פעם ראשונה בחיי שפיטרו אותי. תמיד אני ה"ילדה הטובה" ולא מפטרים ילדות טובות.

מוזר, הרגשתי טוב. כל כך טוב.

מודאגת כלכלית אבל במקום הנכון. הלכתי הביתה- לא יכול היה להיות נכון מזה. כל כך צפוי.

כבר שלושה שבועות שאני מחפשת עבודה אחרת. כבר חודשים שמאסתי בזאת שהיתה.

לפני 5 ימים הייתי בראיון עבודה.

לפני הראיון פתחתי את האתר של המקום וידעתי ששם אני אעבוד.

הלכתי לראיון בהרגשה שהוא מיותר, כי במילא אני אעבוד שם.

הראיון נגמר בלי שום קביעה ספציפית, אבל ביום שישי הודעתי לחבריי שביום שני בערב הוא יתקשר.

היום יום שני.

ב12:00 פוטרתי. חצי שעה אחריי הוא התקשר, אמר מזל טוב :)

הוא הקדים בכמה שעות. אני אמרתי שהוא יתקשר בערב