קחי תיקווה...
 קחי תיקווה, תערבבי עם מבט חולמני, תביטי באהבה בראי, תצביעי על הדמות היפה שמולך מביטה, ותאמרי לה, אני אותך אוהבת נורא. והיא בתגובה מצביעה, וממש באותם המילים, אוהבת אותך חזרה. והיום שמח, ואת כבר לא לבדך, כי מארץ המראות... אוהבים אותך ואת דמותך. חשיבה חיובית, היא כול ההבדל, בין להיות או לחדול, בין האושר לכאב. להביט תמיד קדימה, לא להיתקע בעבר, להבין את מה שקרה, ולהוציא ממנו את המיטב. להביט בתופת, אך לשוב משם חזרה, לגעת בזוועות, לא להסב את הראש לעולם. לראות את החיים, להבין את משמעותם, להיפתח להזדמנויות, לחבק את האישה שאיתם. לרעוד זה טבעי, גם לפחד מחידושים, אך אם נעמוד במקומינו, מתי אנחנו מתקדמים. לתת יד לתיקווה, לנשק את האהבה, ולהבין שההווה שלו, הוא תחילת הצעד... לעתיד הבא. אהבה... היא השירה מהלב ללא קול... רק הנהימה וההד נישמעות. (הפיתגם שלי) © כל הזכויות שמורות דביר שושן |