כותרות TheMarker >
    ';

    כל הdesign הזה

    עיצוב זה די הרבה, אבל לא הכל.

    ארכיון

    0

    מסימני הפרובינציה

    5 תגובות   יום שני, 24/3/08, 08:47

    בסוף השבוע החם התבשלנו לנו, זוגתי ואני, במי חמת גדר בבישול איטי בחום גבוה.


    התבשיל עלה יפה, גם עקב מגבלת הגיל (אין ילדים מתחת לגיל 16 במלון ספא בחמת גדר!) וגם עקב הבידוד משאר העולם.

    נסיונות יציאה מחוץ לאתר נמוגו מהר בחום ואת רוב זמננו בילינו במים מינרליים אמיתיים, לא מבוקבקים, ובטיפולים שונים.

    האתר עצמו אפוף באוירה של "משהו שהיה פעם" ונע בין הזנחה עטורת קוצים למוזרות סביבתית חיננית. מבנים מתקופות שונות נהרסים לאיטם מסביב, פרק מים שבמגלשותיו זורמים קוצים, תנינים מעולפים מחום, אתר עתיקות מוזנח להחריד, מסגד שאי אפשר להתקרב אליו וטווסים מסתובבים וצורחים בין החורבות.

    משהו מוזר וסוריאליסטי בין אדי החום של חמסין בחודש מרס.

    (מלון הספא מתוחזק היטב ומספק חוויה מנותקת לגמרי, כאמור. אין אפילו אינטרנט...).

     

    חמת גדר החלה את ימיה כאתר נופש בשלהי האימפריה הרומית, אי שם בפינה נידחת של פרובינציה רומאית, ובמיטב הפאר.

    משהו פרובנציאלי ניתן לטעום במסעדת סיאם שבאתר.

     

     

    יש משהו שמאפיין מסעדות שמחוץ למרכז, כלומר מחוץ למעגל תל אביב- הרצליה, בחריגות בודדות.

    למרות ההשתדלות והרצון להגיש לקהל הבית איכות, הרי שבדרך כלל נופלת הקולינריה הפרובנציאלית להגזמות.

    הפעם היו אלה מנות ענק הראויות לפרות הבשן, אך לא לסועד הסביר. לא שלא היו טעימות. לא שלא היו נאות וטריות.

    פשוט היה הרבה מדי מכל דבר.

    כמי שהיה תינוק שמן בשנות הצנע קשה לי לזרוק אוכל... אבל באמת שלא יכולתי יותר.

    כקינוח, כבר בשעה 2130 התחילו לטאטא סביבנו. עשר דקות אחר כך היינו לבדנו. כשיצאנו עמד כל הצוות ליד היציאה עם תרמיל על הכתף...

    (למה קיבלו הזמנה לשעה 2100 אם זו שעת סגירת המסעדה? תמהני...)

     

    התופעה מאפיינת עדיין מסעדות סלט רשתיות, בהן מקבל הסועד סלט בריאות של קציר העונה ועלי בייבי בגודל של תינוק מפוטם (נפח הסלט, כוונתי). יוטבתה בעיר, להלן... בכל עיר. גם בתל אביב.

     

    העליתי השערה שמא המנות נועדו לאנשי ההתישבות העובדת מהכנרת וסביבתה ולטבריינים רעבים.

     

    לעתים תמצא את הפרובינציה בבתי קפה: קפוצ'ינו מצועצע בשלושה צבעים. גרניטה עם קצפת ודובדבן.

    מתוק מדי. צבעוני מדי. יותר מדי מהכל.

    כאילו הם אומרים: חשבתם שתל אביב יש אוכל טוב? אצלנו יש יותר: יותר אוכל. יותר קישוטים. יותר מתוק. יותר חריף. יותר!

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/3/08 12:16:
      יש כבר פרסומת אחרת. (זה היה בקישור הראשון שהוספת ) .
        29/3/08 21:09:
      קישור?
        29/3/08 13:21:
      הלכתי והגדלתי את המעגל הבלוגספרי הפרובינציאלי,בזכותך,ושם באתר nationalgeographic בפרסומת של חברת התעופה emirates הסאונד אינו מתחיל ישר כמו במחוזותינו  אלא רק אם אתה לוחץ על כפתור.גם שם לא דוחפים לך In yr Face
        25/3/08 10:50:

      לא הזדעזתי.

      אכלתי כבר יותר טוב ואכלתי כבר פחות טוב. היה בסדר. מסעדת סיאם, כן? יש עוד מסעדה או שתיים שם.

      אני מתאר לעצמי שבשעת לחץ המדדים אחרים.

      מהחלק של מלון הספא נהניתי.

      הצד הביזרי/מוזרי נמצא מחוץ לו. או שבעצם מה שקורה בחמת גדר מחוץ למלון הוא המקרה הכללי וה"נורמלי" ומה שבמלון הוא המוזר ויוצא הדופן?

       התנינים? נראה לי שהם היו שותפים לתחושות ההתמוססות מחום של כולנו בסוף השבוע. הם לא קיטרו.

       

       

       

      כמה תמונות בחשיפת יתר... החום השפיע. 

        25/3/08 09:36:

      המסעדה היתה מזעזעת,

      האתר עצמו היה המוני וחסר טעם,

      לגן החיות והתנינים מן הסתם לא הלכנו.

      עיצוב החדרים והתחושה ה"דקדנטית" במלון הספא עצמו בו התארחנו, זכור לי כאחד היפים והעוצמתיים שראיתי.

      פרופיל

      שחר_קליין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      עידכונים

      הבלוג שלי

      העיצוב עובד

      קישורים