם ריחוק, בדידות וחשדנות כלפי אחרים.
אמבווילנטי - בינקות - התגובה של ההורים לתינוק אינה עקבית, בבגרות - אדם אשר יש להם חשש מנטישה, תלותיים, קנאים מאוד לבני זוגם.
כל סגנונות ההתקשרות הללו נרכשים בשלבים הראשונים של התינוק ובאים לידי ביטוי בשלבים מאוחרים יותר בבגרות.
כמו כן מאוד מאמינה כי כתוצאה של גורמים סביבתיים, גם אם רכשנו סגנון התקשרות מסויים, יש לנו את האפשרות להשתנות.
לך מאחלת הצלחה בדרך החדשה, אין לי ספק [עוכבת אחרי הכתיבה שלך], כי היום לכל מקום שתגיעי, תגיעי ממקום חזק יותר, גבוהה יותר.
*
גילה יקרה,
לא מאמינה באהבה ללא תנאים,
אין אהבה שכזו.
אבל יש אהבות טוטאליות ואבסולוטיות.
ולא... גם לא מאמינה בלהשתנות ולשנות.
צריך לדעת לקבל כל אדם as is,
אולי לעגל קצת קצוות לטובת האחר,
אבל בוודאי שלא להשתנות.
קשה להתרגל להיות ביחד,
משימה לא פשוטה, גם כשיש רצון ואהבה,
הכל תלוי - עד כמה רוצים באמת.
אצלי אהבה היא אהבה היא אהבה היא אהבה...
והיא יכולה לבוא רק ממקום אחד: ממקום בו אין תנאים!
ומוסיפה גם שני סימני קריאה !!
את.... אני מכירה אותך.... למזלי....
כשאת אוהבת את אוהבת מכל הלב והנשמה.....
באהבה.... לדעתי אין חוקים, אין הגדרות,
אהבה זה רגש שקשה לכמת, כל אחד מגדיר/מתנהג אחרת,
הרגש שונה מאדם לאדם, מסיטואציה לסיטואציה.
אני יכולה היום להחליט איך לאהוב, וכשאוהב אנהג אחרת, רבות זה תלוי מי מולך ומה האינטראקציה ביניכם.
לא יודעת לומר חד משמעית...
רק ש.... כשאוהבים אז אוהבים.... עכשיו תפרשי איך שבא לך
באהבה רבה,
*
גילה יקרה !
פשוט אין מילים :-)
א ה ב ת י !!!
כוכב *
טוב, אבל למה לצעוק למה
מה שאתה אומר נכון. מסכימה.
אהבה היא אהבה. אנחנו אוהבים את מי שאנו אוהבים ומקבלים אותם כפי שהם, על יתרונותיהם וחסרונותיהם (תלוי בעיני המתבונן כמובן) ומסכימה איתך שלשנות אדם מאותן סיבות שהתאהבנו בו זה כמו גול עצמי.
מצד שני, ומכאן, דווקא אתה בעצם מבצע את ההכללה שאתה כל כך לא אוהב....
אם האישה שאתה אוהב תשכב במקביל עם אדם אחר... או.... תתנהג אליך כמו טינופת... או... תתנהל באופן הפוגע בך בדרך זו או אחרת..... עדיין תאהב אותה? שהרי אהבתך ללא תנאים לא?
לעניות דעתי המחלוקת הנה לגבי המשפט 'ללא תנאים'. מה מוגדר כתנאי.
אין חולק כי אנו אוהבים ומקבלים את האדם כפי שהוא, השאלה אם נאהב הלכה למעשה, נעניק, נחמם וניתן עצמנו, בכל תנאי......
"איך אפשר להכיל אהבה אם אין מיכל?"
הכי הכי נכון וחכם בעולם!
גילוש,
כל מילה כאן היא סלע חזק, כל מילה היא אמת חצובה בסלע הזה, כל משפט הוא משפט מפתח!
רונית
נדמה לי שכבר למדתם להכיר את השריטה שלי...
לא אוהב הכללות!!!
שונא הכללות!!!
עד כדי תיעוב...
ומכאן נובעת אי ההסכמה שלי למה שכתבת:
לא יודע מה אצלך, או אצל האחר.
אצלי אהבה היא אהבה היא אהבה היא אהבה...
והיא יכולה לבוא רק ממקום אחד: ממקום בו אין תנאים!
ממקום בו אני מקבל את אהוביי כפי שהם, מפני שכך התאהבתי בהם לראשונה.
מפני שאם אגרום בהם לשינוי, שוב לא תהיה בהם הראשוניות שבה התאהבתי...
ואיני מבדיל באהבותיי!
יכול להיות שאני תמים, אבל האם האהבה עצמה יכולה לבוא ממקום לא-תמים???
הופסססס סליחה, המערכת לא מרשה לככב ב-24 שעות, אבל אחזור
גילה יקירתי,
יש אהבה לבן זוג שלנו ויש אהבה לילד שלנו, זה ממש לא אותו הדבר.
לילד זה ללא תנאי, מכל הלב והנשמה, כי הוא יציר כפינו ואנחנו רוצים את הכי טוב ובטוח בשבילו.
לבן זוג, גם אם נגיד שזה ללא תנאי, אני מאמינה שבתוך תוכנו אנחנו כן מצפים למשהו ...
וזה מוביל אותי למחשבה - איך אני יכולה לאהוב בילדים שלי את התכונות שאני לא אוהבת באביהם? ...
אולי קצת סטיתי מהנושא, אבל זו המחשבה שלי ...
* באהבה ללא תנאי.
גילה,
התרגשתי מאוד,
כתבת גם עלי
וואאאו,אין קיצורים,
ואולי טוב שכך.
מתפללת בשבילך,שתמיד תהייה הכוס שלך מלאה וגדושה.
עבורך,
ולאחרים,רק ממה שנוזל.
אמן.
....יודעת את הגבולות של עצמי, לא מפחדת מהפחד...
זאת הדרך. בהצלחה. *
מסכימה איתך.
באהבה בין גבר לאישה יש תנאים.
זו לא אהבה של אימא לבתה או בנה.
כל כך נכון גילוש יקרה
מסכימה עם כל מילה. כוכב לך
שלך שרי
תודה כלנית, שמחתי לדבריך,
גילה
"...לא מפחדת מהפחד" - ציטוט
והרי לך עוד ציטוט:
"אל לי לפחוד. הפחד הוא קוטל הבינה. הפחד הוא המוות הקטן המביא כיליון מוחלט.
אעמוד בפני פחדי, אניח לו לחלוף סביבי ובעדי. וכאשר יחלוף על פניי, אפנה את עיני
רוחי ואראה את נתיבו.
במקום שעבר הפחד לא יהיה דבר. רק אני אוותר...".
מתוך הספר "חולית", פרנק הרברט - הלחש של בנות גשרית נגד הפחד
ובאשר לאהבה:
"כל שאת זקוקה, זאת אהבה..."
ג'ון לנון
היי גילה
את אכן לא ברורה. צריך להתאמץ להבין...[וזה שיאהבך יתאמץ - ללא תנאי]
את האהבה צריך להפסיק למדוד. צריך להפסיק להכניס אותה לקטגוריות שונות.
כשאוהבים באמת הגבולות מעצמם מטשטשים.
באהבה ללא גבולות, אינך אמורה לפחד.את אמורה להיות ולהגיש את עצמך כמו שאת.
לא יכולה להתקיים הפרדה באהבה "בין לתת לבין לתת אותי" כדבריך
נכון, אם "הוא" ילך בסופו של דבר הוא יקח איתו חלק ממך, ואין שום דרך לעקוף את הכאב. זה כמו לדרוש ללכת בגשם ללא מטריה, מבלי להרטב.הכאב , האכזבה ושות' הינם חלק בלתי נפרד מחיינו. תחשבי על כמה אנרגיות אנחנו משקיעים בלהתחמק מהם, ובדרך אנחנו מפסיקים לחיות.- כי מפחדים להפגע. אבל תודה שנבראנו כמו זיקיות, שיכולים אנו לשקם ולשחזר את "הזנב הכרות" שלנו.
זיכרי את האהבות הראשונות שלך, בהן הלכת ללא המחשבה, רק עם ההרגשה.ללא פוליטיקה.שם לא היה מאזן של תן וקח, ומאיזה זן. זו האהבה האמיתית. היום ,כאנשים בוגרים, השוני הוא, שאנו מבינים ויכולים להסביר במילים מצבים בנפשנו אותם לא יכולנו להסביר כשהיינו צעירים, אבל האהבה, ההרגשה, נשארה כשהיתה בעלומיה.ללכת אליה בעיניים עצומות.
כולנו מגיעים לאהבות שלנו עם מטען "בית הגידול "שלנו על אלפי גווניו. כולנו אנשים מורכבים בצורה זו או אחרת.ואין שונה המצב מהזמן בו היינו בשנות העשרים. רק ההבנה השתנתה.ואז ,כמו היום, כולנו מחפשים את האהבה ללא תנאים.כי זולתה אין אהבה.
את כבר שם, רק עוד רגל אחת נשארה לך להכניס פנימה.- לא לפחד להגיד, לא לפחד להפסיד - אם לא ידעת - זה להיות את עצמך, זה ה"לתת" מעצמך.
אהבה ללא תנאי אצלי היא עם הילדים והנכדים.
עם מבוגרים ממש לא.
מסכימה איתך - להכיר, לכבד ולאהוב את עצמנו זאת התבונה. מודעות עצמית.
לדעת על מה לא אוותר ועל מה לא אתפשר, לדעת מה מתאים לי.
אם הוא אוהב אותי בדרכו וגם נשבע אבל זה לא מתאים לי ולכן אני לא מרגישה נאהבת?
וההפך כמובן, אם האהבה שלי לא עומדת בציפיות שלו?
לבדוק תאום ציפיות והתאמה בכל תחומי החיים ממש בהתחלת קשר.
אהבה ללא תנאי באמת ניפלאה
ומי שזוכה לתת אותה ולקבל אותה יודע את זה.
אך בדיוק כמו שאמרת
גבולות צריך להציב גם פה או שמגיע מצב שהנותן מאבד את עצמו .
המשך יום מקסים ואוהב בלי תנאי עם גבול
כלנית