את זה אני אוהבת הכי

בתור בחור בן שלושים ++ מאוד קל לי להתחבר לטקסט (בלי לרדת למשמעויות העמוקות שבו) . אחת הפוביות הגדולות שלנו את יודעת, היא ללכת ללא רעמת השיער וחלילה להלוות בריבית...

טל טל, זה נכון - שדברים שהיו לא יחזרו בדיוק כפי שהיו. אבל יש המון אופציות אחרות לחזרה שלהם לחיים שלנו. וגם אם לא - זוהי מהות החיים - המון אפיזודות שבסופו של דבר יוצרות תמונה מרגשת של חיים. נראה לי שזה מה שהבודהיזם מנסה להגיד - שאם לא נצמד לדברים - נסבול פחות, כי ככה החיים בנויים - כמו נהר... מקווה שניחמתי קצת :)

ובכל מקרה - ברור שיש גם עצב בחיים.

אני יודע שהתכוונת לאופטימי אבל יצא לי עצב.

דווקא שיער הוא משהו שתמיד אומרים עליו ש"לא נורא יגדל בחזרה",

אבל ההבחנה שזה לא אותו דבר, כמו ש"אף פעם אי אפשר לחצות את אותו הנהר", בגלל שהמים ממשיכים לזרום. שהדברים שאנחנו משילים מעלינו ניתקים ולא יהיו שוב, היא עצובה לי.

אפילו אם זה דברים שמעיקים, שאנחנו רוצים לפרוק, עדיין מנחם אותי לחשוב לפעמים שאולי יש דרך חזרה.

ועצוב להבין שאין.

היי,

תודה על ההתייחסות.

האמת שהשיר בעיני הוא אופטימי - מדבר בדיוק על ההשתנות והדינמיות של החיים.

הבחירות שאנחנו עושים מובילות אותנו בשביל מסוים, שניתן לשינוי בעיני בכל שלב בהתאם להחלטות שלנו.  

כאן דברתי על זה שה"אני" הוא דינמי - כמו שנהר הוא לעולם אינו אותו נהר

חג שמח,

נוגה

מתוקה ,

קשות המילים ,

את תמיד את ,

תעשי עבודה פנימית , תתקני ,

לכי בדרך ...

תחושי את המסע ...

יש הפתעות בדרך גם בימים בלי תיקווה .

את שער ראשך  על תקצצי ,

את ראשך תתקני , בחשיבה , ויצירה

את תלכי במסע ,

הדרך נראית ארוכה ,זה נכון

העיקר העשיה .

תיקווה ואמונה  מחזקות את הנשמה .