חלומות סובלניים
\"כמה סוכר שלא תשימי בקפה הארור הזה, הוא לא ימתק לך\". כך התחיל הקול בראשי את הבוקר שלנו יחד. \"תבחשי חזק ככל שתוכלי יקירה. שפכי את כל צנצנת הסוכר לתוך הכוס הכחולה שלך ועדיין. לא ימתק לך\". מביטה סביב, לראות אם מישהו מלבדי שומע את הקול הארור הזה, כאילו שאני לא יודעת את התשובה...
\"לא ימתק לך\" אמר הקול. ואני האמנתי. עדיף כבר בלי סוכר, לפחות לא תתאכזבי, דיברתי לעצמי, בלי קול.
תמצאי את אושרך בדברים אחרים היום ילדה. תשתי תה.
פוסטים פופולאריים
-
ערמת מחשבות לא מקופלת.
11/7/08 | 3666 צפיות
-
שאריות של החיים
11/8/11 | 2334 צפיות
-
אחד מהבטן
2/11/09 | 1064 צפיות
-
מרוצת הזמן ומשמעות הגעגוע
24/10/12 | 2036 צפיות
-
אחת על אחד. אלוהים ואני. שיחה בלי כפפות.
20/6/08 | 3434 צפיות
-
הפקרות מקודשת
14/3/08 | 2346 צפיות
פוסטים אחרונים
- מרוצת הזמן ומשמעות הגעגוע 24/10/12
- אישה חרסינה 8/2/12
- אומרים שתכף... 24/12/11
- או שזה הזמן למות 21/12/11
- מאוחר מידי 29/9/11
- שאריות של החיים 11/8/11
שָרָב הֶשְחִית טל
ריח כבד של זיעה מהוּלה בהֶבֶל פֶה לא הכל היה רע אז, בלילה ההוא של הסוף של הפורים. חדי עין באמת, יכלו לראות גם חסד קטן או שניים, בתוך האפלה הכללית. אני ראיתי. חסד אחד לפחות. של שניים. לרגע. אבל זו אני. רק אני.
|
תגובות אחרונות
-
עושה הנפלאות
בתגובה על שאריות של החיים
-
רו"ח עובד חקלאייעוץ וחונכות פיננסית
בתגובה על
-
נובר
בתגובה על מרוצת הזמן ומשמעות הגעגוע
-
בא מן השתיקה
בתגובה על
-
77777777
בתגובה על עכשיו ככה
-
הולמס
בתגובה על כחול.
תגובות (85)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כן זאת את!
ורק את!
רב הנסתר על הגלוי...
ועדיין אוהב את משחקיי המילים והדימויים
גם כשלא הכל מובן...
אלן
אין עלייך
לא היה
ולא יהיה
כושר הביטוי המדהים
וכל השאר ....
את....
רק הישארי שלמה...
לא יכולת להחמיא לי יותר.
שרק יבקש.
מתנה ממני.... :)
אז רק עכשיו הגעתי לקרוא. מקסים.
ואפילו, נדיר, מזכיר לי את מאיר אריאל (ונדמה לי שהיה אוהב. אפילו מקנא).
תודה גלי.
גדולה.
לא הכל נסלח
גם אם מוכן איש לסלוח
אני יודעת
ואכן,
זקוק הגורל לעזרה
או לפחות ליד מכוונת
לפחות מידי פעם
לפחות לחלק מאיתנו
.....
תודה שפתחת את הסדק שהשארתי
על מנת שתכנס
:)
ממש כאב לו...
מהבפנים ועד החוצה.
תודה צבעוני.
תודה...
טוק טוק
ברוכים הנמצאים
נראה לי דווקא משום מה שאכפת לך מאד, דווקא כשאת אומרת שלא זה מודגש עוד יותר.
מאוחר מדי את אומרת, I hear you לא הכל נסלח ולו מהסיבה שחלק מהדברים נעשים בדיוק מהסיבה שהם לא נסלחים.
הגורל צריך עזרה, כך לפעמים
מקסימה ונהדרת
רגשת אותי
מעשה סדום של הקיץ באביב
ממש הרגשתי את הכאב של האביב:-)
בלילה, אהובתי
רואים הכי טוב.
תודה...
ותודה לך
על ביקור מפתיע,
לא פחות...
:)
מחייכת, כמה אפשר להביט בדקויות בשעות הקטנות
של הלילה?:))
את כותבת סוחף ומקסים.
*
כיף שנכנסת אלי ככה פתאום
כי ככה גיליתי שיר יפה כתוב
אם כי מעט עצוב
ביובש והחום שמיבש כל חלקה
טובה או פחות
אז תודה !
וכוכב שיאיר (אולי) כמו החסדים שראית
עונג גדול בקריאת תגובתך.
תודה יותר.
אאוצ'.
בדיוק בלב.
תודה על כוכב מיוחד.
מטל אחת,
ששורדת
לא פחות.
אין חתולים חמודים.
נקודה.
אכן.
נשמע כאילו...הכרת אותי, לפי מילותייך.
ובעצם, הכרת.
האביב, בחר לא להגיע.
לא אלי לפחות.
הטל הושחת, מאיזה כיוון שלא נבחר להביט
בין אם על ידי השרב
ובין אם על ידי הקור
תודה שבאת
עונג לא פחות.
תודה של מבוכה.
שמחה שנהנת. :)
החום הפיזי, המורגש,
הוא שהעיר בי הכל.
ממש כך.
שמחה שהצלחתי להעביר
ולו חלק
ממש שעבר בי
בלילה ההוא.
תודה לך.
גרררר.....
חתולים.
אוהבת שאת פה. מבינה מילים ומתרגשת...כמוני.
תודה רונית.
מפייטת.
נהדר.
מחמאה פורטת.
תודה עודד.
טום בוי...
לא חשבתי על זה כך.
הגדרה מעניינת.
תודה על המילים.
ואני, אחרי הכל
דווקא אחרי הכל
אוהבת אותך.
תודה שבאת איש.
חוויה ענקית הייתה לי בקריאת שירך.
תודה!
כוכב* 25 מיוחד ...וזה על כתיבתך המיוחדת.
טל אחד ששורד בשלהי חם אביבי וחתולי רחוב.
10.
רוצה לאמץ חתול?
הוא ממש חמוד.
כתיבה שכל כך רואים בה את טל.
נראה שהשנה האביב האמיתי לא מגיע......
היכן שאני נמצאת הקור משחית את הטל.
תודה שחלקת. עונג.
כוכב*
אהבתי מאוד ותחושת החום החיצונית והפנימית הגבירו את החוויה בקריאה.
תודה!!
גם אני, אוהבת מילים, המגע שלהן על העור - עושה לי את זה !
אך אווי, ריחות של חתולים, שמייללים על פתחים, מגרשת !
*
פוצע. מפייטת להפליא. תפסי (*)
"מעשה סדום של הקיץ באביב" גדול!!!
איזה סגנון מרהיב,
סחפת אותי ל"בנות גילמור", ולאישה שהיא "טום בוי... "
אני את הסרחון של העיר הזאת דווקא אוהב.
חתולים פחות. [הרבה הרבה הרבה פחות].
את המילים שלך אני מאוד אוהב.
כמעט
הכל הבל
רק כמעט
אחרת
בשביל מה?
הכל הבל הבלים....אם לא אכפת לך...
הכי חשוב שלא הכל היה רע...
שבוע מצויין
כבד.
בגלל החום הזה.
יאמי.
תודה.
גם אני לעתים מתמכרת למעשי סדום כאלה ואחרים
בבוקר,
אני נמנעת מהמראה
ומעצמי
תודה.
קל מאוד היה לא להריח
אולי ודווקא בגלל שהריח היה כה כבד
אני מכירה רבים שלא הריחו
מי מבורות
מי מבחירה
כך או כך זה בסדר
להנות מהרגע
במחיר של תתרנות רגשית
זה לא בהכרח פסול
כל עוד מוכנים לשלם את המחיר.
פעמים רבות אני הולכת בדרך הזו בעצמי
בעיניים פקוחות לגמרי
אתה נעים לי פה
אמרתי לך את זה כבר?
כבד... במיוחד בחום הזה..
וואו.
הובכתי.
תודה, אני מניחה.
:)
וגם אם תהא בה בכוס
ולו טיפה אחת
אבחין בה.
בחיי.
תודה שבאת.
כמו תמיד.
במלוא יופייך.
לולא הייתי כה פחדנית
הייתי נכנסת איתך
ולו לרגע
שם
מתחת למים
הרבה יותר קל לנשום שם לא?
עצוב משהו.
השחית השרב,
יבוא אחר לתקן
או שלא
מילים יגידו
תודה על מילים
חיבוק
וכוכבים לשמים עכורים משהו.
תודה עינת.
מוזמנת תמיד ובעונג גדול.
כואב.
חלק מהחיים לא נאורי?
אהבתי את מעשה הסדום שהמילים שלך עשו כאן.
מצויין!
הייתי בסביבה ולא הרחתי...
אולי בגלל שהיו מסביבי המון סוגי בשמים מפתים???
טל הכתיבה שלך זה חוויה בלתי רגילה כול פעם מחדש אני נדהם שהיה לך אחלה יום
יפה שהיטבת להסתכל על מה שיש
ועל חצי הכוס המלאה.
זאת גדולה
והיא שלך.
שרב השחית ?
טל !
עצוב משהו.
חיבוק לעידוד
וכוכב לפינוק.
את כותבת נפלא, כייף לבקר כאן.
יפה מהלב
למרות שהוא כואב
תודה מהלב.
שונאת קיצ בתל אביב
ואולי אוהבת לשנוא אותו
בעיקר ענין של תמהיל של רגע
תודה שבאת יקירתי.
גדולה.
אכן הבל הבלים.
כך חשתי בשרב ההוא
שחדר כך ללא רשות
בעונה לא לו.
טוב שבאת.
יום אחד תבין לבד.
אפור יקר,
פשוט עצרתי רגע, להסתכל.
לפעמים אני שוכחת.
שבוע נהדר.
שמחתי להכיר את האנרגיה מאחורי האיש צחי.
תודה על המילים החמות,
הכוכב הירוק
והחיוך.
שבוע טוב אבנר.
עם הזעות וחום
ורגע או שניים של חסד.
שווה את כל החום הזה.
בחיי.
אין לי כוכבים הבוקר
אבל הפוסט שלך משובח
הבל חם של יופי
מילים הצורבות כאד מלובן
העברת בדיוק את תחושת החמסין
והמשהו הזה הגועש בנשמה
דרך בפרוץ הקייץ
ותיקי החתולים...מדהים.
שונאת קיץ בתל אביב,
ואולי בכלל, אבל יודעת
שיש בו המון התחלות חדשות
למרות החום והזיעה ואולי בגלל..
אוהבת לקרוא אותך.
מרתקת ורוגשת כתיבתך
ואיזה כייף לך שראית ,חסד קטן או שניים
שבוע נפלא
מדהים.
אהבתי את כתיבך ומובן שכיכבתי.
שמחתי לפגוש אותך במסיבה.
אהבתי את הפוסט, בפרט שהוא נקרא ב- 5 בבוקר
"החום רבץ במלוא אונו
מעשה סדום של הקיץ באביב . . .
שָרָב הֶשְחִית טל . . .
בעוד רגע אחד יתעורר הבוקר "
שבוע טוב ללא חום והזעות
מאוהב בוקר כרוני
טוב שיש מחר
להתלות בו
כי אם לא בו
אז במה?
תודה.
פינקסון....
תודה :)
אתה קורא אצלי בהקפה הא?
:)
תודה.
והזמן? לא חבל עליו, האמן לי..
שרב מצמית את האוויר
חסר נשימה
חסר מילים . .
טוב שיש מחר, את האביב