ווידאו מההפגנה במשטרע. אורג ”זה מדינה זה? זה חרא!“. כה אמר סבא שלי (אקס פלמ“חניק), כששאל למה אני לא באה לירושלים לבקר, ועניתי לו: ”אתה יודע, לומדים, עובדים… מפגינים“. השיחה הסתיימה בהסכמה גורפת שאולמרט צריך להכנס לכלא. ”אל תדאג סבא“ אני מרגיעה אותו, ”מי שהביא עלינו חרא, יקבל אותו חזרה. הגלגל מסתובב“. אני באמת מאמינה שהסטודנטים לא יפסיקו את המאבק עד שייקבלו את כל מה שהם רוצים - בין היתר את התפטרותו של רה“מ.
השוטרים לא נתנו לנו להתלוות לשיירה והפרידו ביננו לבין הצועדים. התחלנו לנסות להשיג אותם דרך רחובות מקבלים ללא הועיל. ערן ירד מתישו מהרכב לצלם. כשחנינו והצטרפנו למפגינים בכיכר חלק מההמון התחיל כבר להתפזר. אבל המסה האדומה עוררה מחדש את האנשים. המשכנו לצעוד ברחובות מסביב וחזרנו לכיכר לחסום את אבן גבירול. סיפרו לי שהיום (שישי) האוניברסיטה העיברית בירושלים מתכננת לשבור שביתה. כבר שמעתי על הטכניון שניסה לשבור שביתה כמה ימים קודם. במקביל יוצאת ההודעה: ”אזהרה: מי שלא יחזור ללמוד - יאבד את הסמסטר”. ההודעה הזאת כל כך מקוממת שהבוקר קמתי עם הרבה יותר מוטיבציה להצטרף באופן גורף למאבק הסטודנטים.
למען הגילוי הנאות, איפה שאני לומדת אין שביתה. לא כי שברו אותה, כי זה לא מוסד השכלה ממלכתי. בעברי למדתי עיצוב גרפי ותקשורת חזותית, במכללה פרטית, כי אין מסלול כזה באוניברסיטה רגילה. היה לי מזל שסבא שלי פתח לי חיסכון ביום שנולדתי, והפקיד בו כסף מדי חודש במשך שנים רבות, עד שהתחלתי ללמוד. ככה יכולתי לשלם את השכ“ל. למזלי בפעם השנייה, ההורים שלי היו אז במצב שהם יכלו לעזור לי לכלכל את עצמי, כי בתור סטודנטית שעברה לגור בעיר בה היא לומדת, לא מצאתי עבודה קבועה או כזאת שמאפשרת לי גם ללמוד וגם להחזיק את עצמי בדירה+אוכל וחשבונות. ונקנח בציטוט שלא צצוטט:
  |
