חלומות סובלניים
\"כמה סוכר שלא תשימי בקפה הארור הזה, הוא לא ימתק לך\". כך התחיל הקול בראשי את הבוקר שלנו יחד. \"תבחשי חזק ככל שתוכלי יקירה. שפכי את כל צנצנת הסוכר לתוך הכוס הכחולה שלך ועדיין. לא ימתק לך\". מביטה סביב, לראות אם מישהו מלבדי שומע את הקול הארור הזה, כאילו שאני לא יודעת את התשובה...
\"לא ימתק לך\" אמר הקול. ואני האמנתי. עדיף כבר בלי סוכר, לפחות לא תתאכזבי, דיברתי לעצמי, בלי קול.
תמצאי את אושרך בדברים אחרים היום ילדה. תשתי תה.
פוסטים פופולאריים
-
ערמת מחשבות לא מקופלת.
11/7/08 | 3666 צפיות
-
שאריות של החיים
11/8/11 | 2334 צפיות
-
אחד מהבטן
2/11/09 | 1064 צפיות
-
מרוצת הזמן ומשמעות הגעגוע
24/10/12 | 2036 צפיות
-
אחת על אחד. אלוהים ואני. שיחה בלי כפפות.
20/6/08 | 3434 צפיות
-
הפקרות מקודשת
14/3/08 | 2346 צפיות
פוסטים אחרונים
- מרוצת הזמן ומשמעות הגעגוע 24/10/12
- אישה חרסינה 8/2/12
- אומרים שתכף... 24/12/11
- או שזה הזמן למות 21/12/11
- מאוחר מידי 29/9/11
- שאריות של החיים 11/8/11
רגע אחרי כיבוי אורות. הרמת מסך.
חמישה ימים התאפקתי. יודעת שאתה יודע שאני יודעת, כמו שאתה יודע שאני יודעת שאתה יודע, על הדו שיח שהפוסטים שלנו מקיימים ביניהם ללא נגיעה. לכאורה. מרחוק אבל כל כך מקרוב, לעזאזל. תגיד מה שתגיד. תצעק מצידי מקיר אחד של הקפה עד לקיר השני. מתחתית הכוס ועד לשפתה. תזלזל, שוב, בידיעותיי, הלכאורה, מובנות מאליהן, אבל אני, בייבי, דבר או שניים, יודעת. נדמה היה לך כי חייכתי. רק נדמה. עצבונו של הסוף ניכר היה בכל חלק ממני, ודומני כי הבחנת בו, גם ממקומך המרוחק, על אף כי ישבת בשורה הראשונה, של החשובים. מהדרך בה הבטת בי, ראיתי כי ידעת, שנכנסת לתוכי תוכי, יותר ממה שהרשתי אי-פעם לאיש להיכנס. ידעת, כי את לילותינו המשותפים, אנצור, כנראה, כאוצר יקר, בארון המזכרות, הרבה אחריך. ידעת גם, כי היה לך תפקיד חשוב בחיי. מתנה גדולה הענקת לי.. אולי גדולה מידי לאישה מפוחדת כמוני. ראשונית מידי, מלאת אפשרויות מידי. אולי לא אמרתי מספיק. לא יודעת. עמדתי ערומה בפניך, כמו שלא עמדתי בפני איש. מעולם.
אני רואה אותך מגחך משם, עד לחדרה. על חיי היושר ההפוכים שלי, מתעקש על אי-האושר שבדרכי האחרת. אתה בשלך אני בשלי. אתה שם ואני כאן.
לחיי התחלות חדשות. |
תגובות אחרונות
-
עושה הנפלאות
בתגובה על שאריות של החיים
-
רו"ח עובד חקלאייעוץ וחונכות פיננסית
בתגובה על
-
נובר
בתגובה על מרוצת הזמן ומשמעות הגעגוע
-
בא מן השתיקה
בתגובה על
-
77777777
בתגובה על עכשיו ככה
-
הולמס
בתגובה על כחול.
תגובות (84)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הכי הכי
אמיתי ונוגע
בי
אירין
לכולנו יש בחירות
ולפעמים יש גם
טעויות
מה שלא הורג אותנו
מחשל אותנו
את מרגשת בכתיבתך
העומקים האין סופיים
החיתוך המדויק
את....
באהבת אין קץ
לחיי כל מה שעושה טוב.
:)
תמיד היי את
לחיי ההתחלות החדשות
לא הייתי משנה מילה.
לחיים. :)
}{
לא ניתן לטעות בו....
תודה שבאת :)
בהצלחה יקרה.
אכן ריח של שינוי באוויר.
ארז.
אתה חייב להפסיק עם הכדורים האלה.
כבר דיברנו על זה.
הלם עד מאוד
נמוג
ואיננו עוד
התחרוז חדש
שאלבש?
איך היה השי..הלם היהלום?
היי טל
לזכור את העבר,
לחיות את ההווה,
להאמין בעתיד....
לחיים.
אכן, הלב כתב אותי כאן.
תודה גדולה :)
תודה יורם.
על ההתמדה בהגעה, על הירוק
ועליך.
בוקר טוב.
קראתי בענין-התחברתי ובסיום גם הזדהייתי .!
*
כותבת,
כי לא יודעת אחרת יקירה.
תודה על המילים שהשארת עם בואך.
הן תשארנה גם אחרי שתלכי.
ואם בא לך לחבק...תחבקי.
אני אוהבת. מאוד.
רק מה שעושה שלם בלב
יעשה נעים לנפש.
רק .
תודה יקירתי הלא וירטואלית.
לחיים!
ואם חיבוק
ועוד חינם
וממך
לקחתי
בשתי ידיים.
תודה.
אכן.
היה חזק.
מאוד.
מדהימה את איך שאת כותבת את עצמיך.
לא,ממש לא זונה של מילים בעיניי נסיכה של מילים.
תמונה מקסימה וכמובן כוכב וגם בא לי לחבק אותך חזק.
טוב לי ככה. בית אחד, שניים גורים בצהוב, שמיים בתכלת וריח של שינוי באוויר. כי אוטוטו כבר היה חורף.
וזו השורה הכי חשובה בכל הפוסט האישי ישלך, לחיות כפי שאתה רוצה
ושלמה איתה, אולי לימים שיבואו תרצי אחרת.
לחיי ההתחלות וכל מה שהם מביאים עימם.
כיכבתי*
לפעמים אין מילים.
חיבוק ממני (בחינם)
:-)
הגעת בול בזמן.
שמעתי מינו אצלכם הנהלה חדשה,
אולי תספיק להגיע.
נאורי אהוב,
ואם אחשוב לפני, על הכל
מה יוותר לי?
רחל,
המילים שלך, ממכרות לא פחות.
לחיים!!
אכן.
לא סוגרת דבר, פרט לעצמי.
שמחה שראית זאת, כמוני.
מקווה שכך השאר.
כאלה מילים מכזו אישה,
אין לי מילים.
תודה רונית.
וכל שתבקשי
לו יהי לי.
רק קדימה.
ואם אחורה, רק בערגה
לא בגעגוע.
תודה.
לחיים
הכי חשוב
מחשבות יפות
אם כי
אם תחשבי קצת לפני
לא תגיעי למצב שאחרי
אינני יודעת במה דברים אמורים, אבל הכתיבה שלך ממכרת!
יש לך איכויות מדהימות!
לחיי ההתחלות החדשות ולחייך! *
ופתאום ריאתי פה תגובה על סגירת חשבונות
זוהי שטות גמורה
כתיבה, כמו אומנות פלסטית... כשהיא טובה, היא מוציאה דברים מרמת הפרט אל רמת הכלל
ואת עושה זאת בחוכמה וברגישות מרובה
הורֵייי!!!
את כותבת את עצמך נפלא , פשוט נפלא
ואני אחת ממעריצייך, משתחווה לפנייך
רונית
לחיי התחלות חדשות
ואחת מיוחדת
שתישאר.
ואוטוטו מקבלים תלושים לחג.
איך אני מצטערת שהפכתי לעצמאית ברגעים האלה.
לו היה לי תלוש לחג
לא הייתה שמחה ממני.
האביב הגיע.
אין צורך לשלם במזומן.
יש מלא תשלומים
יש מלא מבצעים ואנחות...
חזרתי לככב
סערת רגשות,
חייבת הייתה להישפך החוצה.
ועכשיו, הס.
זמן ליצירה חדשה. הריח הזה בחוץ משגע אותי.
משהו עומד לקרות.
אני רק עדיין לא יודעת מה זה.
האם כל חיבור בין שניים
גם אם קסם לרגע
והאיר מאורו
אכן נועד להקרא אהבה
ולקרות לנצח?
והתשובה היכן היא
והאם נכונה?
לא אפסיק...
הלא אם אפסיק
תטבע ספינתי
ואני הלא
אשה של חיים.
לגמרי.
תודה צבעוני.
איש.
לכאורה אחד האדם.
עבורי לרגע,
היה האדם האחד.
עכשיו
חזר לים האנשים,
מחפש
אישה שתהפוך מאף אחת
לאחת והיחידה.
לא כואב. לא עצוב.
שלמות כזו.
הנעימות של ההתפוגגות של אחרי.
סוף.
האושר, אם תהיי רגע בשקט, בטוחני צועד כבר עכשיו במשעולי איזה מושב
ממש פה קרוב.... אולי קצת הסתבך בדרך
אבל יגיע.
אני לא אמנע בעדך.
תנסה.... תראה :)
אם יהיה רצון
האמן יהיה.
תודה יפתי.
וואו. תודה.
:)
מרימה ביחד איתך
התחלות חדשות
וסופשבוע
נ
פ
ל
א
!!!
אביב,
כמו מנת פתיחה לקיצ
שלא יודע גבולות
ככה אני אוהבת
בלי גבולות
גם אם שורפ אחר כך מהשמש
או משאיר סימנים
למי אכפת בעצם...
תודה על חיבוק.
על מילים
ועל ביקורך פה.
רק הלאה
וקדימה
והראש
למעלה
כי למטה
ידידי
אין כלום.
סערת רגשות. דרמה גדולה. כתיבה משובחת.
כ"כ הרבה כשרון נשפך לתוך צנור השופכין הזה.
עכשיו, אחרי ששפכת וסגרת, קדימה ליצירה חדשה ואופטימית!
הגעתי לכאן ממש לא מזמן וישר צללתי ל"פוסטים פופולאריים". בין הראשונים שגיליתי, היו שני פוסטים אשר לכאורה כל אחד בפני עצמו מהווה מונולוג פרידה רהוט ומנומק ממושא נדיר ועלום, אך אם מעמידים אותם זה לצד זה, מגלים ממשק עדין שלעתים נשזר יחד ולעתים שב ומתפצל.
לא מאמין במקריות ולכן מתקשה להאמין שאין קשר בין אותם שניים שזועקים זה לזה, כל אחד בקולו שלו, מסרבים להתנתק באמת ומשמרים את החיבור, למרות קו האגו המפריד.
האם תנצח האהבה?
אני רגילה בלהתרגל לסופים.
ונהנת עוד יותר להתרגל להתחלות.
את במקום טוב,צפי לעליות ומורדות ,עוצמות רגש מדהימות ,המון רגעי אושר ולא פחות רגעי כאב...
אבל אל תפסיקי לחתור בים הרגשי והגועש של החיים.
מפעים. כוכב גדול. ואני, בעוונותי , פשוט מתה מסקרנות לא וירטואלית לגמרי. מי האיש?
כמובן שלא תגלי לי.
עצוב,וכואב שולחת לך מהלב חיבוק ענקי.
מתייחסת לסוף ומאחלת שבדרכך תמצאי אותו אותך ואת האושר שמובטח לכל אחד ואחד.
כוכב*
סופ"ש נפלא!!!
מרגיש לי לחבק אותך ( * )
אמן
*
וואוו. כל הכבוד.
*
לחיים...לחיי התחלות חדשות שבדרך
סוף שבוע נפלא
טל, שוב וואו
רגשית, פתוחה, כנה ויצרית לא גבולות
מה בן אדם צריך אם . . .
טוב לי ככה. בית אחד, שניים גורים בצהוב, שמיים בתכלת וריח של שינוי באוויר. כי אוטוטו כבר היה חורף.
ושיהיה לך אביב מקסים עם התחלה בהתאם
אבנר
תהיי חזקה חמודה ושמחה עם האמת שלך.
מחבקת , רינה.
נגמרו כוכבי, מה חבל
והטקסט שלך מצמרר
מדוייק לופת קרביים ולב
מעורר טלטלה
יש שם רמזים שאולי רק הוא מבין
תילי תילים של סבקטקסטים..
אבל גם ברובד ההוא שהקורא הרגיל יכול להבין
הטקסט מצמית
בישירות
בעוצמה
ובכח הפנימי שלך
ללכת הלאה
בראש מורם
ובתקווה
ואתה בן,
כל פעם שבא, מחייך אותי ועוטף.
לא תפסיק נכון?
ציירת מילים.
ביטוי של קסם.
אלבש לי אותו היום נראה אם יהלום.
תודה על השי.
נאמנה לדרכי
לעצמי
כי אני היחידה שיש לי.
המשך המסע יהיה בהחלט
אחר.
תודה דני.
אין חשש לנסיגה.
אני בוחרת לי דרכים חדשות, כל בוקר. חדשות לגמרי,
נקיות מאבק
משאריות אמש.
את הטוב אקח עמי הלאה
את שלא
אשאיר מאחור.
תודה שבאת.
לחיים איש.
אין כמו יין טוב, להתחלה חדשה.
לחייך טל והפוסטים שמרגשים כול פעם מחדש אני תמיד שמך לקרוא אותם ולהגיב שהיה לך יום הכי מקסים שיש מדהימה אחת
ככה זה זונות של מילים. סוערות לנצח מהסם שלהן. זה לנצח, ההתמכרות הזו...
ציירת מילים ..לא זונה
תפסתי.
תודה.
ההצלחה בדרך,
אני חושבת שאני שומעת את צעדיה קרבים....
נגעת טל
נגיעה עמוקה, למהותו של הקשר שלך
בכל קשר יהיה, לצערנו, האחד שחש טיפה יותר, יותר מכוונן, יותר "שם" ברווח הצר שבינו לבינה.
עצוב, מרגש אולם את נשארת נאמנה לדרכך.
קיימת את חלומותייך ולו לדקה קצרה/ארוכה.
המשך המסע יהיה עמוק הרבה יותר, שווה!
לא סוגרת חשבון איש יקר, עם אף אחד.
רק איתי.
סוגרת אותי.
תודה.
איזה תעצומות נפש, יכולת התמודדות מדהימה.
כל הכבוד, מהמקום בו את נמצאת עכשיו, אין חשש לנסיגה
ההוויה יוצרת את התודעה ואת שם, במקום הנכון.
סגירת חשבונות בין אנשים לדעתי האישית לפחות כשהופכת להיות פומבית מעבירה בי הרגשה כאילו יש בזה רמז או בקשה להמשכיות.
ראיתי את זה בתוכנית של ריטה שבו אמרה משהו בסגנון: " טוב די...תמשיך".
הכתביה מעולה, לא כל כך מתחבר לדברים כאלו כי אני מאמין שדברים מהסוג האישי צריכים להאמר בפרטיות הזוגיות ולא להוציאם לאור בצורה של אינפורמציה על מה שהיהלחברים.
יחד עם זה יכול להיות שזה בסך הכל סיפור כמו שאני עשה לפעמים וכל קשר בין המציאות לדמיון הוא מקירי. אם כך הוא המצב אז זה מעולה
סוף שבוע נמפלא שיהיה רק טוב והרבה
לחיי התחלות חדשות..
הינה היא באה האביבית...
ואוו
בהצלחה.
צמרמורת.