אוסטריאליה
מחשבות, חוויות, נסיעות ורעיונות ממקום אחר לגמרי - ממש.
פוסטים אחרונים
- ענן מלים 18/2/14
- מרחקים, חברים ותקשורת 10/11/13
- תנו להורים לשחק 17/10/13
- הכירו את ה- Nethoods 9/9/13
- אפקט מפגשי המחזור 27/8/13
- סופרי הצללים של האינטרנט 24/6/12
תגיות
ארכיון
מה קורה שם בגיל 40? (במקור: מה קורה שם בגיל המעבר)
הערה לאחר מעשה: שיניתי את נושא הדיון כי חשבתי על דבר אחד וכתבתי על אחר (תסמונות גיל המעבר?) בכל אופן, הכוונה היתה למשבר גיל ה- 40, ואולי עוד אפתח דיון נוסף בהזדמנות אחרת גם על גיל המעבר...) --------------------------------------------------------------------------------------- רציתי מאוד לפתוח דיון על משבר גיל ה- 40, והאמת שחשבתי תחילה בעיקר על נשים אבל בעצם, עכשיו כבר לא. חיפשתי קהילה שתארח את הדיון הזה על החיים ומשמעותם - ולא מצאתי. חבל, נראה לי שיש הרבה הגיגים שלא קשורים ישירות במיניות ובתפקידים החברתיים הקלאסים (זוגיות, הורות, עבודה) שאנו מצופים להם ומוצקים לתוכם, אלא כאלו שעומדים על מהות קיומנו, תהליכי ההתבגרות (נפשיים ופיסיים) שכולנו עוברים, יחסי אדם-חברה, מודרניזציה, קפיטליזם...טוב, נראה לי שהרשימה ארוכה ואני קצת נסחפת. אז בחזרה לעניין הראשוני:
מה קורה שם במשבר גיל ה- 40?
חברה הזכירה לי היום בבוקר שעוד שנתיים זה מגיע, ואני ביטלתי את קביעתה וציינתי, אני את המשבר עברתי לפני 4 שנים (טיול של 3 חודשים לאוסטרליה, ושנתיים אחר כך כבר גרנו באוסטרליה). אבל היא בשלה - לא, חכי זה עוד יגיע.
אז מצאתי את עצמי תוהה ושואלת:
אשמח לכל הארה בנושא :-)
יום טוב,
אורית. |
תגובות (39)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה אופק על התשובה המפורטת.
כן, כבר עברתי לצד השני של ה- 40 לפני כמה חודשים
זה באמת לא היה כל כך נורא
אבל בעיקר מה שלמדתי זה שלא לכל דבר יש נוסחאות...עדיין קשה לי לקבל את זה...אבל גם אני משתנה (לאט אבל בטוח)
ועוד לא גיליתי מי אתה...
ביי
אורית.
אז מצאתי את עצמי תוהה ושואלת:
אשמח לכל הארה בנושא :-)
אז כבר 2010 ומרץ עבר, שיהיה לך חג שמח ומזל טוב למעבר לאיזור חיפה (04)
מקווה שכבר השאלות הללו לא רלוונטיות עבורך :-)
אאוץ'. קטלני וכואב...
אז כדי שלא תרגישי רע,אספר לך איך זה אצל הגברים:
זה כמו..שהמטוס מתרסק ,ומעתה עסוקים בסידור השברים כדי שיהיה נוח יותר לפנות אותם בבוא הזמן.
בגיל ארבעים לא קורה כלום הכל טוב.
לדעתי הצרות באות עם החמישים הנוראי הזה.
אז באה המנאפוזה ומשחיתה כל עלה רענן.
נשים יקרות,
תודה על התגובות המחממות, מבטיחות ומרגיעות.
שמחתי לקרוא על הניסיון החיובי ולהיחשף ולו במעט לעולמכן.
אוטוטו...
אורית.
משברים קרו לי דווקא בגיל 30.
נהדר להיות בגיל 40+, זה תהליך יפה, והחיים נראים מרתקים מתמיד.
כשחברה שלי חגגה יום הולדת ארבעים כתבתי לה בברכה
"4עם המון ניסיון חיים" ;-) (יחסית לגיל 4 כמובן)
ככה אני מרגישה בכל אופן.
מאז גיל ארבעים קרו לי רק דברים טובים וממשיכים לקרות.
מאחלת את זה לכולן/ם
בהמון אהבה
עוד משהו.
חזרתי וקראתי. נתתי את דעתי על דברי החברה המפחידה אותך בנבואות מעוררות חשש. לעניין זה
א. זה שונה אצל נשים שונות. יש לי חברות שגם מעבר לגיל 50 מקבלות מחזור. בנוסף, לא לכולם יש גלי חום. לי היו ועדיין יש מדי פעם. אני נעזרתי ביוגה. לצערי הפסקתי וכעת אני מכננת לחזור לפעילות שהזנחתי וזה נתן את אותותיו בגופי.
חברותי לעבודה הן בנות 40 + ובינתיים איני רואה כל שינוי בהתיחסותן לעצמן.
כל טוב
שולמית
שלום ניצה
חג שמח לך
אני מצטרפת לשמחת גיל המעבר שהרי מוטב להגיע לגיל זה אלא
ש 40 איני גיל מעבר אלא תקופת מעבר כי כך אנו תופסים זאת.
כל טוב
שולמית
יפה :-)
לשנה הבאה בירושלים הבנויה.
חג שמח :-)
החיים מתחילים בגיל 40
זהו גיל שאדם מגיע לאיזה בשלות עצמית ואז הוא יכול להגשים את עצמו על הצד הטוב ביותר
1-10 הוא ילד - תם
11-20 הוא מחיל לשאול שאלות ולמרוד - רשע
20-30 הוא מתחיל להתגבש - חכם
30-40 הוא מקדיש לילדים ומשפחה - שאינו יודע לשאול
גיל 40 אפשר להתחיל לחגוג - גיל החירות
(זה פחות או יותר מסגרת הגילאים)
היי, אני הפכתי לאמא בגיל 40 . אז משבר ?
אם התפתחות אישית וצמיחה היא משבר אז שכל הזמן יהיו לי משברים שכאלה.
עם השינויים ההורמונליים אפשר להסתדר זה לא כזה סיפור ויש היום כל מיני פתרונות.
אני נתקלתי במשבר דווקא אצל גברים - הייתי מגדירה את המשבר כמשבר החלפת המודל.
הרבה גברים שנוטים לחשוב שאם יחליפו אשה למודל חדש יותר זה יעצור את הזמן עבורם.
כמובן שהשינוי הוא זמני ושמעתי כבר לא מעט גברים שעברו את המשבר הזה, החליפו מודל, וגילו שבעצם מאום לא השתנה ובדיעבד הבינו שלא זה הפתרון.
בקיצור - הכל בראש.
"תחושה נינוחה יותר בעור של עצמך" כך כתבה דבי
ואני לוקחת ומרחיבה, שאנו מכירות את עצמנו מצויין
המודעות העצמית שלנו מוגברת. אנו מגלות פתאום שאנחנו יכולות.
זה לא משבר כי אם הארה, או תובנה, שאפשר.
אחד הדברים המשמעותיים שקורים הוא סדר העדיפויות שמשתנה.
אם בעשור של השלושים רובנו עסוקים בריצה מטורפת קדימה
להשיג, להצליח, לרכוש וההסתכלות היא כל הזמן קדימה למטרה.
הרי שבגיל ארבעים המרוץ נפסק באחת, כך אני חוויתי זאת, כי ברור שאין למה לרוץ,
שהחיים הם כאן ועכשיו.
אבל אי אפשר להגיע לזה מבלי לעבור קודם את העשור הקודם.
ועוד קצת הכללות, לגברים יש נטיה בגיל הזה לנוח, אחרי המרוץ של העשור הקודם יש רצון להנות מן הפירות, ולנוח. ואילו הנשים, אחרי העשור השלושימי, אומרות "עכשיו אני".
אולי זו הסיבה שלגברים זה משברי יותר, כי למה יש עכשיו לצפות? בעוד לנשים זו תקופה של פריחה.
וכמובן, זו הדיעה האישית שלי, מנסיוני, גיל נהדר, ותרגישי את זה מיד אחרי היומולדת, לא דקה לפני:-)
היי ליאת - מאוד מתחברת למה שכתבת ומזדהה עם הרבה: גיל 34, טיול לאוסטרליה שהוביל לשהות של כמה שנים במקום המקסים הזה, אחרי שעוזבים מאחור בית, עבודה, משפחה וחברים (שני האחרונים גם יחזירו אותי חזרה בסוף :-)
משחור-לבן שנמשך הרבה מעבר לגיל ההתבגרות הפכתי לכתום (וגם ורוד, אדום, כחול וירוק). וטוב :-)
אז זהו? אני אחרי? או שזה רק הפתיח?
צטט: ליאת z 2008-04-02 20:49:44
"המתסכל בגיל הזה, שהוא אינו קשור לתדמיות שהחברה בונה עליו. אין לי תחושת מעבר או תחושת התבגרות מיוחדת. מלבישים עליי תוויות, קביעות והנחות שלא מתיישבות עם המציאות האישית אבל עם זה אין לי מה לעשות, חוץ מאשר לחיות את חיי. "
מסכימה :-)
יפה. יושרו ההדורים.
משבר גיל ה-40 התחיל אצלי בערך ב-35. הכל השתנה לטובה. מהליכה בדרך שרואה את העולם בשחור-לבן, שהובילה בבטחון להיות רווקה זקנה וממורמרת, הפכתי לסובלנית יותר, שלמה יותר בכיווני החיים. עזבתי עבודה שהיתה כלוב של זהב ונוחות לאי ודאות כלכלית אבל מהנה ביותר ומרגיעה יותר. הרבה יותר בטחון אישי, סקס אפיל שנבנה ופורח, חיוך שהתלבש שם, על הפרצוף, באופן תדיר יותר ותחושת השלמה עם מה שיש ואיתו חיבה ואהבה בדיוק לאותו "מה שיש".
המתסכל בגיל הזה, שהוא אינו קשור לתדמיות שהחברה בונה עליו. אין לי תחושת מעבר או תחושת התבגרות מיוחדת. מלבישים עליי תוויות, קביעות והנחות שלא מתיישבות עם המציאות האישית אבל עם זה אין לי מה לעשות, חוץ מאשר לחיות את חיי.
היי ניצה,
ממש דגדג לי באצבעות לשלוח לך את הפוסט איך שכתבתי אותו, אבל בצעד של בגרות וריסון עצמי החלטתי שאם תגיעי אליו אז תגיעי, ואם לא - לא. אז אני שמחה שיצא כך, תודה על העידוד וגם על הכוכב :-)
יומטוב :-) אורית.
וכוכב לגירוש הפחדים (:-
באהבה
ממני
אני יודעת שכבר אמרו אבל עדיין
מה גיל המעבר? אני בת 39 והמון חברות מבוגרות ממני שעברו את גיל 40 רק ילדו לאחרונה ועסוקות בענייני הנקה...
לא הרגשתי בשום שינוי פיזי לאחרונה.
מסכים, אבל זה בלתי אפשרי. אולי בגלגול אחר...
אאוצ'. הצהרה כזאת דורשת הסבר - לא?
קודם כל - בלי לחץ ;-)
שנית, עברנו נושא. בעצם רציתי לפתוח דיון על משבר גיל הארבעים (שהרי כאמור אני עוד שנתיים...שם), אבל התנסחתי באופן מבלבל - והרי התוצאה.
ובעצם, רציתי לדעת האם המשבר הזה - משבר הזהות, המיצוי העצמי, החיפוש אחרי האושר - קשור לגיל, ולמה יש משבר מיוחד דווקא לגיל הזה (מודה שהיום פעם ראשונה שמעתי על משבר גיל החמישים).
לילה טוב,
אורית.
מקסים המשפט הזה
ומאוד אהבתי את הזווית האופטימית הזאת - תודה :-)
אני כבר לא מבינה כלום מכל התגובות.
גיל המעבר חשבתי מתחיל בשנות ה50
כמובן כל אחת לווה בזמנה.
אמא שלי מעט מעל שישים לא חוותה דבר,
(למעט מחזור שניפסק לפני 5 שנים).
איך זה שכולם מדברים על גיל 40?
יכול להיות שחלפתי עליו מבלי לשים לב???:))
מסתבר שגם אני לא הבנתי...
אני חוויתי את גיל 40 כהתחלה מרגשת. הילדים שלי כבר גדלו מספיק כדי שאוכל להתפנות גם לקריירה שלי והיא אכן המריאה מאז.
שנות ה- 40 הן נפלאות לרפלקסיה אישית לאחר התמודדות עם אמהות וגידול ילדים. יש עלייה בביטחון העצמי המאפשרת תחושה נינוחה יותר בעור של עצמך.
ממש כיף!
היום אני בשנת ה- 50 שלי ונמצאת בתחילת תהליך מרגש של התפתחות אקדמית וזו תוצאה של משבר ה- 50 (שעליו לא שאלת).
רוצה לומר שתמיד אפשר לעשות מלימונים לימונדה....
ליאת,
את לגמרי צודקת.
לא יודעת מה עבר עלי - אבל אני בעצם חשבתי כל הזמן על קטע אחר לגמרי - משבר גיל 40, והאמת שאחרי שהתחלתי לפשפש בקישורים ששלחה אירים (תודה!) מסתבר שמשבר גיל המעבר דווקא כן מתחיל בשנות ה- 40 אבל נמשך לפחות 10 שנים (!)
אבל זה באמת כבר עניין אחר.
אני מייד משנה את השם של הפוסט
ומתנצלת בפני birdeye (!)
ומנסחת מחדש את השאלה שמטרידה אותי (מעבר לשאלה האלמותית איך עורכים מחדש פוסט שכבר נשלח - אם מישהו יודע זה בהחלט יכול להציל את מצב הפדיחה שלי)
--------------------------------------------------
משבר גיל ה- 40 (לא לנשים בלבד)
הכוונה שלי בעיקר למשבר (למעבר) הנפשי, האסוציאציות של שבירת מסגרות וניפוץ תדמיות, ההחלטה להתחיל מחדש (במובן מסויים) אחרת.
למה לא שמעתי טיפת ציניות בתגובתו של גדי? אולי כי לא היה ציני?
זה מה שקורה וזה בטח לא קורה בגיל 40. השתגעתן, 40?
סליחה, אני עברתי את ה-40. לא מעבר ולא נעליים. לאמא שלי זה קרה כמעט ב-60. מה פתאום 40?
יש משהו שאולי לא הבנתי כי אחרת זה נראה כמעט מעליב.
סחתיין על הציניות :-)
תרשה לי לצטט משפט גאוני שבטח כבר שמעת "ממך, ציפיתי ליותר"
ואם כבר אנחנו בעניין של שיעורי בית - יהיה נהדר אם תשאל את אמא שלך את השאלות האלו ותחזור עם התשובות - במקרה הזה, נראה לי שמה שהיא חושבת הרבה יותר רלוונטי
בברכת טבעיות, אהבה ושלום,
אורית.
אה....ועוד דבר.
אנחנו לא אוהבות טיבעי, מזמן כבר לא.
אנחנו אוהבות את הבלונד וגם את הסיליקון,
כמו רובכם בעצם....:))
זה מצחיק אותי וגם חמודהאמת, שאתה כותב על נשים שמניקות ומגיב לנשים בגיל המעבר:)
זה לא נושך ואולי לא מפחיד, אבל זה גם מאוד לא פשוט ולא נעים אצל
רב הנשים, גם הפסקת המחזור לכשעצמו, פגע נפשית, ריגשית בכמה נשים,
הפוריות שאבדה, הנשיות....
אני חופשי יודעת שגם עלי זה ישפיע עליי ואני אמשיך לצחקק, אבל משהו יצבוט שם בפנים
כשהמחזור ייגמר:(
יש קצת יותר תופעות מגלי חום, שגם מביכים, לא נעימים, ולא עוברים תוך יום יומיים, לפעמים גם לא שנה שנתיים.
בקיצור חבר, לא מפחיד?....אה.....
לא
בקצרה: השחלות מתרוקנות מבייציות ומפסיקות להפסיק הורמונים מסויימים
כי ככה אנחנו בנויים
לא נגמר. זה לכל החיים. (גלי החום לא)
לא נושך ולא מפחיד. זה טיבעי (חשבתי שאנחנו אוהבים טבעי :)
birdeye
בתור אחת שכבר בת 40 וחצי אני יכולה רק להגיד שאם מה שאני חווה בשנה האחרונה נקרא גיל המעבר אז בהחלט יש למה לחכות.
כל הכבוד שאת מעלה את הנושא החשוב הזה. כפי שאמר המשורר, ידע הוא כח. באתר רפואה.אינפו שאותו אני מנהלת, סיקרנו מספר כנסים שעוסקים בגיל המעבר. אתן מוזמנות לצפות בהרצאות נבחרות מכנסים אלו:
גיל המעבר: לא רק גלי חום - ד"ר עמוס בר
הורמונים וסרטן השד - השד לא נורא כל כך - פרופ' אמנון בז'ז'נסקי
ייעוץ טרום הריוני בנשים לקראת גיל המעבר - ד"ר מיכל שמחן
מקווה שתיהיינה תגובות
ואשמח לחזור לקרוא
למרות שאני עדיין תקועה
בטראומת הבת מצווה שלי
מתי זה בכלל עובר ?:)