הפעם אמעיט במילים ואתן לקטע לדבר בפני עצמו.
הוקלט בשעת לילה מאוחרת, שבוע לפני הגשת עבודת המחקר שלי בקולנוע על אנה.
קול פנימי קרא לי לבחור דווקא את הקטע הזה, שהוא כ"כ אני.
כי בכל אחד מאתנו, היא קיימת.
חיה ונושמת.
יש בה הרבה ממני.
יש בה הרבה אצלכם. שם בפנים.
אל תשכחו.
מתוך העמוד האחרון שכתבה אנה ביומנה, 1/8/1944 |