אז איך עושים את זה? זאת אומרת, איך מוצאים עבודה בתחום שהכי מוכשרים בו, בתחום שהכי רוצים לעבוד בו, עבודת החלומות (שלי) - איך לעזאזל מוצאים אותה?

תכירו: אני, ליאורה סופר, פרטים למעלה, רשימת עבודות חלקית מ- 10 השנים האחרונות (זהירות, זה הולך להיות ארוך ומביך למדי בחלקו):

עבודות סטודנטיאליות:

סדרנית ומרכזנית בסינמטק ת"א, מנקה בתים ומשרדים, בייביסיטר לעת מצוא, עובדת בבית חרושת לחלקי תאורה (אשכרה על פס הייצור, בחיי), פעמיים בשבוע מזכירה של מנכ"ל רשות השידור כשהיה יורד מירושלים לת"א (משרה שנשמעת זוהרת אבל בפועל הכנתי בה יותר קפה משהכנתי אי פעם בחיי, כולל בצבא), מזכירה של סוכנת השחקנים רודיקה אלקלעי (כנ"ל), ומה עוד שכחתי? אה, כן, מתרגלת בחוג לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת ת"א (משכורת רעב ויחס שמדגים יותר מכל את הפתגם האלמותי "יש דרג ויש זרג". תנחשו לאיזה מגזר אני השתייכתי).

עבודות מהשנים האחרונות, מאז הפכתי לאמא: מגייסת תרומות עבור מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית (ותמיד מתנדבת שם), מחליפה של מזכירה שיצאה לחופשת לידה בבי"ס תיכון "אנקורי" באשדוד (עבודה שבעלי סידר לי. הזהרתי שזה הולך להיות מביך), כותבת פרי-לאנס ב"זמן הדרום", מזכירה של איש עסקים ופעיל חברתי מגדרה (עוד עבודה שבעלי סידר לי), ובין זה לזה גם מובטלת במשך שלושה חודשים (כולל חתימה בלשכה).

כשאני קוראת את הרשימה הזו עכשיו היא נראית לי זוועתית למדי. נכון, כל עבודה מכבדת את בעליה וכל הבולשיט הזה, אבל בחיי שאני הגדשתי את הסאה, כמו שאומרים. וכן, אני יודעת כששולחים קורות חיים אפשר לצייר את הכל בצבעים ורודים ומצוינים יותר, וכמובן להשמיט את המבוכות הגדולות, אבל שם המשחק בבלוג הזה מבחינתי, הוא כנות. אז אני כנה אתכם. ודי מבוישת, האמת.

וכאן אני חוזרת לשאלת השאלות מהפתיחה: איך לעזאזל מתברגים לעבודה בכתיבה?

וזה לא שלא ניסיתי. כתבתי קצת בעיתונות, בין לידה אחת לשנייה, אבל זה לא הבשיל לכדי משרה קבועה ומכניסה. נפגשתי עם עורכת של עיתון נשים בולט, שהתרשמה מאוד מחומר פרי עטי ששלחתי לה וביקשה שאגיע אליה לפגישה, אבל בפועל לא יכלה להציע לי שום דבר קונקרטי אצלה. נפגשתי עם עורך מוסף שבועי שגם הוא התרשם מאוד מיכולות הכתיבה שלי, ואפילו זכר סיפור שלי שפורסם ב"הארץ" לפני שנים , אבל אמר לי שכרגע אין אצלו שום דבר פנוי, ובעתיד, כשיהיה לו, הוא ישמח...

ערכתי בהתנדבות פורום ב"ynet", וגם שם חשבו שאני טובה אבל לא הציעו כלום בשכר.  בשורה התחתונה - אני לא מצליחה להתברג לשום מקום על בסיס קבוע. וזה מעליב אותי, ובעיקר נותן לי תחושה שאני עושה משהו בסיסי לא נכון.  ומה שמרגיז זה, שאני יודעת שאני לגמרי qualified. אני לא אומרת שכישרוני רב יותר משל אחרים שכן הצליחו להתברג לשם, אבל נדמה לי שאינו נופל מהם בדבר. ואני מודעת לעובדה שיש לי שני ילדים קטנים, שאני גרה בעיר האורות גדרה, ושאני בת 36, מיינד יו, ובקיצור - אולי לא הסחורה הכי לוהטת בשוק. אבל אני יודעת לכתוב, בחיי, ואפילו טוב. ואני חרוצה, ממושמעת ואוחזת במוסר עבודה קיבוצניקי למהדרין. ויש לי תחומי עניין רחבים, ורצון ומוטיבציה.

בקיצור: כותבת אחת מחפשת עורך/ת עיתון. מישהו שיאמין בה וייתן לה צ'אנס התחלתי. מגוון הנושאים רחב, אבל בגדול הכיוון הוא: כתיבה על ספרות, קולנוע, טלוויזיה, תיאטרון, וגם ילדים, אוכל, צרכנות, טיולים... וכיוצא באלה.

פתוחה להצעות, אם יש לכן ולכם...