יום ראשון בבוקר אני מקבל טלפון, מאותה חברה שהייתה אמורה להיכנס לדירת חלומותיי, ממררת בבכי ומקללת בלי סוף את החברה איתה הייתה אמורה להיכנס לדירה. מסתבר שחברתה דפקה לה ברז באותו יום שהיו אמורות לחתום על החוזה. בכי, היסטריה וזעם התפרצו אצלה והיא התחננה שאני אעבור איתה לדירת החלומות!!!
דילמה? - יכול להיות, אני הרגשתי מחויבת ליעלה חברתי היקרה וסירבתי. עם זאת, ניסיתי לעודד את המסכנה... אני חייבת להגיד שהתגנבו לי מחשבות לנסות להיכנס לדירת החלומות עם יעלה, אך כל כך ריחמתי על הבחורה האומללה, שהעדפתי לוותר על הדירה לגמרי ולהוציא אותה ממחשבותיי....
באותו יום נפגשתי עם יעלה ונסענו לראות דירה נוספת ברמת גן. הלכנו מראש בחוסר ציפייה, במיוחד אחרי שבעלת הדירה דרשה שנאסוף אותה ונחזיר אותה - חוצפה לא?
אספנו אותה ונסענו לדירה ולסתותינו נשמטו לרצפה. דירה באמת מציאה מכל הבחינות. שתינו התלהבנו מאד וכבר דמיינו את עצמנו עוברות לשם תוך יומיים.... איך שמחנו שסוף סוף מסע התלאות הגיע לקיצו.
דיברנו ביזנס בדרך חזרה עם בעלת הדירה, כשאנחנו לא מפסיקות להגניב מבטים מאושרים ביננו ואז היא הטילה עלינו פצצה - "אני עושה חוזה עם עורך דין ואתן תשלמו את ההוצאות שלו, זה יוצא כ-2000 ש"ח"
סיי וואט???? קאם אגיין??? היינו בהלם והתחלנו לעשות סקר שוק, מסתבר שזה ממש לא מקובל לשלם הוצאות עו"ד. ואני שואלת - מה צריך לקרות כדי שנמצא דירה נורמלית עם בעל בית נורמלי לא פחות? מה יהיה?.... |