כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החיים שלי עם פיברומיאלגיה

    אני כותבת כאן כבר כמעט שלוש שנים ולאחרונה גם מפרסמת סרטונים. הגורם שהניע אותי לכתוב היה כאב. הרבה כאב לפני כמה שנים עברתי תקופה של כמה חודשים שכללו אשפוז של 8 ימים עד שאובחנתי כחולת פיברומיאלגיה. כמו שהראומטולוג שלי הסביר לי במשפט אחד מה זה פיברו': "ירידה בסף הכאב" אצלי זה מתבטא בעיקר בכאבים במפרקים (מרפקים, מפרק כף היד, מפרקי הירך והברכיים). לאחרונה הבנתי שאני חושבת הרבה על פיברו' ואיך היא משפיעה לי החיים ואיך אני לומדת לחיות איתה. לכן, בלוג זה הומר לסיפור החיים שלי עם פיברומיאלגיה. אני תמיד שמחה לשמוע תגובות ולצרף חברים חדשים.

    רוצה להיות מעניינת (פה)

    7 תגובות   יום שלישי, 18/3/08, 12:04

    ציינתי כאן כמה פעמים שכשחברים קרובים אומרים לי שנהנו מהכתיבה אני מאוד מתרגשת

    כי זה התחום שאני כמעט הכי לא בטוחה בו בעצמי.

     

    אף פעם לא הרגשתי שהמילה הכתובה באה לי בקלות.

     

    ועכשיו, תוך כדי תהיות של "האם באמת יש לי דברים מעניינים לכתוב פה?" החלטתי למלא את הכוס שלי במים חמים (ותיון מותש). הבעיה היא שכדי לחסוך לעצמי שימוש עם היד אני נוטה להניח אותה על המתקן, ולמנוע ממנה ליפול עם הרגל... עכשיו לא הצלחתי למנוע ממנה ליפול.

     

    בעסה, זאת היתה כוס שקניתי לי בדיסני וורלד Magic Kingdom. היא היתה כוס כחולה במיוחד עם דונלד דאק עליה...

     

    בקיצור.

     

    כנראה שאצטרך להמשיך לנבור מעמקי ראשי ומחשבותיי ואולי אמצא משהו שבאמת שווה לכתוב עליו...

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/3/08 10:46:


      גם אותי החברות הקרובות קוראות והמחמאות שלהן הכי שוות:)

      מסכימה עם התגובה מעלי לגבי הכתיבה - עם הזמן והניסיון זה פשוט בא.

      אני חושבת שרואים את ההתפתחות אפילו בבלוג שלי, למרות שהייתי רוצה לכתוב הרבה יותר (ואפילו יש רשימת נושאים ארוכה שאין זמן לבצע אותה).

        19/3/08 00:14:

      99 אחוז מיכולת הכתיבה היא אימון. ממש כמו בניית כושר גופני, צריך בעיקר לתרגל ולהתמיד. לא לחכות להשראה או נושא טוב, אלא לכתוב. מי שכותב כל הזמן מגלה מהר מאוד שניתן לכתוב משהו, אפילו די מעניין, גם על הכוס שנשברה לפני כמה דקות - איפה קניתי אותה, מה שמזכיר את התקופה, מה שמזכיר חוויה רומנטית מהתקופה, מה שמזכיר הגיג קיומי על אהבה ומוות וכו וכו.

      אם תעשי לך כלל לכתוב כל יום, אין שום סיכוי שאחרי מאה ימים לא תהי הרבה יותר טובה, ואחרי שנה זה יהיה לך טבע שני. היתרון בבלוגוספירה, שהיא מאפשרת לאימונים האלה לא למצוא דרכם למגירה, אלא למקום שבו יהיו גם כמה קריאות עידוד בדרך.

        18/3/08 15:15:

      אומרים שאפשר ללמד לכתוב, אי אפשר ללמד כתיבה.

      בתור אחד לא מחשיב את עצמו יצירתי במיוחד, אני יכול רק ליעץ לך אולי פשוט לכתוב ולא לחשוב יותר מדי על זה. 

        18/3/08 13:46:

       

      צטט: מלכת האמבטיה 2008-03-18 13:37:24

       

       

      חייבת לציין שאהבתי את הכנות שבכתיבתך. מרענן.

      תודה, זה במיוחד כיף לשמוע (לקרוא בעצם) כי בכנות אני דוקא חזקה...

       

        18/3/08 13:37:

       

       

      חייבת לציין שאהבתי את הכנות שבכתיבתך. מרענן.

        18/3/08 12:40:

      תודה, צוחק

      אני מנסה, לפעמים יותר טוב לפעמים אפילו אני משתעממת לקרוא את מה שאני כותבת

        18/3/08 12:26:

      כתיבה זה תהליך .

      תהליך של למידה וחשיפה.

       

      לכי על זה

      ארכיון

      פרופיל

      שירה_דנין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין