מתוך קובץ השירים "מחזור כלולות" ----------------------------------
זכוכיות
מעולם לא שתָת לִבִי דם כפי שהוא שותֵת היום ומעולם לא היה פי תָאֵב נשיקת זכוכית רדומה כפי שהוא תָאֵב היום. והזכוכית, הו, הזכוכית שנשכתי קלות בשינָי ונשברה בדיוק בין השן השנייה לבין החך העליון, הזכוכית, הו, הזכוכית שהִגִירָה נוזל שושָנִי אדמדם על חֶלְקַת חָזִי הלבן, בין שני שדיים קורינתיים בעלי כותרות מִשְנֶה, זו הזכוכית המוטרפת, חדת הלשון, שמביאה אותי באופן מדויק כל כך אל המקום בו אני רוצה להיות.
© כל הזכויות שמורות לביתיה שלֵו |
לימור ברנע
בתגובה על מסנני קרינה ותכשירי שיזוף- רשימת מומלצים
קובידניאל
בתגובה על האם תכשיר ההגנה (תכשיר שיזוף/ מסנן קרינה) שלכם מסוכן?
ה ד ר ק ו ן
בתגובה על ביספינול-A בקופסאות שימורים ובפחיות שתיה
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה יוסף.
יש אנשים שהשיר הזה מזכיר להם סצנה מסרט של ברגמן.
אצלי הוא דווקא פראפראזה על שלגיה שהושמה על ידי הגמדים בתוך ארון זכוכית ונשמרה על ראש ההר, עד שעבר שם בן המלך והעיר אותה בנשיקה.
פה אין שום נסיכים, הנשיקה קשורה לארון הזכוכית עצמו והגיבורה די מנשקת את עצמה כי הזכוכית נתקעת לה בין השיניים, וכל הסצנה מקבלת טוויסט רומי עם עמודים קורינתיים בתוספת של איזה "פאפאראצי" עם כותרות משנה בעיתון או באינטרנט...
בקיצור, סלט עם הרבה רבדים, כמו כל השירים שלי.
קצת כמו חידה.
אם אתה אוהב חידות- אתה מוזמן ליהנות (וגם אם לא... :-))
ביתיה.
אהבתי את העירוב שבשימוש בחומרים קרים וחמים.
נקרא כמו דואט לדם וזכוכיות.
יוסף.
כתיבתך ממש נפלאה
מצטער שאיני יכול כרגע לתת
לכוכבת כוכב.....פעם אחרת.