.. התקליט הראשון שקנינו יחד בגיל 12, הפסטוראלית של בטהובן, ואיך ישב והסביר לי על הרעם והרוח והשמש המפציעה בין העננים.
זה זכרון נורא יפה
אבא שלי היה מסביר לי על ניתוחים ומגיל 0 ראיתי איך חותכים אנשים ולוקחים שומן מהתחת כדי למלא חור בעין שהוצאה ואז את העור מאחורי האוזן כדי לשחזר עפעף.. הקשבתי בשקיקה, לא התרגשתי מהדם, זו היתה מהות הקשר בינינו... שם היתה האהבה, אבל כירורגית עדינת ידיים לא יצאה ממני
אמרתי מה שאמרתי בעיקר בעקבות "עד מותי לא אשכח. לא, לא אשכח, ולא את תנועת היד".
אבא שלי היה חוזר כל יום בצהריים מהעבודה בבנק, אוכל כרוב מבושל, נכנס לסלון, נשכב על הספה, סוגר את התריסים וישן שעה, ואז היה חוזר לבנק. הרבה דברים קרו לנו בילדותי, אבל אילו הייתי נדרש אז לבחור תמונה אחת מייצגת - זו היתה התמונה.
היום הייתי בוחר בתמונה אחרת. התקליט הראשון שקנינו יחד בגיל 12, הפסטוראלית של בטהובן, ואיך ישב והסביר לי על הרעם והרוח והשמש המפציעה בין העננים.
אני יודע שהוא התכוון לאהוב אותי, וזה הרבה יותר חשוב לי מאשר מה שיצא מהאהבה הזו.
מבחן התוצאה או מבחן הכוונה? כל חיי אני מצטט "מבחן התוצאה, מבחן התוצאה", אבל לא, באהבה מבחן הכוונה מנצח. ואת יודעת מה? כאן, אולי רק כאן, הכוונה מביאה גם לתוצאה, אפילו אם אנחנו לא מודים בזה.
מבחן התוצאה או מבחן הכוונה? כל חיי אני מצטט "מבחן התוצאה, מבחן התוצאה", אבל לא, באהבה מבחן הכוונה מנצח. ואת יודעת מה? כאן, אולי רק כאן, הכוונה מביאה גם לתוצאה, אפילו אם אנחנו לא מודים בזה.
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
קטע קשה , אולי כי אצלי לא היה כך .
וגם עם הבנות אני קשה , וקוראים לי רשע , אבל עצם העובדה שיכולים לקרוא לי רשע
אומרת לא מעט .
אני דווקא נופל לא מעט ,שיט ,היום חטפתי חזק :)
טעות שלי, הייתי בטוחה שכבר כיכבתי כאן. כנראה רציתי וזה אמר לי שאי אפשר פעמיים את אותו אדם ב-24 שעות, או משהו כזה.
כשאת מציגה את זה ככה..
תנצל את זה טוב, טרטר אותו ושלח אותו לפרנס.. ממילא יהיו לו טענות :)
יפה, איך נזרקת ככה .
ניסית להפיל עליו את אמא שלו ובמקום זה אבא שלך נפל עלייך.
מעניין מה יהיה לילד שלי לומר כשיגדל, כרגע הוא פשוט עושה מה שאני אומר לו.
תודה גם לאנני אוקלי ולזה עם היותר מדי רעיונות - שלא יגידו אח"כ שאני מפלה פה
:))
עבודה קשה הקפה הזה
רונתי, בלי מכות מתחת לחגורה :))
תודה, מותק
בידיים עקומות אין לך סיכוי עלי :))
היתרון הגדול היה שכל פעם שלקחתי משהו לידיים מיד אמי הייתה אומרת תעזבי, את תשברי, אני אעשה :))
(וזה ככה עד היום)
זה כמובן תרם לחוסר אונים נלמד ולתחושת ערך בעייתית משהו, אבל השאיר לי מלא זמן לקריאה ובהייה :))
איך את רוצה ביקורת בונה על משהו מושלם? לא אבינה.
מעורר תהיות פנימה
למה זה כל כך כואב
למה אני מה שכן ומה שלא....
כשאמצא משהו לשפר מבטיחה שאגיד כי אני מבינה ומעריכה את הבקשה
אבל כנראה עוד קטנתי
אהבתי!
"האכזבה היתה הדדית, אבל כך גם האהבה והגילוי המחודש"
נורא בוגר, נורא שלם.
מזדהה עם חלק...
כיכבתי.
מאז שכתבת שאינך רוצה כך אלא אחרת בתגובות
איכשהו הביטוי שלי כאן קצת נחסם.
אקרא לי בשקט :)
ומדיי פעם מה שאכתוב יהיה בלתי נסבל את מוזמנת למחוק.
אהבתי
רצונם של הורים מסוימים לעצב את ילדיהם כדמותם או כמושא חלומותיהם יכול להיות נורא.
אכזבתם של אנשים מפגמיהם של בני זוגם שנוצרו כתוצאה מהעיצוב הזה הוא נורא לא פחות
וכאשר הורה אומר לילדו שהוא לעולם לא יהיה .......כי.......... מטביע את חותם הכשלון להרבה שנים.
תנו לילדים לחלום את חלומותיהם בעצמם, עודדו אותם.
לאחר שכבר נבחר בן הזוג, מנה את מעלותיו לא את חסרונותיו.
...ולקבל את האהבה שנותנים לנו, לא לנסות לעצב אותה
...ולזהות את האהבה גם במקומות שנדמה לנו שהיא איננה
(ואני אומר את זה לעצמי, לא לכותבת אם כי בהשראתה)
הלוואי ונהיה, אם נהיה, הורים טובים יותר. בכלל, בני אדם יותר ו פחות אגו.
נחנק לי בגרון הסיפור הזה.
ואידך זיל גמור
זו לא אהבה, זה אגואיזם
מסכימה, למרות שיש המתעללים בכוונת אהבה
ואת מצטערת?
הוא שאמרתי, באהבה מה שמוביל הוא מבחן הכוונה
זה זכרון נורא יפה
אבא שלי היה מסביר לי על ניתוחים ומגיל 0 ראיתי איך חותכים אנשים ולוקחים שומן מהתחת כדי למלא חור בעין שהוצאה ואז את העור מאחורי האוזן כדי לשחזר עפעף.. הקשבתי בשקיקה, לא התרגשתי מהדם, זו היתה מהות הקשר בינינו... שם היתה האהבה, אבל כירורגית עדינת ידיים לא יצאה ממני
אבא שלי היה חוזר כל יום בצהריים מהעבודה בבנק, אוכל כרוב מבושל, נכנס לסלון, נשכב על הספה, סוגר את התריסים וישן שעה, ואז היה חוזר לבנק. הרבה דברים קרו לנו בילדותי, אבל אילו הייתי נדרש אז לבחור תמונה אחת מייצגת - זו היתה התמונה.
היום הייתי בוחר בתמונה אחרת. התקליט הראשון שקנינו יחד בגיל 12, הפסטוראלית של בטהובן, ואיך ישב והסביר לי על הרעם והרוח והשמש המפציעה בין העננים.
אני יודע שהוא התכוון לאהוב אותי, וזה הרבה יותר חשוב לי מאשר מה שיצא מהאהבה הזו.
אני לא בטוחה שהבנתי
אבל תודה :)) וסופש נעים
מבחן התוצאה או מבחן הכוונה? כל חיי אני מצטט "מבחן התוצאה, מבחן התוצאה", אבל לא, באהבה מבחן הכוונה מנצח. ואת יודעת מה? כאן, אולי רק כאן, הכוונה מביאה גם לתוצאה, אפילו אם אנחנו לא מודים בזה.
וכוכב כמובן. ובלי הערות בונות, כי פשוט אין.