| עֲשָׁשִׁית בּוֹדֵדָה מִכַּלָּה פְּתִילֶיהָ בַּלַּיְלָה קַר שׁוֹמֵר סוֹדוֹתָיו לְאַפְרוּרִיּוּת מְאֻחֶרֶת. פָּרַח עָזוּב מַשְׁמִיט עַלְעָלָיו מְחַפֵּשׂ עָצְמוּ בַּשֶּׁקֶט הַנּוֹרָא בָּאִי נוֹחוֹת. יִלְלַת חָתוּל נִשְׁמַעַת לְמֵרָחוֹק מְחַפֵּשׂ אֶת שֶׁאִבֵּד לִבּוּ. כּוֹכָב בּוֹדֵד נִתְלָה עַל חֻפַּת הַתְּכֵלֶת דּוֹעֵךְ אוֹרוֹ וְנֶעֱלַם לְתוֹךְ נָשַׁמְתִּי. |
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עצוב ורגיש.
יפה יואל:-)
שיר מקסים,
אהבתי מאוד,
בעיקר את:
-
כּוֹכָב בּוֹדֵד נִתְלָה עַל חֻפַּת הַתְּכֵלֶת דּוֹעֵךְ אוֹרוֹ וְנֶעֱלַם לְתוֹךְ נָשַׁמְתִּי. - wow!רגעים של בדידות
יפה ונוגע ללב...*
כתוב יפה רגיש
מזכיר לי תקופות שהייתי עובד שעות בלילה
מול מנורת לילה קטנה
מתכנן עבודות למחרת
ואז נעצר לחשוב עם עצמי
נוגע ...
אהבתי את הרגישות .
יואל -
כמה עצבות - כמה בדידות
כל כך נוגע השיר ויפה
רציתי כוכב ואזלו
לילה קר
ובדידות
תיאור חורפי ויפיפה.
בוקר נאה.