rivka: reloaded
Reality is a crutch for people who can't cope with drugs
(Lily Tomlin)
פוסטים אחרונים
- הופעת הרוק (?) הכי טובה שתוכלו לראות בזמן הזה 5/7/10
- לידיעת הקורא רוביק דנילוביץ' 23/6/10
- אני מספמפמת 22/9/09
- נקמתי בבזק וב-012 סמייל 10/8/09
- רופאה מטומטמת 11/5/09
- מוג'ית מחליטה למות 3/3/09
ארכיון
עופי לי מהבלוג, ביץ'!
המיקום של בעל הבלוג בפוסטים המומלצים הבהיר לי שכנראה אני לא היחידה שקיבלה מייל מתחנן, ושכנראה רוב השאר הסכימו. אני חושבת שיש פה עוול כפול: הן לבעל הבלוג, שעלול לחשוב שהוא כותב מצוין והן ליושבי הקפה, שעלולים לחשוב שכך נראית כתיבה מצוינת. ואם אני חושבת שהפוסט / שיר / קטע וידאו / השתפכות אישית מרגשת גרועים?
פוסט אחר שנתקלתי בו היה יצירת מילים קצרה שלקחה את עצמה מאוד ברצינות, ושחשבתי שהיא לא פחות ממביכה: ערבוב לא מודע של משלבים לשוניים, שבמקרה הטוב יכול להיראות כמו שירה מזרחית במירעה, או כמו אזרחים שנתפסו ברחוב, מתראיינים לטלוויזיה ומנסים להגביה את העברית שלהם, כאשר ברור שהיצירה הספרותית האיכותית ביותר שקראו היא מוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות.
במקרה של אלה זה יכול להיות אולי מכמיר לב. המקרה של פוסט כאן, שלוקח את עצמו נוררררא ברצינות, הופך את הפוסט ליומרני עד ילדותי בעיני (וזאת היתה הבעיה הקטנה יותר באותו פוסט. היו גם בעיות ספרותיות יותר חמורות).
הופתעתי לגלות תגובות מפרגנות ומככבות של אנשים אינטליגנטים שכתבו פיסקה איכותית או שתיים בחייהם. ליתר ביטחון בדקתי עם עוד אנשים ווידאתי שאני לא היחידה שרואה שהמלך הוא עירום. גם הם חשבו שהפוסט, איך לומר בעדינות, חסר ערך ספרותי.
בעיני – שוב קורה כאן עוול כפול: איך הכותב ישתפר אם הוא לא ידע שהוא גרוע ובמה הוא גרוע? ואיך יושבי הקפה לא ייפלו למלכודת פרגונים וכוכבים שלא באו מאמת?
אני בעד פירגון. הוא כולל, בעיני, גם אמת כשהיא לא נעימה. במקרה כזה - רצוי שתהיה מנומקת, כמובן. לא שאין פה פוסטים איכותיים עם תגובות מפרגנות אמיתיות. הבעיה שלי היא עם אלה שלא.
ועוד דבר: אם כל הפוסטים הסו-קולד "אמנותיים" מפורגנים עד לזרא איך יכול להתפתח דו שיח עמוק, מתכתש, עם נימוקים לכאן ולכאן, עם להט?
כשכולם קוראים בקול אחד לא יכולה להתרחש התפתחות, זה כמו ביצה (בפוליטיים הוויכוחים הם עלק לגיטימיים, וטוב שכך).
פוסטי שטנה קונטרוברסיאליים ותגובות שטנה (מנומקות, מנומקות!) יעשו את העסק להרבה יותר מעניין.
והכותרת? התגובה הביקורתית היחידה שראיתי פה לפוסט סו-קולד אמנותי / אישי משתפך זכתה לתגובה הזאת מהבלוגר: "עופי לי מהבלוג, ביץ' ".
יאללה מכות!
תגובות שטנה וכוכבים אדומים יתקבלו בברכה. חברים שרוצים לנשל אותי מהעמוד שלהם - יתקבלו בהתרגשות.
הנה אני תורמת כמה ניסוחים למתקשים: - ואת גם מכוערת והשיניים שלך עקומות!
להמשיך?
* השימוש בלשון זכר מקרי בלבד ומיועד לשמור על האנונימיות של הבלוגר, לא באתי פה להעליב |
. 
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נכון שאת סולחת לי שדילגתי עלייך? מתיש העניין הזה של תגובות לתגובות.
ומחר אני לא פה. טוב, בעצם קיבלת שתי תגובות מקוצרות בסיבוב הראשון.
לילה טוב!
"תני לכוחות שוק הקפה לעשות את שלהם" -
אז זהו, שהם לא. יש פה כמה משווקים של סחורתם המבאסת שמחרבים את כוחות השוק הטבעיים. אני מתעייפת (מתיש העניין הזה של פוסט קוטרוורסיאלי), אז אני מפנה אותך לתגובותיי הקודמות.
"...כותבים "למגירה" ביודעם שמישהו יציץ במגירה הזו. לא כדי לקבל תשואות, לא כדי לקבל הצעה ממו"ל ולא כאודישן להצטרפות לכותבי העונה הבאה של "ארץ נהדרת"."
כולנו פה בשביל אהבה. גם מי שאומר שלא. גם אני. וברור שזה כיף לקבל תגובות מזדהות / אוהדות / נרגשות. לא אכתוב תגובה קטלנית למישהו ששפך פה את לבו בחוסר כשרון, למה מי אני?
לא עשיתי את זה עדיין, אבל הבא שיבקש ממני כוכב / תגובה - אכתוב לו בדיוק מה אני חושבת. אני מכה על חטא שלא עשיתי את זה עד עכשיו. הבקשות האלה הן סוג של סחיטה בעיני. אהבה אפשר לקבל, לא לבקש.
וסוחטי האהבה מעצבנים אותי. (מה, אף פעם לא קיבלת מייל "ככבי אותי פליזזזזז"? אני כן. לא סובלת את זה.) וגרוע מזה - וואנס המכוכב שקיבל כוכבים בסחיטה עלה מעלה מעלה זה כבר פועל בכוח האינרציה - הוא מקבל חשיפה רבה יותר ממוכשרים ממנו (אך פחות מוכשרים בשיווק) ומכוכב יותר מעצם זה שהחשיפה שלו גדולה יותר.
ולסעיפים 1ו-2 -
1. מה לעשות, באמת קיבלתי את השמות ומבלי שביקשתי. ואני לא רואה בכיכוב האדום דבר רע, רק רציתי שילכו עם זה עד הסוף. טוני סופרנו? אולי, פשוט יצא ככה.
2. אלמנה זה באמת לא מצחיק. אותי כן.
וכיוון שהתגובה שלך היא כל כך אמיתית ומנומקת (סוף סוף!) אשמח לקבל ממך תגובות בעתיד. מכל סוג. ברור לי שאם תהיה פעם תגובה מפרגנת שלך היא תהיה אמיתית.
הכל נכון. ואין לי בעיה עם שתיקה. הבעיה שלי היא עם אלה שמבקשים שאגיב, או מבקשים שאככב, כאשר בעיני הפוסט לא ראוי לכיכוב/תגובה נלהבת, ועם אלה שנענים לבקשות מתוך איזה "לא נעים". סביר שיש כמה שטעמם שונה משלי כמו שעטרה ציינה, אבל אני בבעיה עם השאר.
(וסליחה על התגובה המקוצרת - הכנתי משהו מפורט ומנומק יותר אבל בדיוק קראו לי בעבודה ושמרתי אותו שם.)
בדיוק!
אז זהו שלא - חלקם מקבל מייל וברוב "לא נעים" תוקע תגובה אוהדת+כוכב. איך אני יודעת? קיבלתי מיילים כאלה. אני לא הגבתי אבל ראיתי תגובות של אחרים שיש לי יסוד סביר להניח שקיבלו מייל והגיבו כפי ש.
הגיברת פרייזלר,
זה אי אפשר ככה להבטיח כל הזמן ולא לקיים כלום והרי כבר מזמן ודבר על לא תחסום שור בדישו שלא לדבר על השארת היצור האנושי וחצי תאוותו וכו'
אז מה יהיה כאן מה יהיה?
רגע, לינק עבור עטרה:
http://cafe.themarker.com/view.php?u=37849
עכשיו אני באמת חייבת ללכת.
יש לך טעות בסיסית ביותר: לרגע לא דיברתי עלייך באופן אישי, ואילו את הגבת באופן אישי. בעיני - חבל, זה מקלקל דיון שיכול היה להיות ענייני.
אין לי שום בעיה עם ביקורת, ושתהיה מבחינתי קטלנית, על מה שכתבתי כאן ובמקומות אחרים(ביקורת עניינית, כמובן).
יחד עם זאת, מצאתי ועדיין אני מוצאת את הנימוק שלך שטחי.
שוב: אין לי עניין להעליב אותך באופן אישי (את מראך, אופייך וכו'). העניין פה אינו עלבונות אישיים, וזה מה שניסיתי להגיד מלכתחילה: אשמח לקבל ביקורת אמיתית על מה שכתבתי, ואשמח לקרוא ביקורות אמיתיות בכלל בקפה. בדיוק בגלל זה קראתי לך לצאת לאור ולנמק.
התמונה שלי? את יכולה להכנס גם בה, אני מוצאת את זה קצת לא לעניין, אבל מוכנה לספוג גם את זה ובלבד שהמסר יעבור.
ולא, אני לא רואה בכוכבים אדומים עלבון אישי. אם זה מה שאת מרגישה - בכיף. כאמור - בשבילי אדום הוא הירוק החדש, ורצוי מנומק.
ועכשיו שוב אני חייבת ללכת, ההמשך - בהמשך.
חשבתי שלעולם כבר לא תחזרי... טעיתי.
הדעה שלך לא מעניינת אותי ולכן לא אתייחס אליה.
ואת צודקת הכי יפה לי באור.
ועצה אולי תשאירי צללית נראה לי עדיף, במקרה שלך.
טוב, שוב קוראים לי. המשך בהמשך, מבטיחה תגובה לכולם/ן.
dah!
על זה היה הפוסט, כאילו?
תודה, בכל מקרה, על הפירוט, אם כי אני מוצאת אותו שטחי ביותר. לשאלתך "להמשיך?" - בטח!
ויפה לך באור.
הקפה הוא מגירה. אומנם של איקאה אבל עדיין מגירה.
נפלאות הן דרכי האלוהים ,האנשים וחלוקת והכוכבים.
אני חושב ששיטת הכוכבים לא רק מעקרת את המהות האמיתית של בלוג. ומוציאה אנשים מדעתם, אלא גם מסרסת במודע או שלא את הכתיבה עצמה. .
נדמה לי שאת חוטאת בשיפוטיות יתר. לא כל פוסט חייב להיות ברמה של
מאמר מערכת בהארץ.
תני לכוחות שוק הקפה לעשות את שלהם ולאנשים לכתוב כאוות נפשם ומקלדתם.
בסופו של יום הכיף הגדול זה לפרק את הנשמה לאותיות ולא שיוציאו לך את הנשמה על מה שכתבת.
שמחתי לקרוא את הדיון שהתפתח כאן
ועוד יותר את דברי מו קושלה וחמוטלל כי הם גרמו לי לחשוב שוב על כל הקונספט שהיה לי בעניין הפוסטים שבבלוגים של הקפה בפרט והבלוגיאדה בכלל.
תודה לכן בנות.
פתחתן לי דלת שהיתה סגורה כל הזמן.
תודה לכל המגיבים. תשובות ארכניות ומנומקות (כולל לינק עבור עטרה) בהמשך, אולי אפילו מחר. יום לא משהו עבר על כוחותינו.
ריבקה, חשבתי שרק אלי פונים בבקשות כאלה (ציניות)
יש לי הרושם שהרבה יודעים במי מדובר...
ודווקא נראה שזה עובד לא רע
בעצם, יש לי עוד משהו לומר:
1. מרוב שאת "לא מבינה" את היעדרם של חסרי הפרגון, את מציינת בטון טוני סופרנואי כי נמסרו לך שמות המככבים האדומים. אכן, הדבר עולה בקנה אחד עם טענת עידודן של תגובות בלתי מפרגנות.
2. לכתוב שאת אלמנה זה ממש לא מצחיק.
רבקה היקרה, אם ניסית לקבל תגובות בלתי מפרגנות להלן אחת מהן.
ככותבת באתר זה, שאין לה כל יומרה ספרותית (מעבר להיותי קוראת נאמנה של כל דבר שנכתב או הודפס, לרבות פתקית הוראות כביסה או תיאור הפירות הספציפיים שתמציותיהן זוקקו לשמפו שלי), דומני שכותבים רבים באתר זה כותבים "למגירה" ביודעם שמישהו יציץ במגירה הזו. לא כדי לקבל תשואות, לא כדי לקבל הצעה ממו"ל ולא כאודישן להצטרפות לכותבי העונה הבאה של "ארץ נהדרת".
מרגע שאת שופטת את הכותבים בכלים של "כותב נולד", את קצת הורסת את הכיף. לא רק לי. גם לעצמך. אבל זה כמובן פחות מפריע לי.
רבקה,
אודה, התלבטתי רבות איך להגיב לפוסט הזה, אם בכלל.
זה רק מראה כמובן שאת צודקת.. אני ניסיתי גם לשאול את עצמי- למה?
למה אני יכולה לראות פוסטים שממש בא לי "להיכנס" בהם ובסוף אני מוותרת.
פחד? (ממה בדיוק), רצון שיפרגנו לי בחזרה? (ואם לא, אז מה), משהו אחר?, עדר?..
כמובן שלעובדה שאיני אנונימית יש השפעה מסויימת. לא בעניין של החשיפה דווקא (לא מכירה את אותם אנשים, מה איכפת לי) אלא בקטע שהכל נשמר היטב ברשת ולכי תדעי איפה זה יופיע.. כך אגב אני מסננת את עצמי לעיתים בפוסטים.
כשאני מזדהה בפרטיי המלאים, המלים מחושבות. לא שקריות, אבל מדודות.
דבר נוסף ששאלתי את עצמי, מה המטרה בכלל? האם אנשים באמת כותבים כאן כדי לקבל ביקורת בונה? כדי להשתפר?.. לא בטוח, שילכו לקורס כתיבה, או שיש אתרים אחרים שעוסקים בהיבט הזה.
אני לא בטוחה שתפקידי לבקר. אם אקרא משהו שלא מוצא חן בעיני, פשוט אמשיך הלאה. אני חייבת להיות שלילית?, חייבת להוריד מרוחו של הבנאדם? ומי שם אותי בכלל לשופטת? למבקרת?
בכלל, יש פה גם דילמה לגבי הבעלות של הפוסט- האם מרגע שלחצתי על "שלח" הוצאתי אותו מרשותי? והטוקבקים ישאו אותן לאן שישאו?.. מנגד, יש לי עדיין את האפשרות למחוק הערות ותגובות שלא "באות לי טוב"..(מישהו כבר מחק תגובה שלי בעבר, וגם שלח לי מייל נזעם שאעוף לו מהפוסט).
ההחלטה שלי, אם זה סתם הגיגים, מחשבות- אגיב אם אוהב, אתעלם אם לא.
אם זה דיון שמתפתח ונראה לי מעניין וחשוב- אביע את דעתי. בנימוס. ללא קשר לדעת הכותב
לאורי:
הלינק שנתת מוביל להוספת תגובה, ולא לשום פיני ז'.
נסה שנית?
(תודה מראש
)
יקירתי
אני רוצה להפנות אותך לבלוגו של אחד, pיני Z
http://cafe.themarker.com/add.php?typeid=4&parentid=35441
שם תוכל ילראות שאת לא לבד!
עטרה - הוא לא ביישן, pיני (אולי בגלל שהוא מסתתר מאחורי שם בדוי...) - יש שם לינקים ליציאות מביכות בקפה.
ויש הרבה!
כנסו, הוא משעשע מאוד.
אגב,
מה עם אלה שיכולים לראות עם נתת להם כוכב או לא ונכנסים בך אם לא?
מה עם עסקאות ה'ככב לי אכבב לך'?
ומה עם הממשק של הקפה (זה אל קשור אבל אני כבר עצבני)?
נימוקים: חוסר פרגון והתנשאות לא ברורה.
להמשיך?
עכשיו יש לך גם את התמונה שלי לא רק את השם
שבת שלום.
אסתי, ק.ר. דוסית: מה אתן מסכימות איתי, איזה דיכאון! עוד מעט תביאו לי חיבוק!
אסתי2#: מה, זה גם הכרויות פה? שיט, אם הייתי יודעת הייתי לפחות שמה תמונה של השפתיים שלי + מחווה פטריוטית ליום העצמאות!
פלאן בי: תודה על ההארה בעניין האדומים / ירוקים. אני בעד אדומים!
אמור מעתה: אדום זה הירוק החדש.
עטרה: ממש לא בא לי לפגוע באופן אישי במי שכתב את הפוסט הגרוע, סתם פוסט רע, אחד מני רבים שזכה לפרגון יתר, כך שלא יהיה קישור. אני מכה על חטא שלא הגבתי במקום, בפעם הבאה פשוט אגיב את דעתי במקום + נימוקים. בעניין הבדלי הטעם - יכול להיות שיש, אבל אני לא מאמינה ב-100% הבדלי טעם. ראי גם תגובתי לניר ז.
ניר ז: מעתה, בלי נדר, אני מגיבה את דעתי האמיתית, גם הלא-מפרגנת, באופן גלוי ומנומק.
למככבות באדום (קיבלתי גם את השמות, חן חן): תודה תודה, חבל שלא נימקתן.
שבת שלום!
זה עבר אלינו מבלוגספירות אחרות, קשה מאוד למצוא אנשים שכותבים משהו רע, יש איזה חיבוק המוני לכל פוסט, וכשלא מפרגנים, זה תמיד בשם בדוי. הצרה עם המארקר קפה (ואולי, גם כוחו) היא שאנשים פה מזוהים, ולכן, קשה להאמין שיהיו אי פעם תגובות לא מפרגנות פה.
עוד לא שקעתי בביצה ולא הכרתי את יושביה ומחנותיה.
אבל אני יכול להבין ומסכים לרוח הדברים כי הביצה הזו לא שונה בהרבה מכל מקום אנושי אחר.
וכמובן יש לי חיבה לילדים לא אהודים.
קראתי בפוסט אחר טענה -לגבי שיטת הניקוד, שלא מאפשרת לדעת את התפלגות הכוכבים בפוסט מסויים, כלומר כמה ירוקים לעומת אדומים.
הפוסט הזה הוא דוגמא קלאסית. לפי התגובות המבינות, היו אמורים להיות לך כמה ירוקים, אבל כשנכנסתי ראיתי שאת במינוס שני אדומים.
אני מציע פיתרון חלקי לבעיה הטכנית הזו, אם בחרת לכבב בירוק רשום בבקשה את ה"יתרה" לפני הכיכוב.מכיון שאצלי קיבלת ירוק אחד אז אני גם אדגים:
היתרה שלך לפני הכוכב שלי, היתה 2 אדומים.
בעיני – שוב קורה כאן עוול כפול: איך הכותב ישתפר אם הוא לא ידע שהוא גרוע ובמה הוא גרוע? ואיך יושבי הקפה לא ייפלו למלכודת פרגונים וכוכבים שלא באו מאמת?
אני בעד פירגון. הוא כולל, בעיני, גם אמת כשהיא לא נעימה. במקרה כזה - רצוי שתהיה מנומקת, כמובן.
לא שאין פה פוסטים איכותיים עם תגובות מפרגנות אמיתיות. הבעיה שלי היא עם אלה שלא.
ועוד דבר: אם כל הפוסטים הסו-קולד "אמנותיים" מפורגנים עד לזרא איך יכול להתפתח דו שיח עמוק, מתכתש, עם נימוקים לכאן ולכאן, עם להט?
כשכולם קוראים בקול אחד לא יכולה להתרחש התפתחות, זה כמו ביצה (בפוליטיים הוויכוחים הם עלק לגיטימיים, וטוב שכך).
ואני חושבת שיש בעיה בנקודת המוצא שלך.
קודם כל האתר הזה הוא לא רשימות, ומזמן עזב את מטרתו הראשונית להיות רשת חברתית עסקית והפך לסניף של ג'ידייט לעניים או לעשירים (תלוי במקודת המבט).
הפועל היוצא של העניין הוא שהנושא החביב מכל על כל מתקהלי הג'ידייט לדורותיהם הוא כמובן ואיך לא - דייטים.
ואז כל פטפוט מייגע שלא מתקדם לשום מקום וצפוי מהתחת (בנושא יחסים כמובן) זוכה לאלפי צפיות עם אלפי מעריצות שמורטות את בגדיהן ומרטיבות את התחתונים מרוב התרגשות בעיקר כשהכותב הוא בחור נאה למראה (לפחות לפי התמונה).
ואז למה שהבן אדם ישתפר אם יש לו אלפי צפיות וחמש מאות כוכבים?
רייטינג
זוכרת את מילת הקסם הזו?
והנה תיכף תיכף אחטוף כאן מכמה סטוקרים שיש לי באתר שמיד יגלו לכל מי שעוד לא קלט את דמותי המתחסדת, הצבועה והלוקחת על עצמה את טיקט האיכות בעוד היא בעצם דלוחה, רדודה ועילגת.
צודקת להחריד.
יהיו בלוגרים שיאמרו לך, שפוסט סוחט תגובות מפרגנות ולקקניות, הוא האמצעי שלהם לקבל אהבה:) <סוף ציטוט>
פתאט, אבל זה כנראה בא לחפות על חסכים מסוימים.
אנשים שביומיום את מקטלגת אותם כשווים מנטלית/ אינטלקטואלית וכו', שבקושי משתינים עלייך ברגיל ואת צכה לעבוד קשה כדי לזכות בחיבתם, הופכים פה לרופסים ברמות קשות.
אין מכות, אין התנצחויות, אין מלחמה.
אין דיונים אמיתיים.
ואני מבינה את זה. לא נח להיות החריג, הילד הרע של הכיתה.
הכי מבאס, כשסוף סוף מתחיל להתנהל דיון באחד הפוסטים, כשנכנס ילד רע ומתחיל לעשות קצת רוח- מורידים אותו, מצנזרים, מכסחים אישית.
מדכאים כל אפשרות לדיון אמיתי.
חארם. צודקת נו.
חייבת לך כוכב :)
ושוב... אין לי מהנדרש...
אבל מסכימה איתך לגמרי.
ואני,
תהיתי מתי סוף סוף תכתבי לנו משו
אז הנה זה בא ובגדול.
ותיכף אגיב בנפרד על דבריך שאני מסכימה לצערי עם הרוב הגדול ואם הגענו לזמנים בהם אנחנו מסכימות אז כנראה שמשהו רקוב בממלכת דנמרק או לפחות בקפה האפילו לא הפוך שלנו.