כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    cafe is going down
    ';
    TheMarker Cafet o t a lרכבת ההרים של החיים4 שנים לחיי החדשים (או- פוסט הבתולים שלי)

    רכבת ההרים של החיים

    פוסטים פופולאריים

    פוסטים אחרונים

    4 שנים לחיי החדשים (או- פוסט הבתולים שלי)

    4 שנים לחיי החדשים (או- פוסט הבתולים שלי)

    ‎19

      

    41 תגובות   יום חמישי, 20/3/08, 08:30

    חוזה השכירות הראשון שלי נחתם ביום 19.3.2004. לרגל חגיגות 4 שנים לחיי החדשים- אני מעתיק (עם שינויים קלילים בלבד) את פוסט הבתולים שלי שמעלה אבק כבר 48 חודש בבלוג שלי בתפוז:

    הדלקתי את המאוורר ונכנסתי למיטה החדשה שלי. עצמתי את עייני. מצפה לשינה שתשתלט עלי. זה לא קרה על אף העייפות. מאוד הייתי עייף. גופי כאב. כל היום ארגנתי, סחבתי, הרמתי, ניקיתי, סדרתי ושוב סחבתי- עברתי דירה. רק שלשום החלטתי סופית. רק אתמול מצאתי את הדירה, התלבטתי, התמקחתי, חתמתי ושילמתי.

    לא ממש דירה. חדר וחצי בקומה השלישית, בחזית בניין מגורים אפור ברחוב הראשי של רמת גן, מעל המכבסה- מול הסביח. חמש דקות מביתי האמיתי ברחוב היוקרתי והשקט בגבעתים, בייתי האמיתי עליו אני עדיין משלם משכנתא שמנה בתשלום חודשי. בייתי האמיתי בו גרים ילדי. בייתי האמיתי בו ישנה אמם.

    התהפכתי במיטה ופתחתי את עייני, מביט בחדר הזר, בריהוט המיושן. צג המחשב שפעל על שולחן הפלסטיק, מתחת לחלון, הקרין אור חלש וחיוור על שידת הבגדים הישנה עליו עמד מכשיר הטלויזיה הקטן שרכשתי לפני שנים רבות באותו היום בו אני ואם ילדי נכנסנו להתגורר ביחד.


    בסופו של דבר התיאשתי.  הבנתי שהשינה כבר לא תבוא. הבנתי שאאלץ לדאוג בעצמי להעביר את הזמן עד למחר בבוקר.  אבל איך עושים את זה לעזאזל.  איך גורמים לשעות לעבור ומוודאים תוך כדי שהמחשבות לא יקחו אותי למקומות המסוכנים המכאיבים.


    השעה היתה כבר אחת אחרי חצות. חיפשתי את מתג החשמל על הקיר שבראש המיטה. לא מצאתי אותו. הוא לא היה קיים בדירה הזאת. קמתי, ניגשתי לדלת הכניסה והדלקתי את האור.


    פרקתי את המזוודה השניה שלקחתי הבוקר מבית הורי. סידרתי את הבגדים בארון. היו לי שני מדפים ריקים לצורך כך. כפי שהייתי מורגל חילקתי את הבגדים לארבע ערמות. ג`ינסים בערמה הימנית, מקופלים אחד מעל השני. לא הקפדתי על קיפול נכון ולא הצמדתי תפר לתפר. חייכתי כשחשבתי מה היא היתה אומרת על כך. בערמה השניה אספתי את כל החולצות הטריקו שאהבתי בשלישית את אלו שלא אהבתי וברביעית את כל בגדי הספורט. גופיות ומכנסי ריצה במעורבב אחד מעל השני. את הטרנינגים עוד לא לקחתי איתי. הם עדיין ממתינים לחורף במדף העליון בחדר השינה שלנו. שלה.


    הבטתי שוב בשעון. שלושים דקות חלפו. השעה הייתה אחת ושלושים. עדיין נותרו שלוש שעות שלמות עד שהשעון המעורר יצלצל ויעיר אותי לאימון הבוקר. דחפתי את המזוודה הריקה מתחת למיטה וניגשתי למטבח. לא היה לי קומקום חשמלי, אבל מצאתי סיר ישן ויחסית נקי שכנראה השאיר הדייר הקודם. מילאתי בו מים עד כדי מחצית הגובה והנחתי אותו על הכיריים.  לא היו גפרורים ולכן חזרתי לחדר השינה ומצאתי את חפיסת הסיגריות ואת המצית שהחבאתי בתיק הספורט לפני שבוע באותו יום שהייתי חייב לעשן וקניתי קופסת סיגריות ראשונה מזה שלוש חודשים.


    הסיגריה נגמרה מהר מידי. לפני שהצלחתי להנות ממנה כבר החזקתי ביד רק את הפילטר. הקפה היה ישן וטפל. הזמן עמד מלכת.......

    [מתוך רכבת ההרים של החיים- גרסת התפוז]

    דרג את התוכן:

      תגובות (40)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/3/08 12:03:

       

      צטט: ש ר י ת 2008-03-23 07:38:03

      מיכאל

      אני זוכרת את הפעם הראשונה כשקראתי זאת מאוד מזמן

      ואתה יודע התחושות לא השתנו בי עכשיו, מאוד חזק, אחד החזקים ביותר

      והטקסט הזה משאיר אותי מעט אלמת

      וחופרת גם אל תוכי.

      תודה שרית....

      את? אילמת? ממש לא נראה לי!

        24/3/08 12:01:

       

      צטט: מיכל גזית 2008-03-24 02:14:55

      אתה ממש טוב

      תודה מיכל.

      וואי. שיוו.

      איזה כיף לקבל ממך מחמאות.

        24/3/08 02:14:
      אתה ממש טוב
        23/3/08 07:38:

      מיכאל

      אני זוכרת את הפעם הראשונה כשקראתי זאת מאוד מזמן

      ואתה יודע התחושות לא השתנו בי עכשיו, מאוד חזק, אחד החזקים ביותר

      והטקסט הזה משאיר אותי מעט אלמת

      וחופרת גם אל תוכי.

       

       

        23/3/08 07:25:

       

      צטט: suzana.pb 2008-03-22 17:32:15

      וואו 4 שנים.

      אין ספק שגרושין גורמים לך להתחיל את החיים מחדש, כמו כל התחלה זה קשה אך גם מרגש ושונה ומפתיע, נגעת לי בנושא רגיש אך מוכר.

      כתוב כל כך אמיתי , נפלא.

      תודה יקירה

        23/3/08 07:25:

       

      צטט: tet 2008-03-22 18:13:31

      אז אוטוטו 4 שנים,

      ששתינו בירה על שפת הכנרת.

       

      פשששששששששש

       

      הזמן טס לו!

       

      }{

       

      הבירה על הכינרת היתה ביולי 04. איזה מבטא מדליק התגלגל מאחורי כל הלילה. חיחיחיחי

        22/3/08 18:13:

      אז אוטוטו 4 שנים,

      ששתינו בירה על שפת הכנרת.

       

      פשששששששששש

       

      הזמן טס לו!

       

      }{

        22/3/08 17:32:

      וואו 4 שנים.

      אין ספק שגרושין גורמים לך להתחיל את החיים מחדש, כמו כל התחלה זה קשה אך גם מרגש ושונה ומפתיע, נגעת לי בנושא רגיש אך מוכר.

      כתוב כל כך אמיתי , נפלא.

        22/3/08 16:05:

       

      צטט: bambiboo 2008-03-21 20:10:21

      חזק!!!

      דרך אגב, הזמן התחיל כבר ללכת או שעדין עוצר?

      רץ, קופץ, צורח, בועט, נועץ ועוקץ

        21/3/08 21:49:

      צטט: t o t a l 2008-03-20 15:28:59

       

      צטט: ג'ירפית 2008-03-20 15:24:44

      לחגוג... איתי? מה אני עשיתי.... :-)

       

      לא זאת השאלה יקירתי.

      השאלה היא מה עוד תעשי.

      מה אני כבר יכולה לעשות שלא עשיתי עד היום???

      חזק!!!

      דרך אגב, הזמן התחיל כבר ללכת או שעדין עוצר?

        21/3/08 19:56:

       

      צטט: חנצ'וש 2008-03-20 22:4vm0:46

      נו, ומה קרה אח"כ?

      אתה לא יכול להשאיר אותי ככה במתח...

      חייבת לראות את הספה הצהובה גוססת

      הספה הצהובה הזו....לו רק יכלה לדבר :)

       מוכנה לעשות לה נשמה מפה לפה :)

        20/3/08 22:49:

       

      צטט: חנצ'וש 2008-03-20 22:40:46

      נו, ומה קרה אח"כ?

      אתה לא יכול להשאיר אותי ככה במתח...

      חייבת לראות את הספה הצהובה גוססת

      את בטוחה שאת יודעת מה אמרת עכשיו?

      לראות את הספה הצהובה?

      ישנן קהילות בהם המשפט הזה לא משתמע לשתי פנים.

      חיחיחי

       

      תודה מותק.

      נו, ומה קרה אח"כ?

      אתה לא יכול להשאיר אותי ככה במתח...

      חייבת לראות את הספה הצהובה גוססת

        20/3/08 21:36:
      איך שהזמן רץ
        20/3/08 18:35:

       

      צטט: ord 2008-03-20 17:03:15

      אתה יודע למה אני כל כך אוהבת אותך?

      כי מוצאת המשפט האחרון :שנותרת ביד עם פילטר של הסיגריה

      יותר מסתם משפט חסר משמעות

      כי אתה ציני וחכם ואינפנטיל חינני שאוהב ושונא

      וחי ומרגיש- עד הפילטר, עד השאיפה האחרונה מהסיגריה

      עד לשלב הזה כשורף בקצות האצבעות ובשפתיים

      זה למה.

      דיר באלק לזרז אותי בפעם הבאה!! (לא היה שווה להמתין??)

       

      אני לא מזרז. אני רק מקלקל

      בדיוק כמו שאת מקללת אותי כאן.

      תודה אהובה שלי.

      לא סתם תודה. ממש ממש תודהההההההה.

        20/3/08 18:22:

       

      צטט: גומות חן 2008-03-20 17:31:48

      מזל טוב יקירי

      כתיבתך משובחת מאז ומתמיד

      ומאז רק משתבחת. . .

      תודה לך גב' חן יקירת ליבי

        20/3/08 18:03:

       

      צטט: t o t a l 2008-03-20 15:41:59

       

      צטט: ורד סת 2008-03-20 15:03:43

      טוב. אני מכירה אותך רק מעכשיו. אבל אני שמחה להגיד לך שאתה נראה לגמרי חי ובועט. העיקר המחר, ימות האתמול ומה שהכי חשוב, זה כאן והיום. הלא כן?

      אני לא רק בועט- אני גם נושך- ואל תשאלי איפה.

      אבל כבר אמרתי כאן למעלה שהאתמול חשוב לי מאוד. ושאני סבור שלא נכון להתעלם ממנו.

      מבחינתי לשכוח את האתמול זה לקבור את כל החוכמה שלי לפח ולהישאר רק עם האווילות.

      טוטאל יקירי. אל תהיה כל כך טוטלי. ברור שהאתמול חשוב. אחרת לא היינו היום.

        20/3/08 17:31:

      מזל טוב יקירי

      כתיבתך משובחת מאז ומתמיד

      ומאז רק משתבחת. . .

        20/3/08 17:03:

      אתה יודע למה אני כל כך אוהבת אותך?

      כי מוצאת המשפט האחרון :שנותרת ביד עם פילטר של הסיגריה

      יותר מסתם משפט חסר משמעות

      כי אתה ציני וחכם ואינפנטיל חינני שאוהב ושונא

      וחי ומרגיש- עד הפילטר, עד השאיפה האחרונה מהסיגריה

      עד לשלב הזה כשורף בקצות האצבעות ובשפתיים

      זה למה.

      דיר באלק לזרז אותי בפעם הבאה!! (לא היה שווה להמתין??)

      תסגור את עצמך בחדר

      ואני אשדר לך בטלפטיה

       

      צטט: t o t a l 2008-03-20 10:06:49

       

      צטט: חזיה שחורה בקרטה 2008-03-20 10:01:33

      מזל טוב דרלינג מחייך

      (מקפצת עם תוף מרים ופונפונים)

      בשביל לראות את זה הייתי משלם.

      אפשר בערום? בחדר סגור?

       

        20/3/08 15:41:

       

      צטט: ורד סת 2008-03-20 15:03:43

      טוב. אני מכירה אותך רק מעכשיו. אבל אני שמחה להגיד לך שאתה נראה לגמרי חי ובועט. העיקר המחר, ימות האתמול ומה שהכי חשוב, זה כאן והיום. הלא כן?

      אני לא רק בועט- אני גם נושך- ואל תשאלי איפה.

      אבל כבר אמרתי כאן למעלה שהאתמול חשוב לי מאוד. ושאני סבור שלא נכון להתעלם ממנו.

      מבחינתי לשכוח את האתמול זה לקבור את כל החוכמה שלי לפח ולהישאר רק עם האווילות.

        20/3/08 15:28:

       

      צטט: ג'ירפית 2008-03-20 15:24:44

      לחגוג... איתי? מה אני עשיתי.... :-)

       

      לא זאת השאלה יקירתי.

      השאלה היא מה עוד תעשי.

        20/3/08 15:24:

      לחגוג... איתי? מה אני עשיתי.... :-)

       

        20/3/08 15:03:
      טוב. אני מכירה אותך רק מעכשיו. אבל אני שמחה להגיד לך שאתה נראה לגמרי חי ובועט. העיקר המחר, ימות האתמול ומה שהכי חשוב, זה כאן והיום. הלא כן?
        20/3/08 13:38:

       

      צטט: בילib 2008-03-20 13:21:43

      אתה שם..........בכול רגע ורגע בחייך.ויחד עם הצבעים והערמות.יש עזיבות.עלבנות.ומחשבות.זה בסדר טיבעי ויפה.אני לא יודעת שאתה ערג?אנושי אמיתי ונודד אהבתי כיכבתי.

      מצחיקולה. ברוררררררר. תודה.

        20/3/08 13:21:
      אתה שם..........בכול רגע ורגע בחייך.ויחד עם הצבעים והערמות.יש עזיבות.עלבנות.ומחשבות.זה בסדר טיבעי ויפה.אני לא יודעת שאתה ערג?אנושי אמיתי ונודד אהבתי כיכבתי.
        20/3/08 11:43:

      אני עדיין מאושרת מההחלטה שלי

      צטט: t o t a l 2008-03-20 10:26:48

       

      צטט: גלי גל 2008-03-20 09:56:48

      היי יקירי

      לא להאמין שעברו כבר 4 שנים

      גם לי זה מוזר

      אני מאושרת מכל רגע מאז

      מקווה שגם אתה

      נשיקות

      מכל רגע ורגע? מאושר?

      קצת יומרני לא?

      החיים סבבה. בטח.

      אבל את יודעת איך זה- רכבת ההרים גם יורדת לפעמים- לא רק עולה.

      תודה.

       

       

        20/3/08 10:26:

       

      צטט: גלי גל 2008-03-20 09:56:48

      היי יקירי

      לא להאמין שעברו כבר 4 שנים

      גם לי זה מוזר

      אני מאושרת מכל רגע מאז

      מקווה שגם אתה

      נשיקות

      מכל רגע ורגע? מאושר?

      קצת יומרני לא?

      החיים סבבה. בטח.

      אבל את יודעת איך זה- רכבת ההרים גם יורדת לפעמים- לא רק עולה.

      תודה.

       

        20/3/08 10:22:

       

      צטט: ronitronen 2008-03-20 09:51:42

      רגעים, רגעים

      וכאילו הכל מובן מאליו,

      אבל אתה כותב את הרגעים האלו חשוף לגמרי..

      וזה יפה בעיני.

       

      ועל כך נאמר אין חכם בעל נסיון..

      "רק השבוע הרווחתי המון המון המון מכך שלא שכחתי את כשלונותי הישנים".

       

      תודה !!!

        20/3/08 10:16:

       

      צטט: דינורה 2008-03-20 10:04:26

       

      כתוב כל כך בתולי

      כל כך מלא אפשרויות

      מאובק משהו.

      אהבתי.  

      כן ולא.

      בתולי לגמרי ברמת ההתנסחות.

      אבל זה אני שם לגמרי. ברמת הריח, האוירה. הכאוס הריגשי.

       

      תודה יקירה. תודה שאת כאן.

        20/3/08 10:06:

       

      צטט: חזיה שחורה בקרטה 2008-03-20 10:01:33

      מזל טוב דרלינג מחייך

      (מקפצת עם תוף מרים ופונפונים)

      בשביל לראות את זה הייתי משלם.

      אפשר בערום? בחדר סגור?

        20/3/08 10:04:

      רק ארבע שנים

      וכבר ארבע.

       

      עניין של השקפה.

       

      האפור נצבע באלף אחרים מאז

      אני מניחה, שלעתים, הוא חוזר, רק לרגע

      כדי שלא תשכח

      מאיפה הכל התחיל.

       

      כתוב כל כך בתולי

      כל כך מלא אפשרויות

      מאובק משהו.

      אהבתי.  

       

      מזל טוב דרלינג מחייך

      (מקפצת עם תוף מרים ופונפונים)

        20/3/08 09:56:

      היי יקירי

      לא להאמין שעברו כבר 4 שנים

      גם לי זה מוזר

      אני מאושרת מכל רגע מאז

      מקווה שגם אתה

      נשיקות

        20/3/08 09:51:

      רגעים, רגעים

      וכאילו הכל מובן מאליו,

      אבל אתה כותב את הרגעים האלו חשוף לגמרי..

      וזה יפה בעיני.

       

      ועל כך נאמר אין חכם בעל נסיון..

      "רק השבוע הרווחתי המון המון המון מכך שלא שכחתי את כשלונותי הישנים".

        20/3/08 09:41:

       

      צטט: פצפצת 2008-03-20 09:30:00

      יאהו.... איך שהזמן רץ

      תראה אותך היום... כמה הדברים השתנו

      אתה במקום הרבה יותר טוב בחיים

      תמשיך להתקדם איש...... להסתכל קדימה

      העבר לא רלוונטי...  

      כבר אמרתי לך שאני אוהבת איך שאתה

      מקסים שכמותך 

      העבר מאוד מאוד מאוד חשוב !!!

      רק השבוע הרווחתי המון המון המון מכך שלא שכחתי את כשלונותי הישנים.

      תודה יקירה.

       

        20/3/08 09:39:

       

      צטט: שירלי-סיקס 2008-03-20 09:22:19

      מזל טוב, מותק.

      מזכיר קצת את יום קריעת הבתולין.

       

      ועוד לא ענית לי.......הספה הצהובה כבר נולדה, אז?

       

      נשיקה 

      עניתי לך שם.

      היא נולדה שנים קודם לכן.

      אבל הובאה רק למשכני הנוכחי.

      כיום היא בגסיסה מתקדמת.

        20/3/08 09:30:

      יאהו.... איך שהזמן רץ

      תראה אותך היום... כמה הדברים השתנו

      אתה במקום הרבה יותר טוב בחיים

      תמשיך להתקדם איש...... להסתכל קדימה

      העבר לא רלוונטי...  

      כבר אמרתי לך שאני אוהבת איך שאתה

      מקסים שכמותך 

        20/3/08 09:22:

      מזל טוב, מותק.

      מזכיר קצת את יום קריעת הבתולין.

       

      ועוד לא ענית לי.......הספה הצהובה כבר נולדה, אז?

       

      נשיקה

       

      פרופיל

      t o t a l
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי