מנהג משלוח המנות, הוא מנהג יפה. בין אם אני אדם מאמין ובין אם לאו. פעם בשנה, מביאים אחד לשני משהו אישי. משהו שנעשה באהבה וניתן באהבה. אממה...

היום, החנויות מלאות במשלוחי מנות מוכנים. אתמול, היתי במרכול גדול עם זוגתי וערכנו קניות שבועיות. המרכול מלא בציוד ואביזרים למשלוח מנות. כל העגלות של יתר הקונים, עמוסות בציוד ותכולה למשלוח המנות. נראה לי מיותר, לקנות חפיסות שוקולד ולתת כמשלוח מנות. היתי בשמחה מוותר על משלוח מנות הכולל שוקולדים, ממתקים קנויים למיניהם, בקבוק יין  וצעצוע כזה או אחר לילדים. אם ברצוני לאכול שוקולד טוב, לא אקנה את מה שאני אוהב? מה אעשה עם יין שאינו לטעמי? זה מזכיר לי את הבונבוניירות שהיו פעם. העבירו אותם מאחד לשני ומי שפתח, מצא את הבונבוניירה כשהתוקף שלה פג במקרה הטוב. נראה לי שגם במקרה הזה, אתה מקבל משלוחים כאלה, מרכיב מהם משלוחים אחרים ונותן כאילו הכנת בעצמך.

אני חושב לתת צלחת עם עוגיות שנאפו בבית. ריבה ביתית, צנצנת זיתים וחמוצים שהכנתי. הבעיה, שזה מתפרש לא נכון. לא הבאת משלוח מנות גדול ומפואר, עם דברי מתיקה קנויים, משמע שאתה מזלזל.

לכל חברי, ידידי ומשפחתי, שעומדים לקבל ממני משלוח מנות, אתם תקבלו משלוח מנות מושקע, שנעשה אצלינו עם הרבה תשומת לב במטבח ע"י רעייתי, הילדים ואני. כל המשפחה עמלה להכין משלוח מנות שינתן באהבה ובחיוך!