התווכחתי במשרד.
משהו באמת לא שגרתי כאן.
התווכחתי על החוק לתמיכה במסוממים. בעצם על הרחבת החוק - לכיוון של חובת העיריות לספק למסוממים מגורים מוזלים.
אני בדרך כלל מאוד ליברלי ופתוח, אבל נראה לי מטומטם לגמרי לקבע את המסוממים כקבוצה שצריך לעזור לה בתחומים שמעבר לטיפול ולמניעה. יצירת קבוצה חברתית בעלת מעמד וזכויות מאנשים מוכי גורל - זו טעות.
נשארתי בודד בדעתי במשרד, ועל תקן של שמרן קפוא ומתנגד לזכויות אדם - וזה כל כך לא נכון! אבל לא יכולתי לסבול את פתיחות היתר הזו, התומכת בעיניים עצומות בכל דבר שמריח מעשיית טוב עבור הזולת. הרי במקרה הזה - זכויות היתר תגרומנה להתכנסות של המסוממים בתוך מחלתם. ברגע שאמרתי "מחלתם" - התנפלו עלי בקטע של "מה מחלה? גם ההומואים חולים?"
התווכחתי חזק מאוד במשרד היום. נראה אם יהיה לזה המשך. |