| היי, אני גר בקיבוץ בצפון, אני בן 19+ ויש לי פרופיל פוסל שירות והחלטתי להתנדב לצבא.משפט פתיחה יפה לא? גם ככה אני חשבתי. אבל כשמגיעים לפרטים ה"לא כל כך קטנים" של הסיפור שלי, מגלים שזה לא משפט כל כך מוצלח.אני רושם את זה כוידוי שלי, כדי שאולי אחר זה אני אהיה טיפה יותר שקט עם עצמי.בואו נחקור את המשפט הזה ביחד ה"פרופיל פוסל שירות" זה הסיפור כאן בעצם, לפני שהתגייסתי קיבלתי פרופיל 21 על סעיף נפשי, ואל תמהרו לקפוץ למסקנות ותגידו שהוא משתמט, הוא לא שירת בצבא וכל הדברים הרגילים שמהם התחמקתי עד כה. קיבלתי את הפרופיל הזה כי ואני יודע שזה נשמע מאוד טיפשי ומפגר, אבל אני פשוט לא מצליח לישון מחוץ לבית. זה משהו שהתפתח מגיל 9 פולס מינוס, מאז אני לא ממש הצלחתי לישון אצל חברים, בטיולים שנתיים, במלחמה כשהייתי צריך לנסוע לת"א ליומיים גם לא הצלחתי לישון. בואו נגיד שהעדפתי לישון בבית עם הקטיושות ועם הכל כל עוד אני ישן במיטתי, בחדרי ובביתי. אני לא חשבתי שיוציאו אותי מהצבא בגלל זה, חשבתי שיגידו לי "תעבור איכשהו את הטירונות, ונראה א"כ". אני עוד הייתי מוכן לשקול את זה, למרות שעד שאני לא אחיה את זה אני לא אוכל לדעת איך אני אקבל את זה.בכל מקרה, שחררו אותי משירות חובה בצה"ל, עכשיו רק שתבינו, אני גר בקיבוץ עם מוטיבציה לשירות בשמיים, כל החברים שלי עושים שירות משמעותי, אחת מיועדת לקצונה, אחד ביחידה מובחרת, עוד אחת לוחמת, חובשים קרביים וכו'. אני לא יכולתי שלא להתגייס, גם בגלל שאני חושב שזה חשוב לתרום למדינה שאתה חי בה וגם בגלל שאני לא יכולתי, שבזמן שכל חברי התגייסו והם נותנים מעצמם, מסכנים את החיים שלהם ואפילו אחד איבד את חייו, לא יכולתי שלא להתגייס, לא יכולתי להגיד "לא מתאים לי" זו לא הייתה אופציה מבחינתי.אז התנדבתי, מצד אחד מטעמים אידיאלים ומצד שני מטעמים אנוכיים, כדי שאני לא אהיה ה'חריג', הזה שלא התגייס ה'משתמט'. |