
|
לא בא לי לעשות את זה בשום מקום! לא בא לי לנסוע שעתיים וחצי בפקקים ובלחץ זמן בשביל לאכול מזון בינוני או משובח, כי ככה, אין שום טעם. גם לא לאוכל, ולא משנה מי הכין. לא בא לי להכנס להיסטריית המתנות, לא לשכוח אף אחד וגם לקלוע לטעם. (אמא שלי "נו, לEמה! מה אני צריכה את זה? תשמרי את זה לעצמך.."). ובד"כ אני כל כך נהנית לקנות מתנות אלא שכש"צריך" זה מוציא את כל הכיף! לא בא לי לתכנן מה להלביש לקטנה אם יהיה חם, ואם יהיה קר, ואם יהיה גם וגם. ואני, גם אם אקנה עוד משהו, במיוחד לחג, זה הרי לא ישנה את העובדה שבאותו הערב יערם ארון הבגדים על השידה ועדיין לא תמצא לי תלבושת מניחה את הדעת. שלי. לא בא לי לפגוש את כל האחיות שלו או את כל האחים שלי לארוחת ערב שאורכת יותר מחמישים דקות. זה יותר מדי אנשים ליותר מדי זמן בישיבה מול שולחן אחד במקומות קבועים. ואם לי לא בא, אז גם לזה שאיתי יש עוד פחות חשק ממה שאין לו בד"כ. אבל, המצפון ורגשי האשמה מול בת ה-3 שכל כך נהנית מחברת האחייניות והאחיינים שלה, מה היא אשמה שיש לה הורים עם נטייה מיזנטרופית, אמא עם גנים עירקיים ונפש של פולנייה ואבא שאוהב להיות בבית. ושוב מתחילים לגלגל בראש "קיצורי דרך" והקלות שברור שלעולם לא ארשה לעצמי ואוכל להרגיש בנוח איתן... אולי השנה נלך בידיים ריקות? בג'ינס וסנדלי אילת? אבל בסופו של דבר, נקרא את עצמנו לסדר, נתלבש, נכניס את הבטן, נלבש את החיוך המנומס ונתקמט בפקק. ואולי במקום לקנות השנה מתנות, אסתפק בלהתחדש במשהו נחמד.
|
ריקיטריקי
בתגובה על helene majera
ayal.adv
בתגובה על פוסט שאסור לפספס!
ענוגה
בתגובה על צ'וצ'ה בואי
ציפציף
בתגובה על הגיע במייל : מכתב מאת אימו של גלעד שליט
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היי עלאא!
אני חוששת שקצת פיספסת אותי
האחיות שלו והאחים שלי אינם "רעים"
הבעייה היא הגן ה"פולני" שלי..
ולא לעשות משמעו למנוע מהבת שלי את זכותה הבסיסית לחגים ולחגוג, אין לי זכות למנוע את זה ממנה!
לא בא לך הרבה דברים , אבל מה בעצם בא לך ?? ההיפך ?
בעצם כשאת אומרת לי בא לי לעשות את זה בשום מקום אז את יודעת מה את צריכה לעשות !
פשוט לא לעשות .
אני יכול להבין מאין בא כל התסכול הזה , אבל בידייך הפתרון , לא הייתי ממהר להגיד שהבעיה גם אצלך אומנם בחלק ממה שנאמר הבעיה נמצאת בת"א לפני שהיא מגיעה לחיפה , תפתרי אותה בת"א וככה תהני לך בחיפה , אגב השילוב בעיראקי - פולני הוא שילוב שאני לא מקנא בו , כי אצלי יש כמעט אותו שילוב , אבל אני לוקח את זה בפחות רצינות ופחות לחץ , את לא חייבת להביא מתנות ותאמיני לי שאף אחד בעולם לא יעניש אותך על זה אם תעשי את זה באמונה שלמה , האחיות שלו והאחים שלך , אני בטוח שהם לא כאלה רעים אחרת לא היית מגיעה אליהם בכלל , ולמרות זאת את עדיין עושה את זה :)
עיצה ממני ( כמישהו שמכיר את המתרחש מקרוב ) , תעשי מה שאת רוצה לעשות , תתייעצי עם בעלך המקסים , יש לו ראש טוב , ויודעת מה עוד ? אפילו תקשיבי לעצתו לפעמים , מנסיון אני אומר לך זה משתלם , ואני מדגיש ל פ ע מ י ם .
הדרך הקלה תמיד נמצאת לידנו אך תמיד נבחר בדרך המסובכת והקשה כי " מה יגידו האחרים.." נו ביג דיל , שיגידו , תמיד יהיה להם מה להגיד , אבל את לפחות עשית מה שאת רוצה ולא מה שהאחרים רוצים .
ד"ש לבעלך ולמתוקה שלך
( אתם מגיעים לסדר ?? חחח סתםםםםםםםםם ! )
הי גאיה!
נראה לי שגופך ומוחך (בעיקר) חף מהגן הפולני.
אחרת אין הסבר לדברייך!
הסבר ופרט בבקשה..
אני לא נגד החגים, בעיקר מאז שיש לי ילדה קטנה
אני רק נגד הדרך שבה עושים מהם עניין גדול עד שהדרך לשמחה הופכת מעיקה.
ואגב, גפילטע טוב אפשר גם לקנות, ולחסוך את העבודה הקשה.
מאידך...חזרת טובה זה כבר מצרך נדיר!
גדול!!!
איזו דרך נפלאה להתחמק מהפקקים!
היה ראש שנה אחד שאמא שלי הסכימה לדחות ביום,
הגענו ומצאנו אותה מדוכאת, ומאז לא מציעים יותר.
מעניין...תני טיפים לקבלת פטור!
וחצי נחמה זה כמו חצי תאווה, וזה בד"כ לא החצי השני(;
טוב עכשיו זה סוכם...אנחנו חוגגים השנה שבוע מאוחר יותר....למה ישלחו לי משטרה לבדוק מתי אנחנו עושים לילסדה?
מגיעים לנו אורחים מארצות הברית ביום שישי שאחרי ליל הסדר, אז הוחלט שמסובך מידי וגם מיותר להעמיד שתי ארוחות גדולות באותו שבוע...אז אנחנו מזיזים את השמחה ליום שישי...
אבל את תספרו את זה לאף אחד
איזה קונפליקט מוכר. אני בטוחה שחצי העם אתך והחצי השני מדחיק.
לי יש פטור מחגים שהוצאתי במאבק ממושך.
כל פעם ששולחים אלי את משטרת החגים אני מנפנפת בפטור והם יוצאים בידיים ריקות.
אבל כשיש משפחה ורצונות אחרים שצריך להתחשב בהם - אני מודה שזה לא פשוט.
אם זו נחמה, יש כמה אנשים שעוד מקנאים בך...
מזדהה עד השמים. ומצד שני - מאוד מצטערת שהבנים שלי חונכו לסקור באירוניה צינית
את הצרמוניות הדתיות. אולי לסדר הקרוב אלמד להכין געפילטע עם הילה של פרוסת גזר...*
זה כל כך פשוט להפסיק לעשות מה שאנחנו לא רוצים לעשות. בכלל בחים.
באמת, מכל הלב אני אומרת את זה.
מנסיון של שנים.
ואז, כשבאים מבחירה לאירועים מסוג זה, פשוט נהנים ממה שיש שם, כמו בסרט...
:)
גאיה
היי ריקי ותודה על תגובתך וכיכובך.
תגידי, אם את כבר מכינה 48, אז אולי תכיני כבר 49, ותשלחי לי אחד?
5 צנצנות גפליטע מהסופר יפתרו את העניין אחת ולתמיד. מבטיחה!
ביקור ראשון אצלך בסלון והבאתי איתי *
כל כך מזדהה עם מה שכתבת, והערב היתה לי שיחה עם גיסתי שהתנהלה כך:
היא: אנחנו מזמינים אתכם לסדר,אני: אה- יופי תודה, תודה, מה תרצי שאכין?היא: גפילטע פיש כמובן....אני: כמה אנשים יהיו?היא: 48...אני: מה?????היא: כן הזמנתי גם את כל המשפחה מהצד של אחותך, בעלה בשנת אבל – אז החלטנו להזמין גם אותם...אני: תשמעי, לא נעים לי לומר- אבל אני לא מתוכוננת להכין דגים לכל הגדוד הזה, אני אכין 30 מנות ושמישהי אחרת תכין גם....היא: זו תהיה בעיה – את יודעת שכולם ירצו לאכול משלך – והבשלנית השניה תתבאס...אני: אז אולי אני אכין משהו אחר ותבקשי מאורחת אחרת להכין דגים?היא: אין מצב – אני מבקשת שתביאי כמה שאת יכולהואני אבדוק עם השאר.....
בעסה!!!הייתי שמחה להזמין אלי אבל אין סיכוי שיגיעו, תל-אביב רחוקה מחיפה הרבה יותר ממה שחיפה רחוקה מתל-אביב...):
אפילו ניסיתי בעבר לפתות שכולם יפגשו אצל חמי, ואת האוכל נביא אנחנו, אבל גם זה לא צבר תאוצה וכמו כל דבר שלא זז, התפוגג ונעלם. (בעצם, לא כל דבר..
לא נח לי המוכן הזה, דורש יותר מדי
הרבה יותר נח להיות עסוקים וניידים, לבשל, להגיש,
כמו ההבדל בין פרפר לאבן.
(הפוסט המובטח כבר מוכן?...
חייכת אותי איסי...אם לא צריך לבשל אז מה שנשאר זה רק להתקלח, ללבוש משהו נחמד ולצאת לדרך...הלואי עלי...אני מעדיפה להכין אצלי את החג , אחרת אנחנו צריכים ללכת למחותנים וזה כבר מתאים לפוסט
אני אספר בהזדמנות על ליל הסדר הזועתי שהיה אצל המחותנים שלי...
סיגמה יקרה, אני לא נגד מסורת, נהפוך הוא, אני שמחה להתעקש להחיות מחדש אפילו את קריאת ההגדה (השירים, לא כולה) אצל הורי, ונהנית לראות את ליה רוקדת בחדר האוכל לצד במת המופעים והשרים, ומקפידה לא למנוע מליה דבר מאלה. גם מנדנדת עם המצלמה המתעדת.
זה כל ה"מסביב" שמוציא אותי מדעתי. ההכנות האין סופיות מבלי שאני אפילו נהנית מחדוות הבישול.
באופן מפתיע אנחנו מוצאים עצמנו יוצאים לא מעט מאז שהנסיכה הגיעה, אלא שמעדיפים פורומים מצומצמים ונינוחים על מסיבות רשמיות רבות משתתפים.
כמו חתונות, בריתות וכאלה.
ובנוגע לשורה התחתונה...היום כבר התחלתי(:
אני דוקא חושבת שיפה שיש מסורת...ואצלי ארוחת ליל הסדר היא רק ארוחה, אנחנו לא קוראים אפילו בהגדה....אני חושבת שהשנה בפעם הראשונה הנכדים ישירו מה נשתנה כי הם כבר בגיל המתאים.
הילדים כל כך אוהבים את זה למה למנוע מהם זכרונות ילדות קסומים, של גניבת אפיקומן, ושולחן יפה ונוצץ, ומאכלים מסורתיים וסבתא שקורנת מאושר למראה הקטנים שיושבים ליד השולחן....ולמרות שזה לא קל להכין, ולהוציא את כל הכלים שירשתי מאמא שלי..יש גם הנאה בסופו של דבר.
לבת שלי יש חברה שמתארחת אצלנו כל שנה בחגים, כי ההורים שלה מקפידים לנסוע לאיזה מקום לפני החג..כי הם לא סובלים את כל הצרמוניה..אז היא אמרה לי שהיא אף פעם לא תסלח להם שהם מנעו ממנה את המשפחתיות הזאת.
כוכב
אם תתמידו לאהוב להישאר בבית, לא ירחק היום והקטנה תהיה כמוכם. אפילו לימי הולדת בכיתה היא לא תסכים ללכת. מניסיון.
הפסקת שיתוף הפעולה עם טקסים מיותרים ומוסכמות מעצבנות הוא ארוך ולא פשוט. אבל שווה כל מאמץ.
ובקשר לשורה האחרונה שכתבת - אני מפצירה בך לעשות זאת. נראה אותך.