רונן המשיך לסמסם לה מידי יום:"אולי ניפגש בקו פי פי? אולי בפוקט?"

אבל היא כבר הייתה עמוק בחופש החם והמשכר, משנרקלת במים הצלולים והכחולים  באי, בעוד הטלפון הנייד  נשאר לו מיותם על מיטתה בחדר. לאט לאט התרוקנה הבטרייה בנייד, ומצבר החוויה האינסופית של שירה החל להטען. היא נכנסה בעירסול לקצב המזרחי החמים של החופשה, החיוך חזר לה לפנים, והעיניים הכחולות שלה שבו לרצד בשובבות. את הימים מילאה בשחייה, שיזוף, צלילות לנופים מדהימים ושיחות עם כל מיני תיירים מזדמנים במסעדות ובבתי קפה. בערב הלכה בקביעות לצפות בשקיעה בבר עם מוזיקת רגיי,שנוהל על ידי תשלובת מקסימה של תאילנדים וזרים זרוקים אחרים.

ערב אחד ישבה כהרגלה בבר הצופה לשקיעה ושתתה צ'אנגה אחרי צ'אנגה, הבירה המקומית שהתחבבה עליה מאוד. לידה התיישבו שני בחורים צעירים ויפים ששוחחו בעברית ביניהם. היא התלבטה אם להסגיר את עצמה או להמשיך לצותת לשיחתם.

"עזוב אותך היא לא בכוון שלנו, גדולה עלינו בכמה מספרים" ענה לו השני. שירה חייכה לעצמה בעודה תוהה מה לעשות עם השניים.

שני בחורים בני עשרים זה כמו אחר בן ארבעים חשבה לעצמה שירה בהיגיון מתימטי צרוף. טוב התחום הריאלי אף פעם לא היה הצד החזק שלה... מבלי להגיד מילה קמה ממקומה והשתרעה על המחצלת ביניהם צופה בשקיעה וממשיכה לינוק בהנאה מבקבוק הצ'אנגה שלה.

שירה החלה בלגימה איטית מהבקבוק בידה, בעודה מתבוננת בשניהם כשאגלי זיעה קטנים מצטברים במחשוף הביקיני הזערורי שלבשה. היא המשיכה לשתוק עד שלגמה את הטיפה האחרונה ואז אמרה לשניהם:" נהיה פה די חם בחוץ , בואו נלך להצטנן קלות".

הם הביטו זה בזה בהלם לא מאמינים למזלם הטוב. עד מהרה  הצטרפו לחגיגה , והפכו לשלישיה מיוזעת ומתנשפת במיטת הקינג סייז הרכה. במשך שעות בילו להם יחדיו כשהקולות היחידים שעלו מן החדר היו אנחות וצחקוקים כבושים.לפתע נשמעה דפיקה בדלת, ודמות רחבה  נראתה עומדת בכניסה, בלי לחכות למישהו שיפתח.