מתוך קובץ השירים "מחזור כלולות"
----------------------------------
לעד אני אישה ורעיה ואם ואגרטל
לעד אני אישה ורעיה ואם ואגרטל.
ורק באגרטל נִכָּרִים אותות הזמן
ומבעד לסדקים
מבצבצת ריקנות מאובקת,
חסרת יסוד.
הכול נכבש במכבש הזכרות הגדול.
© כל הזכויות שמורות לביתיה שלֵו
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, שכן.
דבריך נעמו לי.
ביתיה (כרכור).
אוהבת את האנלוגיה
אבל גם קצת עצוב לי.....בעיקר כי אני יכולה להבין
מאיפה זה נובע.....
אנג'לינה, רשתות, מסקרן, אפור ואבי- תודה לכולכם.
ביתיה.
יפה, מעניין וגם חומר למחשבה
ריגשת
עצוב, שולח חיבוק שיאחה את פצעי הזמן
ואם יש אשאיר אחרי גם כוכב
אהבתי אחזור לככב.
את תשכחי להריח את ריח הפרחים שבאגרטל הם מתחלפים ומפיצים כל פעם אנרגיה חדשה שבוע נפלא.
מרגש.
כוכב ירוק מזכר.
תודה חמה.
לתגובה ראשונה על פוסט ראשון יש טעם מיוחד, מרגש לא פחות מהפרסום עצמו.
יפה מאוד
מאגש....
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, שכן.
דבריך נעמו לי.
ביתיה (כרכור).
אוהבת את האנלוגיה
אבל גם קצת עצוב לי.....בעיקר כי אני יכולה להבין
מאיפה זה נובע.....
אנג'לינה, רשתות, מסקרן, אפור ואבי- תודה לכולכם.
ביתיה.
יפה, מעניין וגם חומר למחשבה
ריגשת
עצוב, שולח חיבוק שיאחה את פצעי הזמן
ואם יש אשאיר אחרי גם כוכב
אהבתי אחזור לככב.
את תשכחי להריח את ריח הפרחים שבאגרטל הם מתחלפים ומפיצים כל פעם אנרגיה חדשה שבוע נפלא.
מרגש.
כוכב ירוק מזכר.
תודה חמה.
לתגובה ראשונה על פוסט ראשון יש טעם מיוחד, מרגש לא פחות מהפרסום עצמו.
יפה מאוד
מאגש....