
היום ל"ג בעומר, כן היום ל"ג בעומר. אחרי שבוע של מדורות, עם תפוחי אדמה מבושלים מהבית, עשרות נקניקיות וקטשופ, מרשמלו על האש, מרשמלו מצופה בשוקולד, כן , כן , פשטידות טעימות ועוד הרבה דברים טובים שהקשר ביניהם למדורת ל"ג בעומר שחגגה את הצלחתו של מרד בר כוכבא, מקרי בהחלט. שלוש מדורות פקדתי השבוע, כמניין ילדיי, והם נהנו, כל אחד בדרכו, בעיקר במדורה שלו עם החברים שלו, אבל אני לא יכולתי שלא להביט באש, שאני כל כך אוהבת ולהסתכל רגע מהצד מה פה קורה פה? ל"ג בעומר, חג פגאני במהותו, קשור בעבותות עבים ליסוד טבעי ומופלא כל כך כמו האש, הפך להיות חגיגה צפונבובנית שהאש משחקת בה תפקיד שולי ביותר ואני עוד נותנת לזה יד!! ובעצם, מה יש להתלונן, היה לי את האש שלי לבהות ביופיה, היה אוכל, הילדים נהנו , אפילו חלק מההורים נחמדים והבגדים מסריחים ממש כמו במדורות של פעם. |
rachelhas
בתגובה על דירה במרכז של המרכז של ת"א בתמורה..
A נ ה
בתגובה על להימחק מהזיכרון
ביסקוויט
בתגובה על יש לי הכבוד להציג...
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
רחל, קודם כל כדי להקל על היעדר האש בשל הוויתה הצפונבונית משהו הריני להמליץ על מתכון פשוט: קמין.
וכדי להקל על הילדים את הצפייה - הניחי על הקמין נייר כסף ועליו נקניקיה... והצמידי לה קיסם קטן שעליו דגלון עם הלוגו של העפיפון (הופ) או ערוץ 6 או האלופה. לילדים מובטחת הנאה צרופה בצפיה באש ללא מסך וקטשופ ברקע.. וכדאי לשמור על הנקניקיות שלא ישרפו.
אנשים הם יותר דומים משונים... ביי. מחגי