כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    nomen omen

    השם (nomen) הוא הגורל (omen) - קובעת הלטינית

    כמו למילה, לשם כוח יצירה המתווה גורלות וקובע מהויות, ובכך מעצב את העתיד

    והשם גל - עולה יורד, שוצף ורוגע - מסביר את כל הבלגן

    © כל הזכויות שמורות לגל וייס. כל הכתוב נוצר על ידי ושייך לי, אלא אם כן צוין אחרת.

    ו.. אני מעונינת בבקורות אמיתיות, בהערות נוקבות, בדברים שיוכלו לשפר את כתיבתי ולא רק בתשבחות המנומסות שמאד נעימות לי - מודה
    ותודה

    ארכיון

    לא נופל

    35 תגובות   יום שישי , 21/3/08, 13:14

    החלטתי להסיר

    עימכם הסליחה

    . 

    .

    © כל הזכויות שמורות לגל וייס, 2001-2008.

    (מתוך 'האיש שמת מבושה'  - רומן אוטוביוגרפי שטרם פורסם)  

    .  

    רשימת כל הפוסטים הקשורים - פרקים וקטעים מהספר: 

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=309737

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/4/08 13:07:

      קטע קשה , אולי כי אצלי לא היה כך .

      וגם עם הבנות אני קשה , וקוראים לי רשע , אבל עצם העובדה שיכולים לקרוא לי רשע

      אומרת לא מעט .

      אני דווקא נופל לא מעט ,שיט ,היום חטפתי חזק :)

        11/4/08 17:53:

      טעות שלי, הייתי בטוחה שכבר כיכבתי כאן. כנראה רציתי וזה אמר לי שאי אפשר פעמיים את אותו אדם ב-24 שעות, או משהו כזה.

       

      כשאת מציגה את זה ככה..

      צטט: geeee 2008-03-25 10:43:38

       

      צטט: המלך שטות שנח המון 2008-03-25 01:13:42

      יפה, איך נזרקת ככה .

       ניסית להפיל עליו את אמא שלו ובמקום זה אבא שלך נפל עלייך.

      מעניין מה יהיה לילד שלי לומר כשיגדל, כרגע הוא פשוט עושה מה שאני אומר לו.

      תנצל את זה טוב, טרטר אותו ושלח אותו לפרנס.. ממילא יהיו לו טענות :)

       

        25/3/08 10:43:

       

      צטט: המלך שטות שנח המון 2008-03-25 01:13:42

      יפה, איך נזרקת ככה .

       ניסית להפיל עליו את אמא שלו ובמקום זה אבא שלך נפל עלייך.

      מעניין מה יהיה לילד שלי לומר כשיגדל, כרגע הוא פשוט עושה מה שאני אומר לו.

      תנצל את זה טוב, טרטר אותו ושלח אותו לפרנס.. ממילא יהיו לו טענות :)

      יפה, איך נזרקת ככה .

       ניסית להפיל עליו את אמא שלו ובמקום זה אבא שלך נפל עלייך.

      מעניין מה יהיה לילד שלי לומר כשיגדל, כרגע הוא פשוט עושה מה שאני אומר לו.

        25/3/08 01:04:

      תודה גם לאנני אוקלי ולזה עם היותר מדי רעיונות - שלא יגידו אח"כ שאני מפלה פה

      :))

      עבודה קשה הקפה הזה

        25/3/08 01:03:

       

      צטט: רונתי 2008-03-24 20:36:28

      איך את רוצה ביקורת בונה על משהו מושלם? לא אבינה.

       

      רונתי, בלי מכות מתחת לחגורה :))

       

      תודה, מותק

        25/3/08 01:01:

       

      צטט: וירצי 2008-03-24 20:57:01

      אם אביך היה אבי, והיה רואה כיצד אני פורסת עוגה, הוא היה סותם עליי את הגולל. אולי רק את תביני מה שכתבתי פה. קורץ

      בידיים עקומות אין לך סיכוי עלי :))

      היתרון הגדול היה שכל פעם שלקחתי משהו לידיים מיד אמי הייתה אומרת תעזבי, את תשברי, אני אעשה :))

      (וזה ככה עד היום)

      זה כמובן תרם לחוסר אונים נלמד ולתחושת ערך בעייתית משהו, אבל השאיר לי מלא זמן לקריאה ובהייה :))

       

        24/3/08 22:42:
      והנה אני חושב שאולי דווקא לזה היה צריך לקרוא "אהבה האמנם" (לא במקום אלא גם).
        24/3/08 20:57:
      אם אביך היה אבי, והיה רואה כיצד אני פורסת עוגה, הוא היה סותם עליי את הגולל. אולי רק את תביני מה שכתבתי פה. קורץ
        24/3/08 20:36:

      איך את רוצה ביקורת בונה על משהו מושלם? לא אבינה.

       

        24/3/08 11:07:
      מה אגיד,זה כל כך מחיי היום יום,וזה כל כך כואב,וזה כל כך נפוץ-שבטח כמה אנשים אומרים:היי,היא גנבה לנו את המילים..וכתבת את זה נפלא.
        24/3/08 01:53:

      מעורר תהיות פנימה

      למה זה כל כך כואב

      למה אני מה שכן ומה שלא....

      כשאמצא משהו לשפר מבטיחה שאגיד כי אני מבינה ומעריכה את הבקשה

      אבל כנראה עוד קטנתי

        24/3/08 00:05:

       

      צטט: מיריתbראילן 2008-03-23 22:19:54

      נורא בוגר, נורא שלם.

      מזדהה עם חלק...

       

      את בדרך, מירית

      ושמחתי לפגוש :))

       

        23/3/08 22:19:

       אהבתי!

      "האכזבה היתה הדדית, אבל כך גם האהבה והגילוי המחודש"

      נורא בוגר, נורא שלם.

      מזדהה עם חלק...

       

       

      צטט: geeee 2008-03-22 18:17:45

       

      הטקסט כואב, כנראה

      אני מזמן לא, ממש לא אכפת לי לא לחתוך אנשים למחייתי :))

      והאמת, בניגוד לאבי שהקואורדינציה שלו מופלאה ועל אנושית

      לי באמת אין את המתת הזה - בקושי מסתדרת עם ג'יקסו ולהבי סכין חיתוך, וגם זה לעתים במחירים כואבים :))

       

      ועם הורי השלמתי מזמן

      וגם עם ציפיותיהם ממני וציפיותי מהם - האכזבה היתה הדדית, אבל כך גם האהבה והגילוי המחודש

       

       

        23/3/08 01:52:

       

      צטט: m i n d the gap 2008-03-22 18:45:41

       

      מאז שכתבת שאינך רוצה כך אלא אחרת בתגובות

      איכשהו הביטוי שלי כאן קצת נחסם.

      אקרא לי בשקט :)

      כן, הבנתי אתמול בלילה שזה מה שקרה - הבחנתי שכמות התגובות פחתה

      לא היתה לי כוונה לנהל אתכם, קוראי, או להכריח לתגובות מסוימות או לחסום

      אני מאד נהנית מהאהדה ומהתגובות החמות

      אז תמשיכו.. וגם לככב, כמובן :))

       

      פשוט אשמח (גם) להערות בונות ולבקורת אם למישהו/י משהו לא נראה או עולה בו/ה מחשבה שאפשר היה לבדוק אחרת.. זה הכל

      ותודה לך

      ולכולם

      ושבוע נפלא

       

       

       

        22/3/08 18:45:

      כיכבתי.

      מאז שכתבת שאינך רוצה כך אלא אחרת בתגובות

      איכשהו הביטוי שלי כאן קצת נחסם.

      אקרא לי בשקט :)

      ומדיי פעם מה שאכתוב יהיה בלתי נסבל את מוזמנת למחוק.

       

        22/3/08 18:17:

       

      הטקסט כואב, כנראה

      אני מזמן לא, ממש לא אכפת לי לא לחתוך אנשים למחייתי :))

      והאמת, בניגוד לאבי שהקואורדינציה שלו מופלאה ועל אנושית

      לי באמת אין את המתת הזה - בקושי מסתדרת עם ג'יקסו ולהבי סכין חיתוך, וגם זה לעתים במחירים כואבים :))

       

      ועם הורי השלמתי מזמן

      וגם עם ציפיותיהם ממני וציפיותי מהם - האכזבה היתה הדדית, אבל כך גם האהבה והגילוי המחודש

       

        22/3/08 16:37:
      כואב. ונורא נורא עצוב.
        22/3/08 08:03:

       

      אהבתי

       

      רצונם של הורים מסוימים לעצב את ילדיהם כדמותם או כמושא חלומותיהם יכול להיות נורא.

      אכזבתם של אנשים  מפגמיהם של בני זוגם שנוצרו כתוצאה מהעיצוב הזה הוא נורא לא פחות

      וכאשר הורה אומר לילדו שהוא לעולם לא יהיה .......כי.......... מטביע את חותם הכשלון להרבה שנים.

      תנו לילדים לחלום את חלומותיהם בעצמם, עודדו אותם.

      לאחר שכבר נבחר בן הזוג, מנה את מעלותיו לא את חסרונותיו.

       

        21/3/08 23:41:

      ...ולקבל את האהבה שנותנים לנו, לא לנסות לעצב אותה

      ...ולזהות את האהבה גם במקומות שנדמה לנו שהיא איננה

      (ואני אומר את זה לעצמי, לא לכותבת אם כי בהשראתה)

       

        21/3/08 21:04:

      הלוואי ונהיה, אם נהיה, הורים טובים יותר. בכלל, בני אדם יותר ו פחות אגו.

       

      נחנק לי בגרון הסיפור הזה.

        21/3/08 14:36:

      ואידך זיל גמור

        21/3/08 14:28:

       

      צטט: geeee 2008-03-21 14:26:14

       

      מסכימה, למרות שיש המתעללים בכוונת אהבה

       

      זו לא אהבה, זה אגואיזם

        21/3/08 14:26:

       

      צטט: ooops 2008-03-21 14:12:56

      ואת מצטערת?

       

      הוא שאמרתי, באהבה מה שמוביל הוא מבחן הכוונה

      מסכימה, למרות שיש המתעללים בכוונת אהבה

        21/3/08 14:12:

      ואת מצטערת?

       

      הוא שאמרתי, באהבה מה שמוביל הוא מבחן הכוונה

        21/3/08 14:07:

       

      צטט: ooops 2008-03-21 13:56:52

      .. התקליט הראשון שקנינו יחד בגיל 12, הפסטוראלית של בטהובן, ואיך ישב והסביר לי על הרעם והרוח והשמש המפציעה בין העננים.

      זה זכרון נורא יפה

      אבא שלי היה מסביר לי על ניתוחים ומגיל 0 ראיתי איך חותכים אנשים ולוקחים שומן מהתחת כדי למלא חור בעין שהוצאה ואז את העור מאחורי האוזן כדי לשחזר עפעף.. הקשבתי בשקיקה, לא התרגשתי מהדם, זו היתה מהות הקשר בינינו... שם היתה האהבה, אבל כירורגית עדינת ידיים לא יצאה ממני

        21/3/08 13:56:
      אמרתי מה שאמרתי בעיקר בעקבות "עד מותי לא אשכח. לא, לא אשכח, ולא את תנועת היד".

       

      אבא שלי היה חוזר כל יום בצהריים מהעבודה בבנק, אוכל כרוב מבושל, נכנס לסלון, נשכב על הספה, סוגר את התריסים וישן שעה, ואז היה חוזר לבנק. הרבה דברים קרו לנו בילדותי, אבל אילו הייתי נדרש אז לבחור תמונה אחת מייצגת - זו היתה התמונה.

       

      היום הייתי בוחר בתמונה אחרת. התקליט הראשון שקנינו יחד בגיל 12, הפסטוראלית של בטהובן, ואיך ישב והסביר לי על הרעם והרוח והשמש המפציעה בין העננים.

       

      אני יודע שהוא התכוון לאהוב אותי, וזה הרבה יותר חשוב לי מאשר מה שיצא מהאהבה הזו.

       

        21/3/08 13:25:

       

      צטט: ooops 2008-03-21 13:23:58

      מבחן התוצאה או מבחן הכוונה? כל חיי אני מצטט "מבחן התוצאה, מבחן התוצאה", אבל לא, באהבה מבחן הכוונה מנצח. ואת יודעת מה? כאן, אולי רק כאן, הכוונה מביאה גם לתוצאה, אפילו אם אנחנו לא מודים בזה.

       

      וכוכב כמובן. ובלי הערות בונות, כי פשוט אין.

      אני לא בטוחה שהבנתי

      אבל תודה :)) וסופש נעים

       

        21/3/08 13:23:

      מבחן התוצאה או מבחן הכוונה? כל חיי אני מצטט "מבחן התוצאה, מבחן התוצאה", אבל לא, באהבה מבחן הכוונה מנצח. ואת יודעת מה? כאן, אולי רק כאן, הכוונה מביאה גם לתוצאה, אפילו אם אנחנו לא מודים בזה.

       

      וכוכב כמובן. ובלי הערות בונות, כי פשוט אין.