כשהבנתי שכשאני כועסת על מישהו,משמע הכעס נובע מחוסר בהירות פנימי וסכסוך בין חדרי ליבי.אני מבררת לעצמי איפה הפירצה אצלי,מגדירה ומתחילה שוב באיטראקציה.הכעס הוא הרגש הזמין ביותר ואנשים רבים נוהגים לחבוט בעזרתו באדם הנגיש להם ביותר.

פעמים רבות אנו משוכנעים שאנחנו מיטיבים לדעת את רצונותינו,אבל תוך כדי חקירה פנימית אנו בודקים את הסיבות,ההשלכות,המחיר,מבררים ומגדירים לעצמנו מחדש.

כאשר אנו סגורים על הנושא,אנו יודעים לדרוש אותו ולבקש בצורה ברורה,חד משמעית.במידה והצד השני אינו מסכים עימנו,נפתח ערוץ משא ומתן עד למציאת הפשרה,גם באם הצד השני חמור בועט הרגש שיבוא מצידנו לא יהיה כעס  אלא חמלה.אם יש צורך ,עדיף ללמדו ע"י מתן דוגמא אישית,שווה יותר מזיליון מילים אני מרשה לעצמי לכתוב פה רק דברים שאני מיישמת.המחקר המעמיק שלי בנושאי אינטראקציה נובע מניסיון חיי,מוקפת בקירות בטון שהצלחתי בסופו של דבר לפרק.

שנים הרגשתי שאני מתקשרת עם העולם דרך בועת זכוכית אטומה.שהרי דיברתי עברית,מתנסחת בבהירות,איך זה למען השם לא מצליחה להעביר את המסר?איך זה אני מדברת,בוכה,צועקת,שרה,בועטת מציירת ולא נשמעת?יצאתי למאבק על חיי לגלות את הסוד.

היום אני נשמעת מאוד ברור,אפילו בשקט.