גיליתי, שלא משנה כמה ימים אהיה רצוף בבית - תמיד יהיה לי מה לעשות..... נזכרתי, למה תמיד אמרתי שהרבה יותר קל להיות בעבודה.... אהבתי, לקבל את פני ילדיי כשהם חוזרים מביה"ס, לשבת לדבר איתם, להגיש להם אוכל.... קלטתי, שלהיות במיטה בצוותא כשחולים זה דווקא לא הכי כיף.... כאבתי, שלא יכולתי לראות את אמא שלי מפחד פן אדביק אותה.... התעצבנתי שאני חולה, הבנתי שלא יעזור לי לכעוס.... שמחתי לשמוע על שיפור-קל במצבה של אמי - צריכה לראות במו-עיניי.... ויחד עם טרדות היום-יום וההתחזקות האיטית, נולד שקט חדש בלב, שבא תמיד לאחר שמתקרבים לקצה ואין ערובה כמה זמן יישאר, אבל נעים שהוא פה בינתיים.
|
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
טוב לקרוא על ההתחזקות והשלווה.
מאחלת בריאות שלמה.
אני בטוחה שאמך מבינה ושהמשפחה מחבקת ואיתך.
אם יודעים לנצל את השקט הזה,
החיים שלבים ורגועים יותר..
ובכלל, החיים מתחילים להיראות הרבה יותר מסודרים עבורך בזמן האחרון..
שימשיך כך :)
לאט. וחיבוק !!
הייתי, ראיתי, ניצחתי, הבראתי
נמלה שלי :)))
נשמה יפה קודם אני גאה בך ביכולות החזקות שלך.
דבר שני טוב לשמוע שאמא מרגישה יותר טוב
דבר שלישי יהיו עליות ויהיו ירידות נראה שאת כבר נכנסת לתלם הזה ואת כבר מוכנה לכל
מצב אפשרי שקורה לך בחיים עכשיו . ניצחת את כל הדברים הקשים את בטופ.
תמשיכי ככה אני שמחה
זה מה שנקרה פרורפורציות:)
נעים, מאוד נעים אצלך}{
ולאמך...ישר כח
והון אהבה
"...ויחד עם טרדות היום-יום וההתחזקות האיטית, נולד שקט חדש בלב, שבא תמיד לאחר שמתקרבים לקצה
תמר תודה ששיתפת
השקט...
מדהים לגלות כמה שקט יש בתוך תהליכים כואבים
כמה סבלנות
כמה הקשבה...
פוסט נפלא
המשיכי לשתף.
(גם ליוויתי שני הורים די צעירים)