
| "לא מגיעה לך אדישות. אבל בכל זאת יש משהו מקומם במישהו שבוחר להסתתר באתר בו כולם מניחים את הנשמה שלהם על במת כיכר העיר כדי להיות חלק. בחרת להיות שונה בין שווים וזו זכותך. מעריך את האומץ שלך. מילוש"
בעודי כותב שורות אלה, חיוורים נוחתים בקפה בכמויות גדולות. ובידיים בהירות-בהירות מביאים לכם מתנה מהדיוטי - שקי טקסט בריחות לבן-אפור. אם תהיתם, אלו העולים החדשים שמגיעים לכאן ללא פרצופ-תמונה, שודדים מחשבות בלי טביעת אצבע, באו מארצות הקור, כנראה, אחרת קשה להסביר איפה נעלם אצלם השיזוף.
ולמרות שאני אדם סבלני לתופעות אפורות, משהו בחוויה שלי פה השתנה, כזה-משו בדיוק עשה לי חשק לעסוק בייצוא ובמקרה-המאוד-לא-מקרי הזה, זה גם הסיפור של הפוסט - פגישה מחוץ לקפה.
מוזר.
מוזר לפגוש חברים מהקפה.
כ"כ הרבה מקומות בת"א והבחירה איפה לשבת נעשית פתאום קשה, כי אנחנו בעצם, מכירים.
הרגעים הראשונים שלנו תמיד מוזרים, מגשרים דמיון למציאות. ".... .. ... ...." אין צורך לשתוק יקירתי, אני כותב על זה פוסט בזה הרגע. לקחתי עוד שלוק עמוק מכוס הבירה שעל השולחן והתרווחתי על הכיסא, אהה... כמה שאפשר לפחות.. בכיסא-צינוק-תלאביבי, מחליף לי תנוחה.
אומרים צדיקים אוכלים סלט טונה ואני צדיק - כבר לא אהיה, הזמנתי קיש. "בררור, זאת בדיוק הסיבה שבגללה באתי לכאן. ננננכון, בדרך נפלתי לכתיבה-התמכרתי לשיטה ואיך שתקראי לזה אני מסכים. אבל במשחק הוירטואלי העולם - עדיין אמיתי, הזמן קצר והמליחות מרובה" - ומי לעזאזל עשה את הקיש ? ? ? ? מממייייייייים !
לפני שיהיה פה מלוח ולו רק כדי לגוון, שלוש מילים: צאו החוצה* |
liordagan
בתגובה על שום דבר
תגובות (45)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מדהים שהפוסט נכתב לפני כמעט חצי שנה....
הוא מדוייק ונכון גם היום.....וגם הראשון שקראתי בנושא!
אני בעד הדדיות ולכן נדיר שאצור קשרים עם אפורים...זה יחסים לא הוגנים...
אחלה פוסט
i'll second that !
מילוש....
בלונדינית זה טוב.
זה אחלה....!!!
כן, הנושא הזה סבוך,
אחרי תגובות ושיחות בקלעים ומאחוריהם,
אני חושב שהגדרת המותג היתה צריכה להכתיב כאן את העניינים.
אבל תמיד יש יותר פוליטיקה ממה שניתן לראות.
כך או כך הם נשחקות בסופו של דבר.
לא תמיד יש זמן להבין באמת.
מבטיח לחזור עם תשובה, רק בשעון מילוש.
אפורים ? חיוורים ?
רעולי פנים !
וחלק מהם גם מציקים:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=35074
http://cafe.themarker.com/view.php?t=35131
עזבי, נראה לי אני יצאתי בלונדינית פה.
מילוש - אני בטוח שאתה יודע על מה שאתה מדבר, אני בטוח שתמונה היתה עוזרת לך לזכור יותר טוב עם מי. אבל למה תמונה שלי? על זה לי אין תשובה, ובטח שגם לך לא.
בכל מקרה אתה מוזמן להתייחס לנושאים המאד רציניים שאינם קשורים לתמונות, ואם אתה רוצה להמשיך לרחף בשיטוטי מילים ותודות חסרות תודה, אז יש מקום גם לזה.
תבניות מחשבה שחוקות - נשחקות ע"י המחשבות או ע"י הרוח? הקלות הבלתי נסבלת של המקלדת.. בעצם של הקפיץ מתחת למקשים...
ביי. מחגי
צ'אמפ....צ'אמפ... באמת היה בכיין זה !
אבל מה נעשה? הרגתם אותי, רביעי לא מסתדר.
יש מצב לטרנספר?
מעניין מה מחקת,
ואיך יצא בסוף. מצפה.
ותודה על המנצנץ.
איך ניסחת את זה ככה פשוט ויפה.
ולגבי בתי הקפה I'm gonna hold you to that
נכון ידידי, ים של פרצופים לא אומרים דבר, אבל בכל זאת הם צבעוניים וקל יותר לזכור ולקשר מי זה מי. ואפרופו התמונה הכתובה, תמיד היינו עצלנים ולך תוכיח שאתה לא משתמש בתבניות מחשבה שחוקות במשך היום כדי לשרוד...
לא הבנתי.
צר לי.
או שהתכוונת שלא אבין....
(או שאני מידי בלונדינית....)
שמע אישי היקר.
אנחנו לא לרמה שלך. באמת. לך חפש לך ילדים בגילך לשחק איתם :) אנחנו כאלה, אבל כאלה, לא, בעצם, כאלה קטנים ונחותים. באמת שלא כדאי לך. אפילו הכדור מתבייש שאנחנו משתמשים בו. אפילו הסל צוחק עלינו כל פעם שאנחנו מחטיאים.
עזוב אותך. ילד בן שש וחודשיים ניצח אותנו!
ומה יגידו אזובי הקיר..
ויובל.
כשאני אומרת נחוש אני מתכוונת כמו רמבו! לא כמו הילד הבכיין מצ'אמפ.
(הבנת מה הבעיה שלנו מילוש?)
היי, אני קוראת ואוהבת.
לפעמים מתחילה לכתוב תגובה ומוחקת - כי את מי זה מעניין...
אבל עוד אגיב.
בינתיים אני מככבת.
I think its natural to meet, and unnatural to keep talking and never meet.
and if you need a list of good cafe's in Tel Aviv, I am your girl.
but by request only because I don't want to give my best places full exposure, incase it ruins them.
כשהצעתי לתת לצלליות מעט איפור - נעניתי בשלילה, עד כדי שלילת רשיון.
ים של פרצופים - כמו בפרסומות של אורנג' בחסות סלקום = לא אומרים דבר. וכמה אפשר להתאהב אפלטונית בבלונד עם שפם ופאות? כשהייתי ילד הייתי יכול להתאהב בשקט בדמותו הנונ-שלנטת של מוגלי בספר הג'ונגל - אבל אחרי שהתרגלתי אליה, כבר התחלתי להתייחס לדבריו, והוא כידוע לא היה דברן גדול אז נפרדנו.
בהיותך מכור לתמונה הכתובה - הסתירה הזו לא ברורה לי, אבל כנראה שעוד סתירות רבות לפנינו בטכנולוגיית מטחנת הקפה והתבלינים המשוטטת ומאיימת מעלינו.
תודה.. מחגי
הייתי אומר "די, תמשיכי" אבל אמרו את זה כ"כ הרבה לפני
שמרגיש לי כבר די, די ! תמשיכי...
ronia - כנראה שכולם פיספסו את תגובה מס' 1,
מקווה שעכשיו כבר לא יפספסו.
חוצמזה תמיד כיף לשמוע מחמאות כאלה, שיהיה לך יום נפלא.
תקרא את התגובה הראשונה, אין לי שום בעיה עם הצלליות.
רק אשמח מאוד לראות אותם וזאת הזדמנות טובה להגיד את זה, יותר מזה אי אפשר.
אגדיל ואומר שאשמח לנהל איתם דיון כאן לפתוח את הנושא מזווית אחרת. אולי אשתכנע בכלל ואחזור לפרופיל אפור.
שמתי לב שלא הוזמנתי כאן,
לקחת אישית?
והאינטרנט אוהב אותכם יקירי,
שמח שגם כאן מצאתם כרית נוחה להסתלבט עליה,
בזמן שהמגרש קורא לכם.
יובל - זה אתה מהאתר של הבולים?
ענת - בתמונה באתר החדשות, יכולתי להישבע שזאת את עם המשקפיים העגולים
מילוש חמוד
כנראה שגם החומר בתוך גולגולתי הוא חיוור אפור נוזלי משהו. היום אני איטית, ובתוך כל הערפל הזה עדיין חשה חום ואהבה לחומרים יוצאי מקלדתך.
חיבוקים וכוכבים
תזכור תמיד שהצלליות חובבות הסלט, שיושבות בפינה, הן אלה שמעלות לנו את מספר הצפיות. אתה תמיד יכול לשבת בחדר הסגור בקומה השנייה של הקפה ולהזמין רק חברים, יש אופציה כזו.
בקיצור. אי אפשר לאכול את הטארט טה טאן ולהשאיר אותו שלם.
(הבעיה שעם המלצריות שיש פה אני מחכה לטארט שלי כבר שעתיים.)
נ.ב. אולי במחשבה שנייה זה הקפה היחיד שיש בו כמה במסדר זיהוי זכוכית חד כיוונית שאנשים יכולים צופים בך ויכולים להאשים אותך ואתה לעולם לא בגלל מי אתה בכלא.
נחוש כמו האלוף ב "סיפורו של אלוף"!
(Wake up champ! wake up")
ואנחנו לא מדברים רק בפוסטים של מילוש. יש לנו שיחות נפש ארוכות בבלוגיה של תפוז, בצ'טים של אתרי חדשות, בפורומים של אספני מיניאטורות, ובבאנרים של חברות ביטוח.
מאוד אוהבים את האינטרנט.
מאוד.
אל תהיה בטוח אחי
אולי התשובה לא תהיה בדיוק לעניין, אבל אתה תסלח לי על זה, נכון?
כמו שאני רואה את זה, תמיד יש פאסיביים ואקטיביים, ככה זה... אני חייבת להודות שלי הם לא מפריעים - האפורים. אני פשוט שמחה עם החברויות החדשות שהרווחתי כאן, ובינהן אתה.
חוצמזה, קיש נשמע יותר טוב מסלט טונה.
וגם, אני אוהבת את הכתיבה שלך, תמיד אתה משאיר מקום לדמיון....
יום יפה שיהיה לך
לא שיחקנו כבר שבועיים.
יובל. יום רביעי. תבוא נחוש.
מילוש. תענוג להתלבש לך על הפוסטים.
אנחנו בעצם מדברים רק דרכם. (אנחנו=יובל ואנוכי)
פוסט נחמד. רעיון נחמד.
מה אתה רוצה עכשיו. כוכב?
קח.
אני מניח שבעוד כמה ימים תו/אכלי הכל.
נו, שובר את הראש פה, לא פשוט לענות לך וחוץ מזה, את צבעונית למדי.
מרגע לרגע.
נשמע שאתה שוחה כאן טוב, אולי זה לא הרגע בשבילך,
אבל בקרוב תצטרך לקחת אוויר ונראה שיש לך איפה.
אחי...אתה עוד "גרוע" ממני
אבל השאלה היא איפה שיחקתם כדורסל ומתי?
אל דאגה, הכושר שלי סובל, אבל אני סבלני
כיף שעברת פה בפוסט פינת קפה,
תמשיך לכתוב, נהנה לקרוא.
מילוש.
.... אני בטוח שאת מסכימה
בהחלט. ובדיוק בשבילך קיימת התגובה הראשונה.
אני רק מציג את האופציות, לאלה ששוללים, כנק' למחשבה.
האמת, התחיל להיות קר קצת בפנים...
תודה על הדאגה.
קפה @#$
צריך &^#$
אני ^#*)*
עכשיו@!*&
ככה אני נשמע בתהליכי גמילה מהאתר...איך אני אוכל לתקשר כמו שצריך שם בחוץ... כמו דג מחוץ למים...
נו, איפה ישבתם?
:-)
מניאק, אכלת קיש!
הנה תקדים: בית קפה פלוס לפטופ.
תחשוב על זה.
הכל פתוח....ואיש כטוב בעיניו יעשה.
:)
תגיד,
אבל לא קר שם בחוץ?
שוין, בין אם כן או לא, תתחמם עם כוכב.
הפסקת פרסומות. כמה אלגנטי מצידך...
אולי איזה תגובה, או כוכב רחמנא ליצלן?
http://cafe.themarker.com/view.php?t=34993
הנה משהו שכתבתי לחסרת פנים ושם אינסופי....