הכי חשוב זה להיות אותנטי, זה מאוד חשוב בשביל התדמית. ולהיות אותנטי זה אומר שצריך ללכת עם מה שאני מרגיש ומה שאני מרגיש זה שאני רוצה שיאהבו אותי המון.

מצד שני יש לי עוד עקרונות בחיים, כמו למשל לא לשלם כסף אף פעם..

לא רחוק מביתי, יושב קבצן. איש זקן ומזוקן, מלוכלך מחזיק לידו ספל פח ישן לנדבות. עצרתי לידו אתמול והצעתי לו הצעה עסקית מפתה. "קבצן" אמרתי לו, "יש לי הצעה עסקית בשבילך" הוא הביט בי, שותק מבעד לזקן, פרשתי את זה כהקשבה והמשכתי "אתה קבצן ואני איש חשוב ומפורסם כי אני משחק בטלנובלות, בוא נעשה ברטר, אני כמעט כל יום עובר פה לידך, מה דעתך שאני אעשה את עצמי מעניק לך נדבה ואתה תתנהג כאילו באמת נתתי לך ותמלמל את מלמול התודה הקבוע שלך ,אתה יודע, תודה רבה ותהיה בריא וכל זה, ואנשים פה יראו שנתתי לך.. ואתה יודע איך זה אנשים, הם אוהבים לחקות סלבס, אתה יודע נכון?"

הקבצן לא ענה לי, רק הביט בי. לא הייתי בטוח שהוא מבין אותי אז התגברתי על מחסום הריח והתקרבתי אליו. "כדאי לך" לחשתי לאזנו "אנשים אוהבים להתחכך בסלבריטאים כמו חתולים בבני אדם, אם יראו אותי פה נותן לך כל יום נדבה יחשבו שאתה כנראה קבצן מיוחד ויבואו ויתנו לך גם. זה יכול מאוד לעזור לך בעסקים, מה אתה אומר? אתה תרוויח יותר כסף ואני אראה כלפי חוץ כאדם טוב ונדיב. זה מצויין בשביל שנינו אה? מה אתה אומר?"

הקבצן הביט בי במבט חלול ולא אמר כלום. כבר כמעט התיאשתי.. "אתה רוצה שאני אדבר עם היחצן שלך" שאלתי אותו? "מי מייצג אותך? יש לך סוכן בכלל? עם איזה משרד יחצנות אתה עובד?" הוא לא ענה.

החלטתי לעשות נסיון אחרון. הכנסתי את היד לכיס שלי עושה עצמי מחפש מטבעות והוצאתי אותה באצבעות קפוצות כאילו מחזיק מטבע, הושטתי לו את היד "מה אתה אומר? יש ברטר?"

הקבצן שתק. הכנסתי את ידי הריקה לכוס הפח שעמדה לידו ונקשתי עליה קלות מבפנים, מחקה נקישת מטבע. הקבצן הביט לכוס הריקה לשתי שניות והחזיר את מבטו אלי. קרצתי לו וחייכתי אליו חיוך קטן ומבטיח. "להתראות קבצן" אמרתי, "מחר אני אעבור פה שוב" והתחלתי ללכת. ואז הוא דיבר סוף סוף

"תודה רבה תודה רבה" הוא מלמל "תהיה בריא ושיהיו לך חיים ארוכים, תודה"

הסתכלתי מסביבי, היו אנשים באזור. "עשיתי מעשה טוב" ציינתי לעצמי בסיפוק "וגם ראו.

לא סתם זרקתי שקל עלוב לכוס הפח. נתתי לקבצן הזה תכנית עסקית ארוכת טווח ומיוחצנת היטב"