כותרות TheMarker >
    ';

    משרד הפטנטים של דוקטור גלי וינשטיין

    שלום הגעתם למשרד הפטנטים של הדוקטור גלי וינשטיין גרנק
    =================================
    איינשטיין האט גראדואירט אין 1900 פון דער שווייצער פעדעראלער אינסטיטוט פון טעכנאלאגיע (דער "צורישער פאליטעקניק") מיט א דיפלאמא אלץ לערער פון פיזיק און מאטעמאטיק. אין 1902 האט ער באקומען א פשוט'ן סעקרעטאר פאסטן אין דער שווייצער פאטענט אפיס.

    © כל הזכויות לחומר המפורסם בבלוג זה שמורות לגלי וינשטיין גרנק.
    אין להשתמש בחומר ללא רשות בכתב ממשרד הפטנטים.

    אינשטיין ואשתו מבקרים ב-1923 בפלשתינה וב"שיקגו הקטנה", תל אביב...

    10 תגובות   יום חמישי, 27/3/08, 11:52
     

    אינשטיין ואשתו אלזה מגיעים ב-1923 לפלשתינה ומתקבלים ברב פאר והדר בריטי...כאילו אינשטיין הוא ראש מדינה ולא פיזיקאי תיאורטי. מטח של כבוד מכריז על בואו של אינשטיין במשכן ארמונו של הנציב העליון הבריטי סיר הרברט סמואל. לאחר שהוא ואשתו יורדים מהספינה הם עוצרים בלוד, תל אביב, ירושלים וגם חיפה. אינשטיין בצניעותו האופיינית מגיע לפלשתינה עייף מכיוון שביקש לנסוע בספינה בתא הנוסעים במחלקה הרגילה ולא בתא הנוסעים במחלקה הראשונה. אשתו אלזה מרגישה מאוד לא נוח מהטקסיות הבריטית והיא הולכת לישון מוקדם כמה לילות כדי לברוח מהאירועים הנוצצים. אינשטיין העייף נשאל שוב ושוב: האם תשוב עוד פעם לירושלים והפעם כדי להישאר? אינשטיין ידע שאם הוא ישוב חזרה הוא יהיה כמו "קישוט" ללא סיכוי למנוחה ושקט לעולם, כפי שציין ביומנו: "לבי אומר כן, אבל ההיגיון שלי אומר לא!"...

    עלילות הבריטים ומטח של התותח...  

     

    בתחילת 1923 אינשטיין ואשתו אלזה בקרו בפלשתינה בשובם מהמזרח הרחוק במהלך הביקור בן ה-12 יום הם טיילו בכל הארץ ואינשטיין התקבל בכבוד הראוי לגבור ציוני. אינשטיין ואשתו ירדו מהאונייה בפורט סאיד בראשון לפברואר, 1923. הם נסעו ברכבת ללידה, מה שאנו מכנים היום לוד, שנוסדה ב-1909, ואחר כך נסעו לירושלים. במהלך הימים הראשונים הזוג אינשטיין היו האורחים של הסיר הרברט סמואל (לעתיד לורד סמואל), הנציב העליון של המנדט בפלשתינה. הרברט סמואל היה שיך לזן של הפילוסופים הבריטיים שהתעניינו בתורת היחסות והוא אחר כך התכתב עם אינשטיין הרבה שנים אחר כך, אם כי לא לעתים תכופות. באותו הזמן, סמואל היה הרשות העליונה בפלשתינה והוא העניק לאינשטיין את הכבוד של אורח המדינה, כולל מטח יריות תותחים כדי לקדם את פניו בבואו לביתו של הוד מעלתו הנציב העליון.

    ביום שלמחרת היה יום שבת. אינשטיין החליט לטייל עם סיר הרברט לאורך קירות העיר העתיקה ובערב הם נפגשו עם הוגו ברגמן, "המלומד הרציני מפראג", שהתכוון לבנות ספריה במקום. אינשטיין ביקר בכותל ומעט התרחק מהחרדים שנראו לו זרים לאור הרקע החילוני ממנו אינשטיין בא. הוא העדיף את היהודים העובדים, האיכרים, האמנים - אותם ראה בימים שאחר כך. אינשטיין האמין שהעבודה המעשית והלימודים, יותר מכל דבר אחר הם העתיד של העם היהודי.

    אחד מהרשמים החזקים ביותר של אינשטיין מביקורו הייתה תל אביב. תל אביב של אותם ימים, עדיין לא הייתה עיר גדולה כפי שהיא כיום, אלא יותר התיישבות ראשונית חלוצית. היהודים כבר אז החלו לקרוא להתיישבות המתפתחת, "שיקגו הקטנה" שלהם. אינשטיין אמר, "מה שהיהודים השיגו כאן בכמה שנים מעלה את ההערצה הגדולה ביותר. עיר עברית מודרנית עולה מתוך הקרקע, בעלת חיים מסחריים תוססים ואינטלקטואליים. עם פעיל באופן יוצא מהכלל, היהודים שלנו!"

    נתנה לאינשטיין האזרחות כבוד של תל אביב והייתה לכך חשיבות רבה יותר מאשר כל אזרחות כבוד אחרת.

    האירוע החשוב ביותר עבור אינשטיין, ששילב רגש, אינטלקט, יהדות ואת חלומותיו המדעיים, היה חנוכתה של האוניברסיטה העברית בירושלים. הכבוד כמובן ניתן לאינשטיין - כאשר לא היה אדם יותר ראוי ממנו המדען היהודי הדגול שהגה את תורת היחסות והפך על פיה את הפיזיקה של המאה העשרים -  לחנוך את האוניברסיטה העברית הראשונה בארץ. האוניברסיטה נהפכה כל כך יקרה ללבו של אינשטיין ועתה אחר הצהרים של פברואר ה-7 ל-1923 הוא עמד בהר הצופים בהיכל זמני מקושט בסמלים של המנדט הבריטי. אולם ברקע התנופפו דגלים של התנועה הציונית וסמלים של שנים עשר השבטים של ישראל, וכך אינשטיין התכונן לשאת את הרצאת הפתיחה הראשונה אי פעם של האוניברסיטה העברית בציון.

    מנחם אוסישקין נשיא הועד הפועל הציוני נתן לאירוע אופי היסטורי של ממש:

    "לפני שלושת אלפים שנה מלך שלמה בנה בית לאדון המלך עולמים על הר המוריה ותפילתו הראשונה בבית זה הייתה שבית זה צריך להיהפך לבית תפילה לכל העמים. עתה בעוד אנו בונים בת זה, אנו מתפללים שהוא ייהפך לבית המדע לכל העולם. פרופסור אינשטיין, אנא צעד על הבמה שחיכתה לך מזה אלפיים שנה".

    אינשטיין צעד ונתן את הרצאתו.

    במהלך השבוע השני לשהייתו בפלשתינה אינשטיין טייל בארץ בחברת גורמים רשמיים מהתנועה הציונית, ביקר בבתי ספר, מפעלים ובקונגרס של איגוד המסחר של ההסתדרות.

    לכל אורך הביקור שאלו את אינשטיין: האם תבוא שוב, הפעם כדי להישאר? כמובן שהציעו לאינשטיין משרה אקדמית באוניברסיטה העברית מספר פעמים. בערב האחרון של ביקורו אינשטיין רשם ביומנו: "הם לגמרי רוצים אותי בירושלים ומסתערים עלי בכל הדרגות בשאלה זאת. לבי אומר כן, אבל ההיגיון שלי אומר לא!" אינשטיין אף פעם לא חזר, אפילו לא ביקור. הוא עדיף להיות קשור לציונות ממרחק.

     

    התמונה לקוחה מהספר: Renn,J.Albert Einstein One Hundred Authors For Einstein, Wiley-VCH, 2005.

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/3/08 23:28:

       

      צטט: המרענן הרישמי... 2008-03-28 22:04:33

       

      אינשטיין בבית המלאכה של הטכניון (הישן) בהדר, חיפה 1923

       

       

      היי

       

      אני מציע מעט דברי סנגוריה על יחסו של אינשטיין לעליה לפלסטינה (כאילו שהוא זקוק לכך...)

       

      ראשית, למה לקפח את ה"צפונובונים"?

      אינשטיין לא רק חנך את האוניברסיטה העברית, במסע זה, אלא הוא ביקר ב"תכניון[1]" החדש בחיפה (זה שהניחו אבן פינה להיווסדו ב-1913 אולם התחילו ללמד בו רק ב-1924) נא ראו התמונה.

       

      שנית, הוא לא סרב לגמרי להיות מעורב בנעשה כאן.        
      הוא נתן את שמו - או השתתף מרחוק - בהנהלות של הטכניון והעברית ובראשון שימש נשיא הוועד ואילו בשני שימש חבר הוועד (כנשיא שימש פרופ' ויצמן). בעת מסעו בארץ טרם החלו ללמד ב-2 המוסדות הללו. 
      שנה וחצי אח"כ, בסוף 1924, החלו ללמוד למדו בטכניון 15 סטודנטים ו-1 סטודנטית במסלולי הנדסה אזרחית ואדריכלות בלבד. כך שלשבת בטכניון ו"לעשות פיזיקה" משם, היתה משימה בלתי אפשרית אפילו לפיזיקאי תיאורטי, כמהו.       
      כשנתיים אחר מסעו זה, כמדומתני, החלו ללמד פיזיקה בעברית. וכנראה שלא התהלך בפקולטה לפיזיקה דוקטורנט ראשון[2], לפני אמצע שנות ה-30.
      וקשה להשוות בין רמת המחקר המדעי שנעשתה בברלין/ במכון הקיסר וילהלם (לימים מכון מקס פלאנק), ששם יכולת לזרוק אבן (אקראית בלי לכוון) ולקלוע ב-3 מדענים מועמדים/חתני פרס נובל (ובישראל ה"נובל" המדעי הראשון היה יותר מ-70 שנה אח"כ). כלומר, ברור שבפלסטינה של שנות ה-20 וה-30 אי אפשר היה לקדם עבודה מחקר פיזיקה שתהיה בחזית הידע של התקופה. ולא סביר שמדענים משמעותיים היו נוהים אחריו לפסלטינה (בלי תקציבים ובמקום שבו מלמדים ב"עברית"....:).
      ואח"כ עזב את גרמניה תחילה לבלגיה, ומיד אח"כ עבר למכון מחקר מתקדם בפרינסטון, ניו-גרסי, ששם אספו האמריקאיים את הליגה העליונה של מדעני אירופה הנמלטים מהיטלר.

       

      שלישית, יתכן שהיתה גם סיבה נוספת (ואני מבקש שיבדקו אותי בנקודה זו):  אינשטיין כפציפיסט[3] מושבע, שהסכים בזמנו להיות בוועד המנהל של האוניברסיטה העברית, חזר בו מהסכמתו. במכתבו לויצמן הוא כתב "אם אין אנו מסוגלים למצוא דרך לשיתוף פעולה הוגן עם הערבים, הרי שלא למדנו דבר מאלפיים שנות סבל, וראויים אנו לכל מה שיקרה לנו..." (שנית, לי אין כל מידע עד כמה אמת יש בטיעון זה, ואני בטוח שאת מצויה בכך יותר ממני)

       

      רביעית, העולם כולו, והעם היהודי בפרט, "הרוויח" משהותו של אינשטיין באירופה וב-ארה"ב - הרבה יותר מאשר אילו היה עובד במכון זיו (אח"כ מכון ויצמן), העברית או ה"תכניון (לימים הטכניון). עיינו תרומתו להתחלת פרויקט מנהטן, למשל.

       


       

      [1] כך הוא נקרא אז לפי הצעת ביאליק.

      [2] ואינשטיין היה בברלין כבר במעמד שבו הוא הדריך דוקטורנטים ולא הרצה לתלמידי תואר I.

      [3] הוא היה קרוב בדעותיו למגנס, ועל פעילותו במלה"ע I ראוי לדבר בנפרד.

      כל מה שכתבת נכון מאוד ואתה נהדר וגדול בתורה (של אינשטיין כמובן!!)

      יש לך הרבה ידע ואתה מקבל אצלי 100 במאסטר או בדוקטורט (מה אתה בוחר). זהו שאני לא מעניקה לא את זה ולא את זה :( .... כי אני כרגע לא באקדמיה...

       

      אינשטיין בבית המלאכה של הטכניון (הישן) בהדר, חיפה 1923

       

       

      היי

       

      אני מציע מעט דברי סנגוריה על יחסו של אינשטיין לעליה לפלסטינה (כאילו שהוא זקוק לכך...)

       

      ראשית, למה לקפח את ה"צפונובונים"?

      אינשטיין לא רק חנך את האוניברסיטה העברית, במסע זה, אלא הוא ביקר ב"תכניון[1]" החדש בחיפה (זה שהניחו אבן פינה להיווסדו ב-1913 אולם התחילו ללמד בו רק ב-1924) נא ראו התמונה.

       

      שנית, הוא לא סרב לגמרי להיות מעורב בנעשה כאן.        
      הוא נתן את שמו - או השתתף מרחוק - בהנהלות של הטכניון והעברית ובראשון שימש נשיא הוועד ואילו בשני שימש חבר הוועד (כנשיא שימש פרופ' ויצמן). בעת מסעו בארץ טרם החלו ללמד ב-2 המוסדות הללו. 
      שנה וחצי אח"כ, בסוף 1924, החלו ללמוד למדו בטכניון 15 סטודנטים ו-1 סטודנטית במסלולי הנדסה אזרחית ואדריכלות בלבד. כך שלשבת בטכניון ו"לעשות פיזיקה" משם, היתה משימה בלתי אפשרית אפילו לפיזיקאי תיאורטי, כמהו.       
      כשנתיים אחר מסעו זה, כמדומתני, החלו ללמד פיזיקה בעברית. וכנראה שלא התהלך בפקולטה לפיזיקה דוקטורנט ראשון[2], לפני אמצע שנות ה-30.
      וקשה להשוות בין רמת המחקר המדעי שנעשתה בברלין/ במכון הקיסר וילהלם (לימים מכון מקס פלאנק), ששם יכולת לזרוק אבן (אקראית בלי לכוון) ולקלוע ב-3 מדענים מועמדים/חתני פרס נובל (ובישראל ה"נובל" המדעי הראשון היה יותר מ-70 שנה אח"כ). כלומר, ברור שבפלסטינה של שנות ה-20 וה-30 אי אפשר היה לקדם עבודה מחקר פיזיקה שתהיה בחזית הידע של התקופה. ולא סביר שמדענים משמעותיים היו נוהים אחריו לפסלטינה (בלי תקציבים ובמקום שבו מלמדים ב"עברית"....:).
      ואח"כ עזב את גרמניה תחילה לבלגיה, ומיד אח"כ עבר למכון מחקר מתקדם בפרינסטון, ניו-גרסי, ששם אספו האמריקאיים את הליגה העליונה של מדעני אירופה הנמלטים מהיטלר.

       

      שלישית, יתכן שהיתה גם סיבה נוספת (ואני מבקש שיבדקו אותי בנקודה זו):  אינשטיין כפציפיסט[3] מושבע, שהסכים בזמנו להיות בוועד המנהל של האוניברסיטה העברית, חזר בו מהסכמתו. במכתבו לויצמן הוא כתב "אם אין אנו מסוגלים למצוא דרך לשיתוף פעולה הוגן עם הערבים, הרי שלא למדנו דבר מאלפיים שנות סבל, וראויים אנו לכל מה שיקרה לנו..." (שנית, לי אין כל מידע עד כמה אמת יש בטיעון זה, ואני בטוח שאת מצויה בכך יותר ממני)

       

      רביעית, העולם כולו, והעם היהודי בפרט, "הרוויח" משהותו של אינשטיין באירופה וב-ארה"ב - הרבה יותר מאשר אילו היה עובד במכון זיו (אח"כ מכון ויצמן), העברית או ה"תכניון (לימים הטכניון). עיינו תרומתו להתחלת פרויקט מנהטן, למשל.

       


       

      [1] כך הוא נקרא אז לפי הצעת ביאליק.

      [2] ואינשטיין היה בברלין כבר במעמד שבו הוא הדריך דוקטורנטים ולא הרצה לתלמידי תואר I.

      [3] הוא היה קרוב בדעותיו למגנס, ועל פעילותו במלה"ע I ראוי לדבר בנפרד.

        28/3/08 21:51:

       

      צטט: יהודית מליק-שירן 2008-03-28 21:29:25

      פוסט מעניין גלי, אני מרגישה שאת כותבת רק על אלברט איינשטיין, היש סיבה לכך? אשוב מחר להאיר. שבת יפה לךנשיקה

      זה תחום ההתמחות שלי. אבל כתבתי גם על דברים אחרים.

      בקהילת ספרות כתבתי על הספר שרלוק הולמס.

      בקהילות מדע ורוחניות כתבתי על פירוש העולמות המרובים בתורת הקוואטים.

      פוסט מעניין גלי, אני מרגישה שאת כותבת רק על אלברט איינשטיין, היש סיבה לכך? אשוב מחר להאיר. שבת יפה לךנשיקה
        28/3/08 08:19:

       

      צטט: גד יערי 2008-03-28 01:14:57

      גלי,

       

      יש "קרון נוסעים רגיל" ו"קרון מחלקה ראשונה" ברכבת, לא באניה. באניה, קרוב לודאי, הוא ויתר על תא במחלקה הראשונה והחליפו בתא במחלקה שניה. 

      תודה על התיקון. אני אערוך את הפוסט לפי התיקון שלך.

        28/3/08 08:17:

       

      צטט: mikiasi 2008-03-27 22:21:09

      שלחתי לך כוכב כדי שתמשיכי להציף אותנו בכוכבים שלך ולטעום מעט מחוכמתך.

      מעניין, רבים טובים ודגולים כמותו לא זכו לעליה לארץ, אף שהיתה להם הזדמנות.

      אבל באמת, מעולם לא ניתנה להם.

      איך אומרים בסרטים המצוירים של "באגס באני" וחבריו...

      stay tooned

      שיבוש של הביטוי השארו עמנו ובפוסט הבא אסביר מדוע פרופסור אלברט לא עשה עליה...

      תודה לך על הכוכב ואמשיך ולו רק בשביל אנשים כמוך.

       

        28/3/08 01:14:

      גלי,

       

      יש "קרון נוסעים רגיל" ו"קרון מחלקה ראשונה" ברכבת, לא באניה. באניה, קרוב לודאי, הוא ויתר על תא במחלקה הראשונה והחליפו בתא במחלקה שניה. 

        27/3/08 22:21:

      שלחתי לך כוכב כדי שתמשיכי להציף אותנו בכוכבים שלך ולטעום מעט מחוכמתך.

      מעניין, רבים טובים ודגולים כמותו לא זכו לעליה לארץ, אף שהיתה להם הזדמנות.

      אבל באמת, מעולם לא ניתנה להם.

        27/3/08 19:50:

       

      צטט: קובי שפיבק 2008-03-27 19:27:34

       

      גלי,

       

      פוסט מעניין לאלה....

       

      אפשר עוד?

       

      קובי

      קובי,

      תודה לך

      בודאי!!

      גלי

        27/3/08 19:27:

       

      גלי,

       

      פוסט מעניין לאלה....

       

      אפשר עוד?

       

      קובי

      ארכיון

      פרופיל

      DRGALI
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין