יזמות, תאונות דרכים, שמירת הסביבה ועוד
אכתוב בבלוג על נושאים הקרובים לליבי. יזמות, מניעת תאונות דרכים ושמירת הטבע והסביבה )מה שנקרא בטעות \"איכות הסביבה\"
פוסטים אחרונים
- חופשת הקיץ - רעיון חדשני 29/8/16
- מכתב פתוח לעזתים 10/8/14
- חדשנות 22/7/13
- אל תרשמו פטנט!!!!!!! 8/7/12
- שיטת הממשל שלנו פשטה את הרגל! אי אפשר לשנות כלום במצב החברתי והכלכלי בלי לתקן קודם את שיטת הממשל! 25/8/11
- חוקה תעשה את ההבדל 13/8/11
ארכיון
נטיעת עצים (יעור) פוגעת בסביבה
כשנוטעים חורש חדש במקום בתולי זה בא על חשבון סביבה אקולוגית שלמה שקיימת באותו מקום. זה משפיע על הצמחיה הנמוכה, זה משפיע על חרקים וזוחלים מינים נעלמים מהאזור ומינים חדשים מופיעים. יש לכאורה הרבה סיבות למה כן ליער...תשאלו כל אחד למה נוטעים יערות והתשובות יהיו כדי שיהיה צל לבע"ח, שיהיה איפה לנפוש, שיהיו אזורים ירוקים ושתהיה ריאה ירוקה...צל לבעלי חיים? - בעלי חיים החיים שם לא צריכים צל. אם הם היו צריכים הם לא היו חיים שם אלא בסביבה מיוערת במקור. דווקא הוספת צל תהרוג אותם כי המשמעות היא שצמחים נמוכים שאולי משמשים להם כמזון - יעלמו בגלל הצל. ריאה ירוקה? איפה שכורתים עצים, צריך לטעת חדשים. אבל לא במקום שאין עצים...
|
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא צריך להחזיר מינים שכחדו לפני 50 שנה. אם תחזיר אותם, תכחיד מינים אחרים שכבר תפסו את מקומם. זה שצריך להפסיק להשתלט על שטחים חדשים ולבנות על כל פיסת אדמה קיימת זה הפוסט הבא שלי.
לפחות עם זה אנחנו מסכימים.
מזה אי אפשר ? אנחנו כל הזמן משתלטים אל שטחים חדשים בכל מקום ומקום בעולם
ובארץ , כל שנה יש פחות מקום לטבע ויתר מקום לבניה, תעשיה, כבישים, וכ, גם בים
ובאויר נעשה צפוף -- אין לחברה שלנו גבולות! אלוהי "הצריכה" מכה בנו יום יום! כל שטח
פתוח הוא בסכנה של השתלטות!לכן יעור יהווה חסם מסויים מפתוח רצחני . ויתרום לאפשרות
של חזרה לאורח חיים נורמלי
עם כל הכבוד, הטבע לא מסוגל לחזור ולשקם את ההרס שאנחנו ביצענו בו ! הטבע לא
מסוגל להחזיר מנים שנכחדו גם לא להצמיח יער שנעלם ובמקומו נבנו בתים !
צריך להתחיל לחשוב אחרת על צורת החיים שלנו --- לחיות אחרת לשנות חשיבה, לפני
שהיה מאוחר --- עדין אפשר לתקן זה הזמן!!
יש לנו זכות להתערב בטבע אבל רק במקומות בהם אנו חיים. אפשר להקים פארקים, אפשר לעשות חקלאות... אפשר הרבה דברים.
אי אפשר לכבוש שטחי בר ולתרבת את הטבע. גם אם לכאורה זה יפה ומחזירים עטרה ליושנה. יש להתיחס לשטחי בר ככאלה. להמנע מכל מעורבות ואדונות כלפי איזורים אלה. אנחנו לא צריכים להנדס את הטבע. הוא יודע לעשות את זה לבד. גם אם המצב הנוכחי הוא כתוצאה של מעשי האדם בעבר הרחוק, צריך להתיחס לזה כאל אסון טבע ולתת לטבע להתגבר על זה.
שיקום אזורים שנפגעו על ידי האדם? - בהחלט כן. אבל רק אם הנזק נגרם לאחרונה או שאלו שטחים "פליטי תרבות"....
חברה מה קורה פו -- אין לנו זכות להתערב בטבע??, אולי זכות לא אבל בפועל אנו כל הזמן מעורבים בשינוי הטבע ,מי חפירת תעלת קורינדוס דרך תעלת סואץ ( פרדיננד לפסס )
כמעט כל פעולה שלנו בעולם המודרני הי פגיע בטבע -- למעשה בפועל רוב האנושות התנתקה
כליל מבטבע ונצמדה למותגים אספלטים ואחיזת ענים של העולם המודרני
2. בארץ שלנו היתה מכוסה ביער ים תכוני ( קטלב,אלון,אלה לבני רפואי, עזרד ,וכ) תושבי
המקום השונים הרסו יער זה ( גם אנחנו ) יבוש אגם החולה ( לקבלת כמה אלפי דונמים)
היה אסון ( ראה ספר הצלום של פטר מרום האגם הגווע) אם כל הכבוד המדנה שלנו
לא בנויה ל 10 מליון תשבים לכן יש לעשות ומיד לשקום הטבע
3. הצלחנו מאוד בחקלאות ואנו בעלי יכולת יצור גדולה מאוד, בשטח קטן ובצריכת מים נמוכה
לכן יש לשקם חלקים גדולים של הארץ בצורה חכמה ,ביעור מחושב ונכון ( זנים נכונים מרווחי שתילה וכ )
4. יתרונות יעור נכון --- ספיגה של CO2 מהאטמספרה ושחרור חמצן ( תהליך הפוטוסנטזה)
יעור נותן פי כמה וכמה בגלל גודל העצים . רוב העלי החיים בעולם חיים בסביבה ירוקה
ומיוערת או מסתגלים לסביבה זאת כך שאין חשש לעבוד זנים ובעלי חיים , בשלב זה
נעלמו חייות רבות שהיו כן בגלל הפתוח הרב, ולא בגלל יעור
יש לקוות שיעור מסיבי יחזיר חלק מתושבי המדינה לחיים משותפים עם הטבע
ומחשבה שניה על החיים האמתיים בעולם היפה שלנו !
אם זו רעיית יתר שנוצרה לאחרונה, אתה צודק. אבל אם זה כתוצאה של תהליך שקרה מזמן, אין לשנות את הקיים. הטרשים הם מערכת אקולוגית שלמה וקיימת. גם בה אסור לפגוע.
אבל גם הטרשים בירושלים (אני מניח) הם לא "מצב טבעי" אלא מצב שנוצר לדוגמה עקב רעיית יתר. השאלה לדעתי היא לא נטיעה או לא נטיעה אלא באיזה מערכות אקולגויות יציבות אנחנו רוצים להיות. אם אפשר להגיע למערכת אקולוגית יציבה של יער ירושלמי (ביציבות הכוונה לדוגמה, אם יש לה מספיק מים, אם היא לא דורשת שוב ושוב התערבות אנושית וכו'), ואם אנחנו יכולים על ידי תיקונים להגיע למערכת כזו ואם זה לא נעשה בצורה פנאטית (כלומר להשאיר מערכות שונות בצורות שונות כדי לקבל מגוון מערכות) - אני לא מבין מה רע בזה.
מהבחינה הזו היער הירושלמי היציב ומערכת הטרשים היציבות הן זהות לגבי המערכת האקולוגית (בשתיהן, באופן אידאלי, האדם לא מתערב משלב מסויים), ההבדל היחיד הוא כלפי בני האדם. עוד משהו קטן - מערכות אקוליגיות מפותחות יותר (לפי ההגדרה של קיי ושניידר - כלומר מערכות "עצים") מסוגלות לתמוך במספר גדול יותר של מינים. עוד שאלה היא מה המשמעות של המערכות האלה לגבי הייצור הראשוני.
באומרי "הגיע לאיזון אחר" אין הכוונה להביע דעה אלא לתאר מצב. מה שנפגע בעבר, ברוב המקרים אין דרך לתקן ולכן יש לקבל את האיזון האחר. מה שנפגע עכשיו או בעבר הקרוב, יש טעם לבצע פעולות תיקון. יש טעם לטעת חורשה ולהקים פארק על חיריה אבל אין טעם לטעת יער חדש על המורדות המזרחיים של הרי ירושלים למשל. תשאירו את הטרשים כפי שהם.
אבי
אביאן, הטבע לא הגיע לאיזון אחר. זו אשליה. "הטבע" (או חלק גדול מהמינים , וכן הרבה מהמערכות האקולוגיות) נמצא ברגעים אלא באחת הטראומות הגדולות ביותר שזכורות לו.
מתוך אקו ויקי-
===
"אירוע ההכחדה בהולוקן" Holocene extinction event היא הכחדה המונית השישית או השביעית במספר בהיסטוריה האבולוציונית והיא הכחדה של מינים כתוצאה מפעילות אנושית. משנת 1500 לספירה ועד היום (2007), נכחדו 784 מינים, ו-65 מינים נוספים נמצאים כיום רק בגני חיות או חוות, אך לא בטבע.
מידי שנה מפרסם ארגון IUCN, האיגוד הבינלאומי לשימור טבע את הדו"ח השנתי שלו "רשימת המינים האדומים". (מיני הצומח והחי הנמצאים בדרגות שונות של סכנת הכחדה).
כל מין רביעי של יונק, כל מין שמיני של ציפור ושליש ממיני הדו-חיים נמצאים כיום בסכנת הכחדה. מתוך 12 אלף מיני הצומח הנכללים בספר האדום, נתונים יותר משני שלישים תחת איום ממשי.
בספטבר 2007 פרסם הארגון את הדו"ח העדכני ביותר. הדו"ח קובע שבמהלך השנה האחרונה נוספו עוד 200 מינים לרשימה. בשנת 2007 היא השנה הראשונה הופיעו בספר האדום גם אלמוגים. עשרה מיני אלמוגים מאיי גלפגוס נכללים ברשימה ושניים מהם נמצאים בסכנת הכחדה המוגדרת כחמורה.
סכנת ההכחדה מרחפת בעיקר על יונקים ובעלי חיים גדולים, הזקוקים לשטחי מחיה רחבים ההולכים ונעלמים בעקבות פיתוח למטרות אנושיות הכולל בינוי, כריתת עצים וכן עקב ציד למטרות מאכל וסחר.
קצב ההכחדה כיום גבוה פי מאה עד אלף מקצב ההכחדה הטבעי. המדינות שבהן המספר הגדול ביותר של מינים בסכנת הכחדה הן אוסטרליה, ברזיל, סין ומקסיקו.
===
זה לא אומר שצריך לטעת עצים כמו מטורפים בישראל, אבל זה כן אומר שאין טעם רק לשבת ולחכות שהטבע "יגיע לאיזון" (או יגיע למצב יציב) - המצב היציב הזה יכול להיות בהרבה "נקודות" - נקודה של מערכת מדברית, נקודה שלאחר הכחדה המונית, נקודה דומה לזו שבה היתה המערכת לפני 200 שנה או נקודה דומה לזו שהיתה בה לפני 10000 שנה, מנקודת "הטבע" אין ממש "מצב נכון" (בגלל שזו האנשה של הטבע, ל"טבע" לא "אכפת" באיזה מצב הוא יהיה). - זו במידה מסויימת בחירה שלנו - באיזה מערכת אקולוגית יציבה אנחנו רוצים לחיות (מה שלא נתון לבחירה שלנו הוא שיש צורך במערכת יציבה כזו, לפחות אם אנחנו רוצים לחיות).
אי אפשר ולא נכון לתקן את כל עוולות האדם בעולם. אבל, במידה ויש השפעה שלילית של האדם על הסביבה, ויש אפשרות לתקן או לווסת את ההשפעה אז זו אולי פעולה מבורכת. אם האדם השפיע לרעה לפני מאות שנים, אין טעם לנסות לתקן מכיוון שהטבע הגיע בינתיים לאיזון אחר. אין לטעת יערות במקום היערות שכרתו על ידי הטורקים בארץ לפני 100 שנים,, אבל, לווסת את אוכלוסית הזאבים והתנים בצפון אפשר ואפילו רצוי, מכיוון שהם מתרבים עקב פעילות עכשוית של האדם.
מטרת הפוסט הזה היא לא לעודד תיקון לטבע אלא להראות ולהעלות מודעות לכך שלא כל הנוצץ זהב הוא, או, במילים אחרות, לא כל מה שירוק באמת תורם לסביבה.
אבי
אביאן,
האם תוכל לתת לי מקומות בהם האדם לא גרם לחוסר איזון?
כל כדור הארץ, בהיותו מערכת אקולוגית שלמה ומסועפת הושפע עמוקות ע"י האדם.
האם משתמע מדבריך שיש טעם לנקוט בצעדים אנושיים בכל מקום כדי להשיב את האיזון על כנו? כנראה שלא.
מה אנחנו יודעים על איזון?
האם חשוב לטעת עצים ביער שנשרף?
אולי צריך לטעת עצים כמספר העצים שהיו כי אנחנו גרמנו לשריפה שהפקיעה שטח ירוק מרשות הסביבה האקולוגית.
מצד שני, האם נצליח לשחזר את מה שהיה שם בדיוק? מן הסתם לא.
כלומר: זוהי הוספת שינוי על שינוי...
גם אם נטע עצים מאותו הסוג ובדיוק באותה כמות, בזמן ההסתגלות שיקח להם לגדול לגודל המקורי בו היו העצים קודם לכן (בהנחה שיש מצב כזה וכולם נקלטים):
מה לגבי זמן המעבר?
מה קורה בזמן הזה?
האם אותם מינים שנסמכו על העצים ששרפנו בעוונותינו ימשיכו להתקיים בנתיים?
ומה אם יעברו בנתיים מן העולם?
או שאוכלוסייתם תתמעט ואז נקפיץ אותה בחזרה עם הנטיעה המחודשת?
אולי זוהי הזדמנות של אותם זרעים ומינים חלשים יותר שחיכו בבטן האדמה לפרוח ולהפוך לגורם הדומיננטי בתת המערכת ששנינו?
האם התערבות על התערבות טובה יותר מאי-התערבות לאחר התערבות?
האם גם השריפה היא חלק מהמערכת האקולוגית ויש לתת לה לאזן את עצמה?
אני גם מסכים ולא מסכים איתך.
אני לא מסכים עם הקביעה הגורפת שיש להתערב בכפוף להמצאות "משאבים" כמו מים...
ההתערבות היחידה "המותרת" היא במקום בו האדם מעצם היותו גורם לחוסר איזון ואז יש הצדקה להסיט את האיזון חזרה, כמו בדוגמת הזאבים בצפון. הם התרבו עקב ריבוי פסולת אכילה ולכן יש מקום לדילול...
אני בטוח שעל כל גבעה נישאה או עמק נסתר יש מספיק מים כדי שיגדלו עצים. אבל, אם אין שם עצים, זה לא תפקידנו לשתול אותם. תנו לטבע לעשות את שלו.
אבי
מסכים ולא מסכים.
קודם כל, ממילא יש תהליך טבעי של סוקצסיה ולמעשה קיי ושניידר במאמר מעולה מ1994 מוצאים שיער טבעי יהיה "בריא" יותר (לפי ההגדרה שלהם) מאשר יער נטוע. פרטים ב- החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה
אני מסכים שבאמת יש עניין של "הפרכת השממה" כביכול ושל יער =סביבה טובה כשלמעשה סביבה בריאה פרושה כיבוד התנאים הטבעיים ומגוון של צורות אקולוגיות - כולל מדבר או שיחים ולא רק עצים.
נקודה חשובה נוספת היא שהאדם התערב כל כך הרבה פעמים בסביבה הטבעית בישראל עד שקשה מאוד לדבר על סביבה טבעית באמת כאן. לדוגמה פעם היו כאן תנינים, נמרים, אריות, זאבים, דובים, פילים, היפופוטמים, כלבי ים ועוד. גם מבחינת צמחיה יש כאן "גלים" של פלישות.
עוד משהו שבגלל ההתערבות החזקה של האדם בטבע , כדי לשמור על בריאות המערכות הטבעיות אין ברירה אלא להתערב מידי פעם. דוגמה קלאסית היא הסיפור של הזאבים והאיילים בצפון אמריקה. האדם הרג כמות גדולה של זאבים, דבר שגרם לכך שהאוכלוסיית האיילים התרבתה בקצב לא נשלט עד שגמרה את בסיס המזון של עצמה (כי היא איבדה את אחד הגורמים המאזנים שלה - הזאבים), והחלה בתנודות קיצוניות למעלה ולמטה. כעת יש כמה ברירות - אבל אי התערבות היא לאו דווקא הברירה הטובה ביותר - יש צורך בהתערבות זהירה כדי לנסות (בצניעות) לתקן את הנזקים שהאדם כבר גרם להם (תוך תקווה שהמעורבות הזאת תהיה זמנית).
עוד נקודה היא שרוב המאמץ הסביבתני הוא אנטרופוצנטרי (מרוכז במין האנושי)- "אנחנו" כחברה ממש לא עושים דברים רק לרווחת כלל המינים בלי להבדיל בין מין ומין אלא רוב הזמן פועלים קודם כל לטובת האנשים. רוב הויכוחים הם בין אלא שרוצים רק את טובת האנשים ובעיקר לטווח הקצר (בלי להתחשב במינים האחרים ובדורות העתיד) ובין כאלה שרוצים גם את טובתם של מינים האחרים ומכוונים יותר לטווח הארוך. (דוגמה קלאסית - כמה מים ישארו לטבע לכלכל את המינים האחרים, וכמה שאיבה תנוצל לצרכי האדם).
ועוד משהו הוא שאין מערכת סביבתית אחת. לפחות לא ברמה המקומית. אפשר ללכת למערכת מדברית שבה יש סחף קרקע וחול ומיעוט משקעים וזה שיווי משקל אחד, אבל באותו מקום יכול להיות גם מערכת אחרת - שבה יש עצים שמאפשרים למים לחדור את הקרקע ומייצבים את הקרקע, עצים שמאפשרים הסעה של הגשם לתוך הארץ (עצים יוצרים אידוי ולכן "מסיעים" את ענני הגשם), עצים שמורידים את הטמפרטורה וגורמים לרוחות יותר נמוכות. הדוגמה הקיצונית אפילו יותר היא יער גשם פעיל מול מדבר במקום שיער הגשם הזה עמד (כי יער הגשם אוצר בתוכות את הדשן החיוני לו וכשכורתים את היער תהליכי סחף קרקע הופכים את המקום למדברי בתוך כמה שנים בודדות) - השאלה "מה עדיף" היא כמובן תלויית מינים וערכים - בתור נחש חולות לדוגמה עדיף סביבה חולית ונעימה. בתור אקולוגיה של כלל הכדור - כנראה שעדיף מגוון (כלומר גם יערות וגם מדבריות). בתור אקולוגיה של המין האנושי - מגוון שהמין האנושי יוכל לחיות איתו.
מכל זה נראה לי שאפשר לטעת עצים, אבל לא בצורה מוזגמת ו"פנאטית" אלא בכפוף לשיקולם אחרים (כמו לדוגמה כמה מים יש). וגם יש שאלות איפה לטעת ומה לטעת - לדוגמה הטענה הנפוצה היא שיש לנטוע אלונים ואין לטעת אורנים. (ועוד משהו מנקודה אנטרופוצנטרית - אם כבר לנטוע- אז כדאי לנטוע עצי פרי).