כותרות TheMarker >
    ';

    חי צומח דומם , מדבר .

    \"הכאב הזה קבוע\", ו \"התשוקה לכל כיוון אותי הורסת\" ,יהיו הפנסים לאורם אכתוב .

    הדיוק והיחסיות (מושגים ימימאיים)

    1 תגובות   יום רביעי, 19/3/08, 22:46

       לפני חודש הרמתי סולם.כבד נורא.בלי הכנה.בלי חימום.בחיפזון.ביומיים שאחרי האירוע,לא יכלתי כמעט לזוז.כאב סכינים חתך בגבי.כל שיעול היה מלווה בכאב מזעזע.אט אט המצב השתפר.היום עדיין קשה לי לקום מהמיטה בבוקר,ושאר היום עובר במתינות,אבל בסה"כ בסדר.( בקרוב אברר אם לא נגרם נזק ממשי).

       לפעמים,כשהכאב  לוקח אותך לשיעור חשוב,ואי אפשר להתחמק.למדתי לדייק בתנועות.לא להפעיל כוח רב מדי כשזורקים קרטון ריק,לא להרים בפתאומיות דבר כבד,לבקש עזרה כשצריך.להתאים את המהירות למאמץ.סטייה קלה - והמורה-הכאב היה מצליף בי.

       וחשבתי לעצמי,האם לא כדאי לאמץ את הדיוק הזה גם בנושאים שאינם קשורים לחומר;למשל,התאמת התגובה לחשיבות האירוע,פרופורציות נכונות יותר..

       טוב.אחרי שהבנתי איך עושים,הגיע הזמן ל-מה עושים.

       כיוון,שבכל רגע נתון אני יכול לעשות רק דבר אחד,מתוך רשימת ה"ממתינה" שיש לי,יוצא שבעצם כל הזמן אני בוחר. (יש !)

       המבחן שלי,הוא לא להקים סטרט-אפ.לא לבנות בתים.ולא שום דבר שהוא לא אני.יתרה מזאת,כלי העבודה שלי,הם לא הסטטוסקופ,לא חכת הדייג או אצבעות הקלדנית.(אם היית יודע כמה לאט אני מקליד..).כלי העבודה שלי,הם הדברים הפנימיים האישיים העדינים המאפינים אותי,ורק אותי.לא דומים לשום דבר אחר של אף אחד.

       ואיך אני יודע אם אני מתקדם או לא? ביחסיות (!)

       המבחן שלי הוא לא - שמחר יחול מהפך,ואהיה אדם אחר,אלא שאם היום אני מסתבך 60%,ומחר רק 58%,סימן שבאופן יחסי אני מתקדם.אם היום אני מתבלבל טיפה פחות מאתמול - הכיוון חיובי.

       נשמע לכאורה פשוט,אבל זה יכול להיות גבול דק בין יאוש ותקווה.בכלל,ראית פעם סולם שלא עולים בו בשלבים?

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/6/08 05:04:
      אגב סולם אכן הרבה יותר יעיל בתור דבר שעולים ומרים אותך מאשר בתור דבר שאתה מנסה להרים.. ולעצם העניין גם אני מאמין בכאב כאמצעי בקרה לפעולות מדוייקות ומועילות ומניעת פעולות מזיקות. במקרה של שבר או התכווצות שרירי גב, הכאב ימנע ממך להזיז אברים שכרגע צרכים מנוחה באופן שיחמיר את הנזק, כאב בטן ימנע ממך אכילה בזמן קילקול כיבה וכדומה... אבל ישנו עוד סוג של כאב והוא כאב נפשי - מה כאב נפשי משרת יותר מסובך להבין על רגל אחת, הסקלה שלו סובייקטיבת להחריד וכשהוא ממומש כ"כאב לב" הוא מצד אחת יכול למנוע עוד "כאב לב" וצער ומצד שני יכול למנוע אופוריה ועוד שמחה.

      ארכיון

      פרופיל

      too many ideaes
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין