לא האמנתי שאכתוב אי פעם את השורות הללו אבל כן. עזבתי את תל אביב.
הרווקה ההוללת פרשה לה לפינה נידחת בפרברים. לא בגבעתים. כל כך נמוך עדיין לא הגעתי.
לא נותר לי אלא להתנצל בפני רווקי תל אביב שעדיין לא הכרתי, בפני כל הברמנים שלא הספקתי לשפוך את ליבי בפניה, בפני כל פנסי הרחוב שלא זכיתי להתנודד ולהאחז בהם שיכורה, ובפני כל סוגי הסמים שלא הזדמן לי לנסות. איילת הפכה לבורגנית, ומהגיהנום הודיעו ששלג התחיל לרדת בפינות וזה מתפשט במהירות.
אז אחרי חודש וחצי בנכר יש לי כבר חמש סיבות טובות למה בכל זאת לא היה כדאי לעזוב את העיר:
1. אין איפה לקנות סיגריות בארבע בבוקר. 2. אספקת אלכוהול איכותי דלילה, במכולת יש רק וודקה זולה ועל מרטיני אין מה לדבר. 3. הקרבה לרמלה-לוד לא אומרת שהם עושים משלוחי בית. 4. אף סושיה לא עושה משלוחים מעבר לקו אלנבי. מחוץ לתל אביב האסייתים מסתבר שעסוקים מדי בלרצף ולבנות אין להם זמן להכין אורז ולגלגל אצות. 5. למי שחשב שמחירי ה-am pm יקרים עוד לא זכה להכיר את המינימרקט ה"פינה של אסי". קוטג' בשבעה וחצי ש"ח ומה זה לחם קל?
וסיבה אחת טובה למה כן היה כדאי לעזוב. כנראה שאהבה מנצחת ערים. תל אביב אני מתגעגעת.
|