זה היה מרגש כשדודה סילביה ודוד ארנסט הגיעו מארגנטינה כדי לבקר את הבת שלהם, דבי, שגרה ברעננה, אחרי שלא היו בארץ מאז שנולד הבן הצעיר שלה, לפני 10 שנים. יוסי, החתן שלהם החליט לארגן להם מסיבת הפתעה, ולהזמין את המשפחה המורחבת וחברים שהכירו בארגנטינה. ביום המיועד, לקח איזה בן דוד את דוד ארנסט להסתובב איתו ולהגיע אחר כך ישר למועדון שבו התרחשה המסיבה, ודבי לקחה את אמה שלה ליום כיף של ספא ומסאג'ים בהרצליה, שם הן קיבלו טיפולי גוף וקוסמטיקה בשמנים ומשחות עשירות באנזימים.

הכל עבד למופת לפי הארגון של יוסי, כל האורחים חיכו במועדון "שחרזאדה", בדרום תל אביב, מקום שבו נערכות בדרך כלל הופעות של ריקודי בטן. לא היה צורך להחשיך, ממילא האורות שם עמומים מאוד. רק אור אולטרא-סגול הפציע על רקע שחור. וכך, כשנכנסו דודה סילביה ודבי למועדון, דודה סילביה שחשבה שהיא מוזמנת למסעדה, הופתעה מאוד לראות כל כך הרבה אנשים עומדים מולה בחשיכה. ברגע הראשון היא אפילו נבהלה. היה בזה משהו סוריאליסטי, מעולם אחר, ולעיניה הפקוחות בתדהמה לקח זמן להסתגל לאור המוזר ולזהות את כל הפרצופים שחייכו לקראתה. גם האורחים היו קצת נדהמים: בחושך זרחו הפנים של שתי הנשים כמו שני ירחים לבנים ועגולים. והמסכות הזרחניות הללו, שהיו העצמים היחידים שבלטו בחיוורונם, נעו בחלל כשהבעת חיוך קפואה על פניהן. יש שהשוו זאת אחר כך לתיאטרון השחור בפראג, והבת של ססיליה ומאוריציו, שמבינה באומנות, אמרה שזה דווקא הזכיר לה מאוד תיאטרון יפני.