כותרות TheMarker >
    ';

    אוסטריאליה

    מחשבות, חוויות, נסיעות ורעיונות ממקום אחר לגמרי - ממש.

    ארכיון

    מה קורה שם בגיל 40? (במקור: מה קורה שם בגיל המעבר)

    39 תגובות   יום חמישי, 27/3/08, 05:15

    הערה לאחר מעשה: שיניתי את נושא הדיון כי חשבתי על דבר אחד וכתבתי על אחר (תסמונות גיל המעבר?) בכל אופן, הכוונה היתה למשבר גיל ה- 40, ואולי עוד אפתח דיון נוסף בהזדמנות אחרת גם על גיל המעבר...)

    ---------------------------------------------------------------------------------------

    רציתי מאוד לפתוח דיון על משבר גיל ה- 40, והאמת שחשבתי תחילה בעיקר על נשים אבל בעצם, עכשיו כבר לא.

    חיפשתי קהילה שתארח את הדיון הזה על החיים ומשמעותם - ולא מצאתי. חבל, נראה לי שיש הרבה הגיגים שלא קשורים ישירות במיניות ובתפקידים החברתיים הקלאסים (זוגיות, הורות, עבודה) שאנו מצופים להם  ומוצקים לתוכם, אלא כאלו שעומדים על מהות קיומנו, תהליכי ההתבגרות (נפשיים ופיסיים) שכולנו עוברים, יחסי אדם-חברה, מודרניזציה, קפיטליזם...טוב, נראה לי שהרשימה ארוכה ואני קצת נסחפת. אז בחזרה לעניין הראשוני:

     

    מה קורה שם במשבר גיל ה- 40?

     

    חברה הזכירה לי היום בבוקר שעוד שנתיים זה מגיע, ואני ביטלתי את קביעתה וציינתי, אני את המשבר עברתי לפני 4 שנים (טיול של 3 חודשים לאוסטרליה, ושנתיים אחר כך כבר גרנו באוסטרליה). אבל היא בשלה - לא, חכי זה עוד יגיע.

     

    אז מצאתי את עצמי תוהה ושואלת:

    • זה מגיע בדיוק בגיל 40?
    • מה בדיוק קורה?
    • למה?
    • מתי זה נגמר?
    • זה נושך? זה מפחיד?

    אשמח לכל הארה בנושא :-)

     

    יום טוב,

     

    אורית.

    דרג את התוכן:

      תגובות (39)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/5/10 13:20:

      צטט: אופק_כהן 2010-05-22 10:09:24


      אז מצאתי את עצמי תוהה ושואלת:

      • זה מגיע בדיוק בגיל 40? ממש לא חייב, בדרך כלל מוקדם יותר תלוי בסיטואציות.
      • מה בדיוק קורה? נוברים ביסודות עושים קצת סדר זורקים את מה שכבר סוחבים הרבה שנים וכלל לא צריכים (כמו לעבור דירה אבל בפנימיות),המשבר הוא ירידה לצורך עליה גבוהה יותר (בדרך כלל מהמקום שאנחנו "תקועים בו")
      • למה? כי שינוי חשוב ומרענן, עברנו מחצית מחיינו ואנו תוהים אם הספקנו את מה שרצינו ואם כך רצינו לחיות, האם היסודות שהבאנו וחונכנו על גביהם מתאימים לנו וגם בשל העובדה שבדרך כלל הילדים כבר גדולים ואפשר גם להתעסק ברצונות שלך ולא רק בממלאכת החיים והטרוף היום יומי.
      • מתי זה נגמר? לא יודע:-), אולי כשנירגעים לאחר ביצוע השינויים, שחיים את החיים וזורמים. בספרות (גייל שיהי "מעברים חדשים" או "גברים ומעברים" )אדם מורד בחייו 3 פעמים, בגיל ההתבגרות (טיפש עשרה, אמצע החיים (סביב 40) וגיל 70 שהגוף מורד במחשבה.  
      • זה נושך? זה מפחיד? אם לא מאכילים אותו זה נושך:-), זה לא קל אבל שווה (זה כמו להלחם בגמד "טוב-טוב" שנמצא בתוכנו שכל הזמן מעיר לנו ומטריד אותנו בשאלות וקושיות)

      אשמח לכל הארה בנושא :-)

       

      אז כבר 2010 ומרץ עבר, שיהיה לך חג שמח ומזל טוב  למעבר לאיזור חיפה (04)

      מקווה שכבר השאלות הללו לא רלוונטיות עבורך :-)

      תודה אופק על התשובה המפורטת.

      כן, כבר עברתי לצד השני של ה- 40 לפני כמה חודשים 

      זה באמת לא היה כל כך נורא

      אבל בעיקר מה שלמדתי זה שלא לכל דבר יש נוסחאות...עדיין קשה לי לקבל את זה...אבל גם אני משתנה (לאט אבל בטוח)

      ועוד לא גיליתי מי אתה... 

      ביי

      אורית. 

       

        22/5/10 10:09:

      אז מצאתי את עצמי תוהה ושואלת:

      • זה מגיע בדיוק בגיל 40? ממש לא חייב, בדרך כלל מוקדם יותר תלוי בסיטואציות.
      • מה בדיוק קורה? נוברים ביסודות עושים קצת סדר זורקים את מה שכבר סוחבים הרבה שנים וכלל לא צריכים (כמו לעבור דירה אבל בפנימיות),המשבר הוא ירידה לצורך עליה גבוהה יותר (בדרך כלל מהמקום שאנחנו "תקועים בו")
      • למה? כי שינוי חשוב ומרענן, עברנו מחצית מחיינו ואנו תוהים אם הספקנו את מה שרצינו ואם כך רצינו לחיות, האם היסודות שהבאנו וחונכנו על גביהם מתאימים לנו וגם בשל העובדה שבדרך כלל הילדים כבר גדולים ואפשר גם להתעסק ברצונות שלך ולא רק בממלאכת החיים והטרוף היום יומי.
      • מתי זה נגמר? לא יודע:-), אולי כשנירגעים לאחר ביצוע השינויים, שחיים את החיים וזורמים. בספרות (גייל שיהי "מעברים חדשים" או "גברים ומעברים" )אדם מורד בחייו 3 פעמים, בגיל ההתבגרות (טיפש עשרה, אמצע החיים (סביב 40) וגיל 70 שהגוף מורד במחשבה.  
      • זה נושך? זה מפחיד? אם לא מאכילים אותו זה נושך:-), זה לא קל אבל שווה (זה כמו להלחם בגמד "טוב-טוב" שנמצא בתוכנו שכל הזמן מעיר לנו ומטריד אותנו בשאלות וקושיות)

      אשמח לכל הארה בנושא :-)

       

      אז כבר 2010 ומרץ עבר, שיהיה לך חג שמח ומזל טוב  למעבר לאיזור חיפה (04)

      מקווה שכבר השאלות הללו לא רלוונטיות עבורך :-)

       

       

        24/1/09 22:59:

      צטט: too many ideaes 2009-01-24 19:07:48

         אז כדי שלא תרגישי רע,אספר לך איך זה אצל הגברים:

      זה כמו..שהמטוס מתרסק ,ומעתה עסוקים בסידור השברים כדי שיהיה נוח יותר לפנות אותם בבוא הזמן.

       אאוץ'. קטלני וכואב...

       

        24/1/09 19:07:

         אז כדי שלא תרגישי רע,אספר לך איך זה אצל הגברים:

      זה כמו..שהמטוס מתרסק ,ומעתה עסוקים בסידור השברים כדי שיהיה נוח יותר לפנות אותם בבוא הזמן.

        11/1/09 00:02:

      בגיל ארבעים לא קורה כלום הכל טוב.

      לדעתי הצרות באות עם החמישים הנוראי הזה.

      אז באה המנאפוזה ומשחיתה כל עלה רענן.

       

        1/6/08 00:59:

      נשים יקרות,

      תודה על התגובות המחממות, מבטיחות ומרגיעות.

      שמחתי לקרוא על הניסיון החיובי ולהיחשף ולו במעט לעולמכן.

      אוטוטו...

      אורית.

        31/5/08 21:03:

      משברים קרו לי דווקא בגיל 30.

      נהדר להיות בגיל 40+, זה תהליך יפה, והחיים נראים מרתקים מתמיד.

        29/5/08 16:12:

      כשחברה שלי חגגה יום הולדת ארבעים כתבתי לה בברכה

      "4עם המון ניסיון חיים"  ;-)  (יחסית לגיל 4 כמובן)

       

      ככה אני מרגישה בכל אופן.

      מאז גיל ארבעים קרו לי רק דברים טובים וממשיכים לקרות.

      מאחלת את זה לכולן/ם

      בהמון אהבה

       

        20/4/08 12:19:

      עוד משהו.

       

      חזרתי וקראתי. נתתי את דעתי על דברי החברה המפחידה אותך בנבואות מעוררות חשש. לעניין זה

       

       א. זה שונה אצל נשים שונות. יש לי חברות שגם מעבר לגיל 50 מקבלות מחזור. בנוסף, לא לכולם יש גלי חום. לי היו ועדיין יש מדי פעם. אני נעזרתי ביוגה. לצערי הפסקתי וכעת אני מכננת לחזור לפעילות שהזנחתי וזה נתן את אותותיו בגופי.

       

      חברותי לעבודה הן בנות 40 + ובינתיים איני רואה כל שינוי בהתיחסותן לעצמן.

       

      כל טוב

      שולמית 

       

        20/4/08 12:13:

       

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-04-01 23:22:56

      יקירה,  כבר 14 וחצי שנים אחרי ואני לא יודעת מה זה משבר.זה גיל מלא בפריחה ונשיות, הכל פורץ במינון נכון.כל צבע נעשה הולם, הפנים מתעצבות, הגוף מתחזק, האור בעיניים בוהק יותר והלב נעשה פתוח להכיל עוד ועוד. ביולוגית, דברים התרחשו מאוחר יותר למרות שאני מעשנת. גלי החום מלווים אותי כבר 6 שנים, לפעמים זה מוציא ממני קוצים, לפעמים חיוכים. לומדים להוריד סוודר במהירות כדי לא להשתגע. בגלל העישון אני לא נעזרת בתחליפים והכל כשורה.

       

       

      שלום ניצה

       

      חג שמח לך

       

      אני מצטרפת לשמחת גיל המעבר שהרי מוטב להגיע לגיל זה אלא

      ש 40 איני גיל מעבר אלא תקופת מעבר כי כך אנו תופסים זאת.

       

      כל טוב

      שולמית

       

       

        20/4/08 10:42:

       

      צטט: הצבעוני השחור 2008-04-20 08:39:54

      החיים מתחילים בגיל 40

      זהו גיל שאדם מגיע לאיזה בשלות עצמית ואז הוא יכול להגשים את עצמו על הצד הטוב ביותר

      1-10 הוא ילד - תם

      11-20 הוא מחיל לשאול שאלות ולמרוד - רשע

      20-30 הוא מתחיל להתגבש - חכם

      30-40 הוא מקדיש לילדים ומשפחה - שאינו יודע לשאול

      גיל 40 אפשר להתחיל לחגוג - גיל החירות

      (זה פחות או יותר מסגרת הגילאים)

       

      יפה :-)

      לשנה הבאה בירושלים הבנויה.

      חג שמח :-)

        20/4/08 08:39:

      החיים מתחילים בגיל 40

      זהו גיל שאדם מגיע לאיזה בשלות עצמית ואז הוא יכול להגשים את עצמו על הצד הטוב ביותר

      1-10 הוא ילד - תם

      11-20 הוא מחיל לשאול שאלות ולמרוד - רשע

      20-30 הוא מתחיל להתגבש - חכם

      30-40 הוא מקדיש לילדים ומשפחה - שאינו יודע לשאול

      גיל 40 אפשר להתחיל לחגוג - גיל החירות

      (זה פחות או יותר מסגרת הגילאים)

       

        3/4/08 08:37:

      היי, אני הפכתי לאמא בגיל 40 . אז משבר ?

      אם התפתחות אישית וצמיחה היא משבר אז שכל הזמן יהיו לי משברים שכאלה.

      עם השינויים ההורמונליים אפשר להסתדר זה לא כזה סיפור ויש היום כל מיני פתרונות.

       

      אני נתקלתי במשבר דווקא אצל גברים - הייתי מגדירה את המשבר כמשבר החלפת המודל.

      הרבה גברים שנוטים לחשוב שאם יחליפו אשה למודל חדש  יותר זה יעצור את הזמן עבורם.

      כמובן שהשינוי הוא זמני ושמעתי כבר לא מעט גברים שעברו את המשבר הזה, החליפו מודל, וגילו שבעצם מאום לא השתנה ובדיעבד הבינו שלא זה הפתרון.

       

      בקיצור - הכל בראש.

       

       

        3/4/08 08:10:
      • - זה מגיע בדיוק בגיל 40?
      • - מה בדיוק קורה?
      • - למה?
      • - מתי זה נגמר?
      • - זה נושך? זה מפחיד?

      • - לא, אצלי התעוררו ניצנים כבר בגיל 35.
      • - מממ... מערבולת. סדר חדש. חידוד של התפל והעיקר. התכווננות מחודשת בחיים... זה מה שעולה במחשבתי עכשיו.
      • - אולי תוכלי למצוא תשובות לכך בספר "מעברים" של גייל שיהי. באופן אישי הרגשתי שאני בלב סערה, והחלטתי להתמסר לה, כשלמעשה גיליתי שאני מתמסרת לעצמי (תחושה נפלאה!)
      • - אין תאריך תפוגה. If you choose "being", instead of being human all the time, it's a life time job.
      • - זה מפחיד ומרגש כאחד, כמו בפעם הראשונה של כל דבר. לוקחים נשימה עמוקה וקופצים למים, אחר כך כבר הכל בא לבד...
        3/4/08 08:02:

      "תחושה נינוחה יותר בעור של עצמך" כך כתבה דבי

      ואני לוקחת ומרחיבה, שאנו מכירות את עצמנו מצויין

      המודעות העצמית שלנו מוגברת. אנו מגלות פתאום שאנחנו יכולות.

      זה לא משבר כי אם הארה, או תובנה, שאפשר.

       

      אחד הדברים המשמעותיים שקורים הוא סדר העדיפויות שמשתנה.

      אם בעשור של השלושים רובנו עסוקים בריצה מטורפת קדימה

      להשיג, להצליח, לרכוש וההסתכלות היא כל הזמן קדימה למטרה.

      הרי שבגיל ארבעים המרוץ נפסק באחת, כך אני חוויתי זאת, כי ברור שאין למה לרוץ,

      שהחיים הם כאן ועכשיו.

      אבל אי אפשר להגיע לזה מבלי לעבור קודם את העשור הקודם.

       

      ועוד קצת הכללות, לגברים יש נטיה בגיל הזה לנוח, אחרי המרוץ של העשור הקודם יש רצון להנות מן הפירות, ולנוח. ואילו הנשים, אחרי העשור השלושימי, אומרות "עכשיו אני".

      אולי זו הסיבה שלגברים זה משברי יותר, כי למה יש עכשיו לצפות? בעוד לנשים זו תקופה של פריחה.

       

      וכמובן, זו הדיעה האישית שלי, מנסיוני, גיל נהדר, ותרגישי את זה מיד אחרי היומולדת, לא דקה לפני:-)

       

       

        3/4/08 05:18:

       

      צטט: ליאת z 2008-04-02 20:49:44

       

      יפה. יושרו ההדורים.

       

      משבר גיל ה-40 התחיל אצלי בערך ב-35. הכל השתנה לטובה. מהליכה בדרך שרואה את העולם בשחור-לבן, שהובילה בבטחון להיות רווקה זקנה וממורמרת, הפכתי לסובלנית יותר, שלמה יותר בכיווני החיים. עזבתי עבודה שהיתה כלוב של זהב ונוחות לאי ודאות כלכלית אבל מהנה ביותר ומרגיעה יותר. הרבה יותר בטחון אישי, סקס אפיל שנבנה ופורח, חיוך שהתלבש שם, על הפרצוף, באופן תדיר יותר ותחושת השלמה עם מה שיש ואיתו חיבה ואהבה בדיוק לאותו "מה שיש".

       היי ליאת - מאוד מתחברת למה שכתבת ומזדהה עם הרבה: גיל 34, טיול לאוסטרליה שהוביל לשהות של כמה שנים במקום המקסים הזה, אחרי שעוזבים מאחור בית, עבודה, משפחה וחברים (שני האחרונים גם יחזירו אותי חזרה בסוף :-)

       

      משחור-לבן שנמשך הרבה מעבר לגיל ההתבגרות הפכתי לכתום (וגם ורוד, אדום, כחול וירוק). וטוב :-)

       

      אז זהו? אני אחרי? או שזה רק הפתיח?

       

      צטט: ליאת z 2008-04-02 20:49:44

      "המתסכל בגיל הזה, שהוא אינו קשור לתדמיות שהחברה בונה עליו. אין לי תחושת מעבר או תחושת התבגרות מיוחדת. מלבישים עליי תוויות, קביעות והנחות שלא מתיישבות עם המציאות האישית אבל עם זה אין לי מה לעשות, חוץ מאשר לחיות את חיי. "

      מסכימה :-)

        2/4/08 20:49:

       

      יפה. יושרו ההדורים.

       

      משבר גיל ה-40 התחיל אצלי בערך ב-35. הכל השתנה לטובה. מהליכה בדרך שרואה את העולם בשחור-לבן, שהובילה בבטחון להיות רווקה זקנה וממורמרת, הפכתי לסובלנית יותר, שלמה יותר בכיווני החיים. עזבתי עבודה שהיתה כלוב של זהב ונוחות לאי ודאות כלכלית אבל מהנה ביותר ומרגיעה יותר. הרבה יותר בטחון אישי, סקס אפיל שנבנה ופורח, חיוך שהתלבש שם, על הפרצוף, באופן תדיר יותר ותחושת השלמה עם מה שיש ואיתו חיבה ואהבה בדיוק לאותו "מה שיש".

       

      המתסכל בגיל הזה, שהוא אינו קשור לתדמיות שהחברה בונה עליו. אין לי תחושת מעבר או תחושת התבגרות מיוחדת. מלבישים עליי תוויות, קביעות והנחות שלא מתיישבות עם המציאות האישית אבל עם זה אין לי מה לעשות, חוץ מאשר לחיות את חיי.

       

        2/4/08 12:28:

       

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-04-01 23:22:56

      יקירה,  כבר 14 וחצי שנים אחרי ואני לא יודעת מה זה משבר.זה גיל מלא בפריחה ונשיות, הכל פורץ במינון נכון.כל צבע נעשה הולם, הפנים מתעצבות, הגוף מתחזק, האור בעיניים בוהק יותר והלב נעשה פתוח להכיל עוד ועוד. ביולוגית, דברים התרחשו מאוחר יותר למרות שאני מעשנת. גלי החום מלווים אותי כבר 6 שנים, לפעמים זה מוציא ממני קוצים, לפעמים חיוכים. לומדים להוריד סוודר במהירות כדי לא להשתגע. בגלל העישון אני לא נעזרת בתחליפים והכל כשורה.

      היי ניצה,

       

      ממש דגדג לי באצבעות לשלוח לך את הפוסט איך שכתבתי אותו, אבל בצעד של בגרות וריסון עצמי החלטתי שאם תגיעי אליו אז תגיעי, ואם לא - לא. אז אני שמחה שיצא כך, תודה על העידוד וגם על הכוכב :-)

      יומטוב :-) אורית.

      וכוכב לגירוש הפחדים  (:-

      באהבה

      ממני

      יקירה,  כבר 14 וחצי שנים אחרי ואני לא יודעת מה זה משבר.זה גיל מלא בפריחה ונשיות, הכל פורץ במינון נכון.כל צבע נעשה הולם, הפנים מתעצבות, הגוף מתחזק, האור בעיניים בוהק יותר והלב נעשה פתוח להכיל עוד ועוד. ביולוגית, דברים התרחשו מאוחר יותר למרות שאני מעשנת. גלי החום מלווים אותי כבר 6 שנים, לפעמים זה מוציא ממני קוצים, לפעמים חיוכים. לומדים להוריד סוודר במהירות כדי לא להשתגע. בגלל העישון אני לא נעזרת בתחליפים והכל כשורה.
        1/4/08 11:49:

       אני יודעת שכבר אמרו אבל עדיין

      מה גיל המעבר? אני בת 39 והמון חברות מבוגרות ממני שעברו את גיל 40 רק ילדו לאחרונה ועסוקות בענייני הנקה...

      לא הרגשתי בשום שינוי פיזי לאחרונה.

       

        1/4/08 11:37:

       

      צטט: oritb 2008-04-01 10:32:13

       

      צטט: המטיף 2008-03-30 14:57:53

      אין מה להרגע. כמו ברוס וויליס, צריך להיות בכוננות מתמדת. אם תישאלי 'למה', אומר לך 'כי זה בוא יבוא'. וכשזה בא, זה כואב וקשה ומורכב וממש, אבל ממש, לא עובר בקלות. אז תתכונני נפשית (למרות שמניסיון, כל ההכנות לא ממש עוזרות).

      אאוצ'. הצהרה כזאת דורשת הסבר - לא?

      מסכים, אבל זה בלתי אפשרי. אולי בגלגול אחר...

        1/4/08 10:32:

       

      צטט: המטיף 2008-03-30 14:57:53

      אין מה להרגע. כמו ברוס וויליס, צריך להיות בכוננות מתמדת. אם תישאלי 'למה', אומר לך 'כי זה בוא יבוא'. וכשזה בא, זה כואב וקשה ומורכב וממש, אבל ממש, לא עובר בקלות. אז תתכונני נפשית (למרות שמניסיון, כל ההכנות לא ממש עוזרות).

      אאוצ'. הצהרה כזאת דורשת הסבר - לא?

        30/3/08 14:57:
      אין מה להרגע. כמו ברוס וויליס, צריך להיות בכוננות מתמדת. אם תישאלי 'למה', אומר לך 'כי זה בוא יבוא'. וכשזה בא, זה כואב וקשה ומורכב וממש, אבל ממש, לא עובר בקלות. אז תתכונני נפשית (למרות שמניסיון, כל ההכנות לא ממש עוזרות).
        29/3/08 07:10:

       

      צטט: oritb 2008-03-28 15:47:07

      קודם כל - בלי לחץ ;-)

       

      שנית, עברנו נושא. בעצם רציתי לפתוח דיון על משבר גיל הארבעים (שהרי כאמור אני עוד שנתיים...שם), אבל התנסחתי באופן מבלבל - והרי התוצאה.

       

      ובעצם, רציתי לדעת האם המשבר הזה - משבר הזהות, המיצוי העצמי, החיפוש אחרי האושר - קשור לגיל, ולמה יש משבר מיוחד דווקא לגיל הזה (מודה שהיום פעם ראשונה שמעתי על משבר גיל החמישים).

       

      לילה טוב,

       

      אורית.

      צטט: גיין 2008-03-28 15:22:35

      אני כבר לא מבינה כלום מכל התגובות.

      גיל המעבר חשבתי מתחיל בשנות ה50

      כמובן כל אחת לווה בזמנה.

      אמא שלי מעט מעל שישים לא חוותה דבר,

      (למעט מחזור שניפסק לפני 5 שנים).

      איך זה שכולם מדברים על גיל 40?

      יכול להיות שחלפתי עליו מבלי לשים לב???:))

       

      נשיקהאת מקסימה, אוףף נירגעתי:)

       

        28/3/08 15:47:

      קודם כל - בלי לחץ ;-)

       

      שנית, עברנו נושא. בעצם רציתי לפתוח דיון על משבר גיל הארבעים (שהרי כאמור אני עוד שנתיים...שם), אבל התנסחתי באופן מבלבל - והרי התוצאה.

       

      ובעצם, רציתי לדעת האם המשבר הזה - משבר הזהות, המיצוי העצמי, החיפוש אחרי האושר - קשור לגיל, ולמה יש משבר מיוחד דווקא לגיל הזה (מודה שהיום פעם ראשונה שמעתי על משבר גיל החמישים).

       

      לילה טוב,

       

      אורית.

      צטט: גיין 2008-03-28 15:22:35

      אני כבר לא מבינה כלום מכל התגובות.

      גיל המעבר חשבתי מתחיל בשנות ה50

      כמובן כל אחת לווה בזמנה.

      אמא שלי מעט מעל שישים לא חוותה דבר,

      (למעט מחזור שניפסק לפני 5 שנים).

      איך זה שכולם מדברים על גיל 40?

      יכול להיות שחלפתי עליו מבלי לשים לב???:))

       

       

        28/3/08 15:42:

      מקסים המשפט הזה

      ומאוד אהבתי את הזווית האופטימית הזאת - תודה :-)

       

      צטט: דבי לוזיה 2008-03-28 07:36:58

      רוצה לומר שתמיד אפשר לעשות מלימונים לימונדה....

       

       

       

        28/3/08 15:22:

      אני כבר לא מבינה כלום מכל התגובות.

      גיל המעבר חשבתי מתחיל בשנות ה50

      כמובן כל אחת לווה בזמנה.

      אמא שלי מעט מעל שישים לא חוותה דבר,

      (למעט מחזור שניפסק לפני 5 שנים).

      איך זה שכולם מדברים על גיל 40?

      יכול להיות שחלפתי עליו מבלי לשים לב???:))

       

        28/3/08 12:29:

       

      צטט: ליאת z 2008-03-28 01:14:14

       

      למה לא שמעתי טיפת ציניות בתגובתו של גדי? אולי כי לא היה ציני?

      זה מה שקורה וזה בטח לא קורה בגיל 40. השתגעתן, 40?

      סליחה, אני עברתי את ה-40. לא מעבר ולא נעליים. לאמא שלי זה קרה כמעט ב-60. מה פתאום 40?

      יש משהו שאולי לא הבנתי כי אחרת זה נראה כמעט מעליב.

      מסתבר שגם אני לא הבנתי...

        28/3/08 07:36:

      אני חוויתי את גיל 40 כהתחלה מרגשת. הילדים שלי כבר גדלו מספיק כדי שאוכל להתפנות גם לקריירה שלי והיא אכן המריאה  מאז.

      שנות ה- 40 הן נפלאות לרפלקסיה אישית לאחר התמודדות עם אמהות וגידול ילדים. יש עלייה בביטחון העצמי המאפשרת תחושה נינוחה יותר בעור של עצמך.

      ממש כיף!

       

      היום אני בשנת ה- 50 שלי ונמצאת בתחילת תהליך מרגש של התפתחות אקדמית וזו תוצאה של משבר ה- 50 (שעליו לא שאלת).

       

      רוצה לומר שתמיד אפשר לעשות מלימונים לימונדה....

       

       

        28/3/08 01:51:

       

      צטט: ליאת z 2008-03-28 01:14:14

       

      למה לא שמעתי טיפת ציניות בתגובתו של גדי? אולי כי לא היה ציני?

      זה מה שקורה וזה בטח לא קורה בגיל 40. השתגעתן, 40?

      סליחה, אני עברתי את ה-40. לא מעבר ולא נעליים. לאמא שלי זה קרה כמעט ב-60. מה פתאום 40?

      יש משהו שאולי לא הבנתי כי אחרת זה נראה כמעט מעליב.

      ליאת,

       

      את לגמרי צודקת.

      לא יודעת מה עבר עלי - אבל אני בעצם חשבתי כל הזמן על קטע אחר לגמרי - משבר גיל 40, והאמת שאחרי שהתחלתי לפשפש בקישורים ששלחה אירים (תודה!) מסתבר שמשבר גיל המעבר דווקא כן מתחיל בשנות ה- 40 אבל נמשך לפחות 10 שנים (!)

      אבל זה באמת כבר עניין אחר.

       

      אני מייד משנה את השם של הפוסט

      ומתנצלת בפני birdeye (!)

      ומנסחת מחדש את השאלה שמטרידה אותי (מעבר לשאלה האלמותית איך עורכים מחדש פוסט שכבר נשלח - אם מישהו יודע זה בהחלט יכול להציל את מצב הפדיחה שלי)

      --------------------------------------------------

      משבר גיל ה- 40 (לא לנשים בלבד)

       

      הכוונה שלי בעיקר למשבר (למעבר) הנפשי, האסוציאציות של שבירת מסגרות וניפוץ תדמיות, ההחלטה להתחיל מחדש (במובן מסויים) אחרת.

       

    • זה מגיע בדיוק בגיל 40?
    • מה בדיוק קורה?
    • למה?
    • מתי זה נגמר?
    • זה נושך? זה מפחיד?
    •  

        28/3/08 01:14:

       

      למה לא שמעתי טיפת ציניות בתגובתו של גדי? אולי כי לא היה ציני?

      זה מה שקורה וזה בטח לא קורה בגיל 40. השתגעתן, 40?

      סליחה, אני עברתי את ה-40. לא מעבר ולא נעליים. לאמא שלי זה קרה כמעט ב-60. מה פתאום 40?

      יש משהו שאולי לא הבנתי כי אחרת זה נראה כמעט מעליב.

        28/3/08 01:00:

      סחתיין על הציניות :-)

       

      תרשה לי לצטט משפט גאוני שבטח כבר שמעת "ממך, ציפיתי ליותר"

      ואם כבר אנחנו בעניין של שיעורי בית - יהיה נהדר אם תשאל את אמא שלך את השאלות האלו ותחזור עם התשובות - במקרה הזה, נראה  לי שמה שהיא חושבת הרבה יותר רלוונטי

       

      בברכת טבעיות, אהבה ושלום,

       

      אורית.

      צטט: birdeye 2008-03-27 19:01:34

      • זה מגיע בדיוק בגיל 40?
      • מה בדיוק קורה?
      • למה?
      • מתי זה נגמר?
      • זה נושך? זה מפחיד?

       

      לא

      בקצרה: השחלות מתרוקנות מבייציות ומפסיקות להפסיק הורמונים מסויימים

      כי ככה אנחנו בנויים

      לא נגמר. זה לכל החיים. (גלי החום לא)

      לא נושך ולא מפחיד. זה טיבעי (חשבתי שאנחנו אוהבים טבעי :)

       

       

      birdeye

       

        27/3/08 20:55:

       

      צטט: גיין 2008-03-27 20:13:09

       

      צטט: birdeye 2008-03-27 19:01:34

      • זה מגיע בדיוק בגיל 40?
      • מה בדיוק קורה?
      • למה?
      • מתי זה נגמר?
      • זה נושך? זה מפחיד?

       

      לא

      בקצרה: השחלות מתרוקנות מבייציות ומפסיקות להפסיק הורמונים מסויימים

      כי ככה אנחנו בנויים

      לא נגמר. זה לכל החיים. (גלי החום לא)

      לא נושך ולא מפחיד. זה טיבעי (חשבתי שאנחנו אוהבים טבעי :)

       

       

      birdeye

      זה מצחיק אותי וגם חמודהאמת,  שאתה כותב על נשים שמניקות ומגיב לנשים בגיל המעבר:)

      זה לא נושך ואולי לא מפחיד, אבל  זה גם מאוד לא פשוט ולא נעים אצל

      רב הנשים, גם הפסקת המחזור לכשעצמו, פגע נפשית, ריגשית בכמה נשים,

      הפוריות שאבדה, הנשיות....

      אני חופשי יודעת שגם עלי זה ישפיע עליי ואני אמשיך לצחקק, אבל משהו יצבוט שם בפנים

      כשהמחזור ייגמר:(

      יש קצת יותר תופעות מגלי חום, שגם מביכים, לא נעימים, ולא עוברים תוך יום יומיים, לפעמים גם לא שנה שנתיים.

      בקיצור חבר, לא מפחיד?....אה.....

       

       

       

      אה....ועוד דבר.

      אנחנו לא אוהבות טיבעי, מזמן כבר לא.

      אנחנו אוהבות את הבלונד וגם את הסיליקון,

      כמו רובכם בעצם....:))

        27/3/08 20:13:

       

      צטט: birdeye 2008-03-27 19:01:34

      • זה מגיע בדיוק בגיל 40?
      • מה בדיוק קורה?
      • למה?
      • מתי זה נגמר?
      • זה נושך? זה מפחיד?

       

      לא

      בקצרה: השחלות מתרוקנות מבייציות ומפסיקות להפסיק הורמונים מסויימים

      כי ככה אנחנו בנויים

      לא נגמר. זה לכל החיים. (גלי החום לא)

      לא נושך ולא מפחיד. זה טיבעי (חשבתי שאנחנו אוהבים טבעי :)

       

       

      birdeye

      זה מצחיק אותי וגם חמודהאמת,  שאתה כותב על נשים שמניקות ומגיב לנשים בגיל המעבר:)

      זה לא נושך ואולי לא מפחיד, אבל  זה גם מאוד לא פשוט ולא נעים אצל

      רב הנשים, גם הפסקת המחזור לכשעצמו, פגע נפשית, ריגשית בכמה נשים,

      הפוריות שאבדה, הנשיות....

      אני חופשי יודעת שגם עלי זה ישפיע עליי ואני אמשיך לצחקק, אבל משהו יצבוט שם בפנים

      כשהמחזור ייגמר:(

      יש קצת יותר תופעות מגלי חום, שגם מביכים, לא נעימים, ולא עוברים תוך יום יומיים, לפעמים גם לא שנה שנתיים.

      בקיצור חבר, לא מפחיד?....אה.....

       

       

       

        27/3/08 19:01:
      • זה מגיע בדיוק בגיל 40?
      • מה בדיוק קורה?
      • למה?
      • מתי זה נגמר?
      • זה נושך? זה מפחיד?

       

      לא

      בקצרה: השחלות מתרוקנות מבייציות ומפסיקות להפסיק הורמונים מסויימים

      כי ככה אנחנו בנויים

      לא נגמר. זה לכל החיים. (גלי החום לא)

      לא נושך ולא מפחיד. זה טיבעי (חשבתי שאנחנו אוהבים טבעי :)

       

       

      birdeye

        27/3/08 18:49:

      בתור אחת שכבר בת 40 וחצי אני יכולה רק להגיד שאם מה שאני חווה בשנה האחרונה נקרא גיל המעבר אז בהחלט יש למה לחכות.

       

       

        27/3/08 10:36:
      הי,
      כל הכבוד שאת מעלה את הנושא החשוב הזה. כפי שאמר המשורר, ידע הוא כח. באתר רפואה.אינפו שאותו אני מנהלת, סיקרנו מספר כנסים שעוסקים בגיל המעבר. אתן מוזמנות לצפות בהרצאות נבחרות מכנסים אלו:
      גיל המעבר: לא רק גלי חום - ד"ר עמוס בר
      הורמונים וסרטן השד - השד לא נורא כל כך - פרופ' אמנון בז'ז'נסקי
      ייעוץ טרום הריוני בנשים לקראת גיל המעבר - ד"ר מיכל שמחן
        27/3/08 10:08:

      מקווה שתיהיינה תגובות

      ואשמח לחזור לקרוא

      למרות שאני עדיין תקועה

      בטראומת הבת מצווה שלי

      מתי זה בכלל עובר ?:)

      פרופיל

      oritb
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      על רשתות חברתיות