את הקטע הבא של י.ח.ברנר אני מוסיפה לרזומה שלי.   

 ...תחת זה מצא בי עובדיה חסרונות אחרים.  

 ראשית:  

 שאיפה להתבודד בקלויז מיוחד  

 ולא בבית הישיבה;  

 שנית:  

 פשטות ואי-יכולת להתחדד,  

 לחלק חילוקים דקים  

 ו"להגיד סברות";  

 שלישית:  

 דרך הפכפך וזר  

 לעזוב תמיד ישיבה אחת ולבוא אל השנייה שבעיר,  

 וכך לא ייעשה;  

 רביעית:  

 עזיבת ה"ימים";  

 ה"יום", שהיה לי בתחילה היותר טוב,  

 המובחר, הקרוב ביותר אל בית-המדרש,  

 המצוין בכל המעלות,  

 נהיה לי כעבור איזו שבועות לזרא, ואני עוזבהו,  

 מבלי שהשגתי "יום" אחר במקומו,  

 בשעה שאחרים אוכלים שנתיים ויותר במקום אחד;  

 חמישית:  

 הפסקת הלימוד;  

 אנו יושבים ולומדים, לכאורה, בכל כוח,  

 ולא עוד אלא שהמוח מלא הרהורים על הצורך ללמוד,  

 על האושר להיות בקי בש"ס,  

 על הלימוד בשטחיות ובהעמקה,  

 ומן הצד באים ומתערבים בזה הגיונות אחרים,  

 שאין להם שום חיבור לזה,  

 ואני מפסיק ומעיר איזה דבר באוזני חברי...  

 ואנחנו מדברים שעה ארוכה דברים בטלים...  

 תודה לפ' על העונג הזה.